חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
לגבי ראש השנה והספר 'פניני הלכה מועדים'
1)א)האם כל מה שכתוב בספר 'פניני הלכה מועדים' לגבי יום טוב רלוונטי גם לראש השנה?כי יש ספר 'פניני הלכה ימים נוראים' ושם יש את הלכות ראש השנה אבל אין את הלכות יום טוב ב)אם לא אז מה בספר 'פניני הלכה מועדים' רלוונטי לגבי ראש השנה? 2)האם יש בתשובות לשאלה 1 בשני הסעיפים הבדל בין אשכנזים לספרדים ובין אשכנזים לאשכנזים חסידיים? יום טוב
- בפניני הלכה מועדים יש את כל ההלכות שקשורות באופן כללי לכל המועדים, כגון מלאכות האסורות והמותרות ביום טוב. ולכל חג מוקדש ספר בפני עצמו בשביל ההלכות הנוגעות באופן פרטי לכל חג. לכן יש גם פניני הלכה סוכות ופסח, ופרק אחד לשבועות.
- אם יש חילוק הרב מביא אותו בספר, לכן אין צורך יותר לשאול שאלה זו.
2018-08-02 16:01:15
ישיבה
שלום הרב. אבי הוא אדם מאוד חרדתי ומפחד מאוד בנוסף לכך אביו נפטר לא מזמן והוא במצב נפשי ובריאותי לא טוב ואני רוצה ללכת ללמוד בישיבת שבי חברון ואבי מתנגד לכך מאוד כי הוא פוחד ולחוץ מאוד שיקרה לי משהו כי לטענתו זה מסוכן..אינני יודע מה לעשות כי אני לא רוצה להעמיס עליו נפשית ובריאותית כי אני מפחד שיקרה לו משהו.מה לעשות?
כיון שיש עוד ישיבות שוודאי מתאימות לך, אני חושב שאתה צריך ללכת למקום אחר.
2018-08-01 18:07:42
יאוש בעלים
ערב טוב, חבר הזמין דרכי פלאפון מהאינטרנט לפני למעלה מחצי שנה ורק עכשיו הוא הגיע. מיותר לציין שהוא התייאש מזמן מהגעת המכשיר והזמין כבר חדש… האם מותר לי להשתמש בפלאפון? תודה מראש! [email protected]
לא הבנתי מי שילם. אם הוא שילם, תבקש ממנו רשות להשתמש, ואם אתה שילמת, הפלאפון שלך.
2018-07-31 19:19:13
הלכות תפילה
בס"ד שלום הרב, בחור מק"ק תימן שרגיל להתפלל בנוסח ספרד ובמניין אשכנזי כיצד צריך לנהוג בהלכות תפילה (במקום שיש מחלוקת בין אשכנזים לתמנים)?
קודם כל ראוי ונכון לתמני להתפלל מסידור תמני. בכל אופן כאשר אדם שמתפלל בנוסח מסויים נמצא במקום שמתפללים בנוסח אחר, הכלל הוא כזה: דברים שהשוני ניכר בהם, כגון עמידה-ישיבה, וכגון דברים שנאמרים בקול- יש לומר יחד עם כל הציבור. ואילו דברים שהשוני לא ניכר בהם- אומר בשקט לפי הנוסח שלו.
2018-07-30 09:54:29
תפילה
שלום וברכה. אם אדם מתפלל להצליח בעבודה וגם שימצא עבודה מתאימה אחרת האם זה סותר אחד את השני?
התפילה צריכה להיות מדוייקת כפי שמדברים עם מלך בשר ודם. לפי זה תחליט אתה האם יש סתירה או לא.
2018-07-29 16:12:10
הלכות קדימה בברכות
בדיני שני פירות שברכותיהם שוות, הבנתי שאם יש מין שבעה – הוא עדיף, מה לגבי אם אחד מהפירות שלם והשני לא, או אם אחד גדול והשני קטן, ביחס למין שבעה עדיף? בתודה מראש
מין שבעה קודם, אחר כך שלם, אחר כך חביב, ואחר כך גדול.
2018-07-25 11:19:26
אגד
שלום הרב, שלחו לי צו ראשון מהצבא כולל כרטיסים לנסיעה באוטובוס בחינם, אך ברוך השם קיבלתי פטור , האם מותר לי להשתמש בכרטיסים האלו עכשיו? תודה
אינני יודע האם הצבא משלם על הכרטיסים כשרוכש אותם, או רק כשמשתמשים בהם. אם כשרוכש, אזי אם אפשר צריך לתת לחייל אחר, ואם אי אפשר, מותר להשתמש. ואם כשמשתמשים, אזי אסור לך להשתמש בהם כיון שאינך חייל.
למעשה- הכי פשוט לתת אותם לחייל אחר.
2018-07-25 10:28:38
צניעות
שלום הרב , אצלינו בבית יש תמונות לא צנועות על המקרר, האם מותר לי לזרוק אותם? (התמונות שייכות לאחיותיי וחלק לאח שלי הקטן) האם כל פעם שאני רואה תמונה לא צנועה מותר לי לזרוק ?תודה רבה
כיון שאינך בעל הבית, אם התמונות לא שייכות לך אינך רשאי לזורקם, אבל בהחלט שייך לבקש מההורים להורידם כי מפריעות לך.
2018-07-25 10:25:59
fcus vcrh,
רציתי לשאול האם כל האיסורי דרבנן בטילים משום כבוד הבריות כמו טישו בשבת או טלטול אבנים קטנות ( וכן כהן ערום, ראיתי שמותר לומר לו שיתלבש ואז להודיע לו שיש מת בחדר וכו…)
כן, וכמסקנת הגמרא בברכות יט ע"ב – כ ע"א, שכבוד הבריות דוחה איסור מהתורה בשב ואל תעשה ולא בקום ועשה, ואילו איסור מדרבנן נדחה מפני כבוד הבריות גם בקום ועשה.
להרחבת העניין עיין במאמרו של הרב נחום רבינוביץ על עניין 'כבוד הבריות בפסיקה ההלכתית' (אפשר למצוא את כל המאמר באינטרנט).
2018-07-24 13:36:02
רבינו תם
שלום כבוד הרב, רציתי לדעת איך מחשבים את השקיעה לפי רבינו תם (צאת הכוכבים כבר ראיתי שזה 72 דקות אחרי השקיעה) תודה רבה
פניני הלכה שבת א' ג, הערה 1- לשיטת ר"ת היום נמשך אחר שקיעת החמה שלנו כשיעור מהלך שלושה מיל ורבע – כ-58.5 דקות. ורק אז מתחיל ביהש"מ כשיעור מהלך 3/4 מיל – כ-13.5 דקות. ואח"כ מגיע הלילה.
ועיי"ש שאין צורך לחשוש לדעתו (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
2018-07-24 13:29:55
תער
האם מותר לגרד בזקן עם ברזל ? שמא ייתלש שערה וזה נקרא בתער?
מותר, גם משום שלא נראה כלל שנחשב כתער, וגם משום שהוא 'אינו מתכוון', וקיימא לן שכל העושה פעולה ולא מתכוון לאיסור ולא בטוח שיצא איסור מפעולתו, מותר לעשותה.
2018-07-24 13:22:59
למה אסור לחתחתן עם אישה שנייה
1)למה אסור להתחתן עם אישה נוספת? הרי חרם דרבנו גרשום היה רלוונטי לתקופה שלו ולאנשים מסוימים 2)האם יש בתשובה לשאלה 1 הבדל בין אשכנזים לספרדים ובין אשכנזים לאשכנזים חסידיים? יום טוב
פניני הלכה ליקוטים משפחה ג, טו – איסור שתי נשים
במשך הדורות המצב הכלכלי הלך והשתפר, ובמקביל נתמעטו מאוד המקרים של נשיאת שתי נשים, עד שכבר בתקופת המשנה, לפני כאלפיים שנה, לא נזכרו רבנים וחכמים שהיו להם שתי נשים. בתקופת התלמוד, לפני כאלף ושש מאות שנים, הנוהג שאין אדם נושא אשה שנייה על אשתו היה כל כך ברור, עד שנחלקו האמוראים האם בפועל מותר לאדם לשאת אשה נוספת על אשתו. לדעת רבי אמי, אסור, מפני שכל אשה שהתקדשה לבעלה עשתה זאת על דעת שלא ישא אשה נוספת. אמנם ההלכה נקבעה כדעת רבא, שהואיל והבעל לא התחייב לכך במפורש, מותר לו לקדש אשה נוספת בלא הסכמת הראשונה (יבמות סה, א).
לפני כאלף שנים, תיקן רבנו גרשום מאור הגולה באשכנז, שלא ישא אדם יותר מאשה אחת. ועוד תיקן, שלא יגרש אדם את אשתו בלא הסכמתה. ורק בשעת הדחק על פי היתר מיוחד של מאה רבנים משלוש ארצות, יתירו לו לגרשה בעל כרחה.
תקנה זו לא נתקבלה בספרד כתקנה מחייבת, אבל בפועל כך נהגו ברוב הקהילות, כאשר בכתובה היה החתן מתחייב שלא ישא אשה נוספת על אשתו. לאחר קום המדינה, בשנת תש"י, החליטה מועצת הרבנות הראשית, שאיסור שתי נשים יחול על כל העדות.
לכאורה יש לשאול, הרי כלל נקוט בידינו, שאין לחכמים סמכות לאסור דבר שהותר במפורש בתורה (ט"ז יו"ד קיז, א), ואם כן איך יכול היה רבנו גרשום לאסור נשיאת שתי נשים, ומדוע נתקבלה תקנתו בישראל? פירש מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שמתוך ההקשר שבו נאמר בתורה שמותר לשאת שתי נשים אפשר להבין שהדבר אינו רצוי, שנאמר (דברים כא, טו): "כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה, וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה, וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָה". הבעיה הראשונה, שאחת אהובה ואחת שנואה, וכן מצינו ששתי נשים נקראות צרות זו לזו. ומתוך כך עלולים להגיע לסכסוכי ירושה שיקרעו את המשפחה, עד שהוצרכה התורה להזהיר: "לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר" (שם טז). לאחר מכן מובא המקרה של 'בן סורר ומורה', ופירשו חכמים שדבר זה בא ללמדנו, שמצבו הקלוקל של הבן נגרם מכך שהיו לאיש שתי נשים (רש"י דברים כא, יא; שיחות הרצי"ה דברים עמ' 361). לא זו בלבד, אלא בכל המקומות שמסופר בתורה על שתי נשים, מסופר שנמשכו מזה בעיות. הרי שההיתר לישא שתי נשים הוא בדיעבד, מפני ההכרח שאי אפשר לגנותו. אולם כשהסתלק ההכרח, נהגו בישראל שלא לשאת שתי נשים.
ראוי לציין, שהוראות ההלכה הלכו יחד עם שיפור היכולת של הגברים להתפרנס, והקדימו במאות שנים את עליית מעמד האשה מבחינה כלכלית. כי רק בתקופה המודרנית, עם שכלול המכונות, והמעבר מעבודה פיזית קשה לעבודה שדורשת יותר כשרון שכלי ורגשי, עלתה רמת הכנסתן של הנשים, ומעמדן הכלכלי השתפר. כלומר, לא כוחן הכלכלי של נשים ומלחמתן על מעמדן גרם לשינוי ההוראה ההלכתית, אלא שיפור המצב הכלכלי של כלל האוכלוסייה. ולכן מעת שהיה ניתן לקיים את הנשים בלא היתר נשיאת שתי נשים, הדבר נאסר לחלוטין כפי שהיה באשכנז או שהפך לתופעה נדירה ברוב קהילות יוצאי ספרד. וכן היה בזמן המשנה לגבי תקנת הכתובה – מעת שניתן היה לדרוש מהאיש לתת כתובה על כל ההתחייבויות שבה – כך נקבע.
2018-07-24 09:47:06
למה לא לבטל או לצום עד חצות במקרה שתשעה באב חל בשבת
למה מתי שתשעה באב חל בשבת לא מבטלים באותה שנה את הצום או לחלופין עושים את הצום עד הצהריים ואז לסיים את כל מנהגי האבלות? למה לדחות את הצום ולקיים אותו כרגיל עם ישיבה על כסא עד חצות? לכאורה אפשר באותה שנה בערב לקרוא איכה וקינות,בבוקר לקרוא קינות ובצהריים מחצות לאכול כרגיל ולהתפלל מנחה כרגיל יום טוב
בפשטות הסיבה שקבעו חכמים שמקיימים את הצום בדיוק אותו דבר, היא כיון שהעיקר הוא ציון המאורע וחזרה בתשובה ע"י הצום ע"פ כל גדריו, ועוד שאם יקלו בצום נדחה עלולים לזלזל בו רק בגלל שהוא נדחה. ואכן בתשעה באב זה יוצא מצויין, כיון שמתוך הצומות של חכמים, רק הוא חל בשבת, וכידוע בית המקדש נשרף בפועל בי' באב, ולדעת חלק מחכמי ישראל היה ראוי מלכתחילה לקיימו בי' באב, וממילא גם לפי זה אין מקום להקל בו כאשר הוא נדחה לי'.
2018-07-24 09:37:16
מקום הנחת תפילין של יד
לכבוד הרב אליעזר מלמד שליט"א הנה מצינו בבית יוסף שהביא את הגהת סמ"ק שמחדש בשם השמושא רבא שמקום הנחת תפילין של יד הוא על הקיבורת אך דווקא בפלג תחתון של הזרוע. וכן פסקו בפשיטות המחבר והרמ"א (ואפי' לקולא כמובא במ"ב). לעומתם דעת הגר"א בביאורו שכל הקיבורת כשרה להנחת התפילין (וכן הוא מבין את דעת השמושא רבא). לאור זאת רציתי לברר כמה עניינים בסוגיא זו: א. בעניין מדידת פלג הזרוע: בפשיטות לשון הפוסקים מצינו שתי התנסחויות: אחת שמודדים את הפלג מהכתף והשניה מבית השחי. (וכן מצינו בפירוש הגרשז"א שסובר מבית השחי לעומתו הגר"ן קרליץ שמודדים מהכתף), ושאלתי כמו איזו שיטה נקטינן למעשה? ב. מי שתפיליו אינם נכנסות בפלג התחתון (ובפרט בנערי בר מצווה שמצויה מאוד בעיה זו), האם יכול לסמוך על שיטת הגר"א ואף לעניין ברכה? ג. במידה ולא נכון לסמוך לכתחילה על הגר"א האם צריך להחליף את התפילין של יד לתפילין קטנות? שתי השאלות האחרונות אמורות ביתר שאת לגבי ספרדים הפוסקים ככלל ע"פ דעת השו"ע. תודה רבה. אם אפשר שאלה נוספת, ראתי בספר פניני הלכה שכתב הרב כי מברכים על התפילין של יד אחרי ההידוק על היד, קודם הליפופים, הרב כתב בסוגרים (שו"ע או"ח כה, ח) אבל לעניותי לא הבנתי את השו"ע כך, שכתב בב"י שאין להתחיל לברך לפני שמניחים את התפילין במקומם מפני שזה "עובר לעובר לעשייתן" אך לא ראיתי שמחמיר כ"כ לברך אחרי ההידוק שיהיה ממש עובר לעשייתן? תודה רבה הרב.
התשובות באתר אינן של הרב מלמד אלא של רבני הישיבה ע"פ פסיקתו של הרב.
א. לדעת הרב מלמד המדידה מהכתף.
ב. כן. כל אחד צריך לקפל מעט את היד ולעשות שריר ולהניח במקום התחתון של השריר. ולא צריך למדוד כלל חצי בין הכתף למרפק.
ג. אין צורך.
ד. לדעת הרב מלמד זה הפשט של עובר לעשייתו, אמנם יש אומרים שמברכים קודם ההידוק והליפופים.
בברכה.
אורן מצא.
2018-07-24 08:14:40
רבנות
שלום וברכה. האם מותר לאכול פיצה בהשגחת הרבנות?
כן, ובתנאי שההשגחה בתוקף ואכן יש משגיח שאחראי על המקום.
2018-07-22 17:44:00
תשעה באב
למה צמים בתשעה באב? למה ממשיכים להתאבל על בית המקדש?
כי אם לא נתאבל לא נזכור אותו כראוי, וממילא לא נתקדם לבניינו.
2018-07-22 10:18:22
עילוי נשמה
שלום האם יש משהו שניתן לעשות לעילוי נשמת נפטר שנפטר לפני 4 שנים? הכוונה היא לשיפור מקום נשמתו ולא "רק" לשמח את נשמתו. כלומר, האם יש "חלון הזדמנויות" לשיפור מקום הנשמה "רק" בשנה הראשונה לפטירה או שתמיד ניתן? תודה כלנית
בוודאי. כל קבלה טובה ומעשה טוב מעלים את נשמת הנפטר גם לאחר שנתו הראשונה. ככל שהקבלה הטובה משמעותית יותר, כך נשמתו מתעלה יותר.
2018-07-22 05:27:48
דבש
שלום וברכה לכבוד הרב, למה מותר לאכול את הדבש שבא מהדבורה בראש השנה ובשאר ימים? הרי כתוב היוצא מן הטמא טמא?
פניני הלכה ליקוטים ג' פרק יז:
ה – דבש
ברור שהדבש כשר לאכילה, וכן מסופר על שמשון ויהונתן שאכלו מן הדבש. אלא שיש לשאול, איך מאכל שנוצר ממין טמא כשר לאכילה? הרי כלל נקוט בידינו, שכל היוצא מן הטמא טמא. למשל, חלב שנחלב מבהמה טמאה אף הוא טמא. לפיכך, כשם שגמל וחמור אסורים באכילה מהתורה, כך חלב היוצא מהן אסור מן התורה באכילה (בכורות ה, ב). ואם כן לכאורה לפי זה גם הדבש צריך להיות אסור באכילה, שהרי הוא יוצא מהדבורים שהם מין טמא שאסור באכילה.
שני הסברים נאמרו לכך בתלמוד (בכורות ז, ב). לדעה אחת (תנא קמא) הדבש שונה מחלב, שהחלב אכן נוצר בגוף הבהמה, ואם היא טמאה אף החלב הנוצר בה טמא. אולם הדבש אינו נוצר בגוף הדבורים אלא הן מלקטות צוף מפרחים וצמחים ואוגרות אותו בגופם, ואח"כ פולטות אותו בכוורת, ושם בכוורת הנוזלים שבצוף מתאדים ונוצר הדבש. ולדעה אחרת (רבי יעקב) יש לימוד מיוחד מן הפסוק העוסק בשרץ העוף שממנו אפשר לדייק שהדבש היוצא מן הדבורה כשר.
וצריכים הכוורנים לסנן את הדבש, מפני שלפעמים מעורבים בדבש רגליים וחלקי גוף אחרים של דבורים. ואחר הסינון הדבש כשר. ואף אם שהו בדבש דבורים מתות זמן רב, אין לחוש שמא נתנו טעם בדבש, מפני שאפילו אם נתנו בדבש טעם, הרי זה טעם פגום, והכלל הוא שדבר הנותן טעם לפגם אינו אוסר (שו"ע יו"ד פא, ח).
ו – מזון מלכות
כפי שלמדנו הדבש כשר לאכילה, השאלה מה דינו של מזון מלכות? תחילה נקדים כי מזון מלכות הוא חומר נוזלי למחצה, שטעמו מר במקצת, וממנו בעיקר ניזונת מלכת הדבורים. על ידי אכילה מרובה מאותו המזון מתפתח זחל רגיל להיות מלכת הדבורים. לולי מזון המלכות אותו זחל היה נעשה דבורה רגילה. מלכת הדבורים מיוחדת בכך שממנה נמשך הדור הבא, היא מסוגלת להטיל עד אלפיים ביצים ביום, ומשקלה כפול ממשקל שאר הדבורים, ותוחלת חייה פי ארבעים משאר הדבורים. וכיוון שמזון מלכות מסוגל לחולל שינויים מופלגים בדבורה, מרפאים רבים סוברים שיש במזון מלכות סגולות רפואיות חשובות.
אולם לגבי כשרותו נחלקו הפוסקים. יש אומרים שאסור לאוכלו, מפני שכל היוצא מטמא טמא, וכיוון שהדבורים אסורות באכילה אף מזון המלכות שהן מפיקות מבלוטות שבראשן אסור באכילה. ואין דינו כדבש, מפני שהדבש הוא בעצם צוף שהדבורים מלקטות מפרחים וצמחים ואוגרות בזפק הנמצא בין פיהן לקיבתן, ואח"כ הן מוציאות אותו בכוורת, ושם הצוף מתייבש מעט ונעשה דבש. וכיוון שמדובר בצוף מעובד – הדבש כשר באכילה. אבל מזון המלכות נוצר מתוך גופן של הדבורים, ולכן אסור באכילה. ואף אם נאמר שיש לימוד מן הפסוק שדבש דבורים כשר, כוונת התורה להתיר רק את הדבש הידוע בטעמו, אבל לא את שאר החומרים המופרשים מן הדבורים. ולכן דבש מלכות אסור באכילה.
ויש אומרים כי מזון מלכות כשר לאכילה, ודינו כדין דבש, שכל מה שהדבורים מפיקות מגופן מבוסס על צוף ומיני צומח שונים שהדבורים מלקטות. ואף הדבש עצמו מתגבש בצורתו על ידי תוספת אנזימים שמופרשים מבלוטות שבגוף הדבורה, וכמו שהדבש כשר, כך שאר החומרים היוצאים מגוף הדבורה כשרים, שעיקרם מבוסס על מה שהן מלקטות. ואם נאמר שיסוד ההיתר של הדבש הוא ממה שנלמד מן הפסוק, כשם שלמדנו שהדבש כשר, כך אפשר ללמוד שכל החומרים המופרשים מן הדבורים כשרים.
למעשה, אף שראוי לחוש לדעת המחמירים, מכל מקום לצורך רפואי נוהגים להקל לאכול מזון מלכות, מפני שרגילים לערב את מזון המלכות בדבש שכמוּתוֹ פי ארבעים ממזון המלכות, וכיוון שטעמו אינו מורגש, איסורו בטל ומותר לאוכלו. וכן אם יכינוהו בצורה של גלולות שאין בהן טעם מותר לאוכלו. והמיקל לאכול מזון מלכות כפי שהוא, אין למחות בידו, שיש לו על מי לסמוך.
עוד מפיקות הדבורים חומר הנקרא פרופוליס, ועל ידו הן משמרות את הכוורת מזיהומים ומחלות, ועוד חומר הן מפיקות הנקרא פולן והוא מסייע להזנת הדבורים בצעירותן. ואף לחומרים אלו מייחסים סגולות רפואיות. ודינם כדין מזון מלכות, שלצורך רפואי מותר לאוכלם באופן שאין נהנים מטעמם: או כאשר בולעים אותם, או כאשר טעמם מר ואין נהנים ממנו.[1]
[1]. הרב אונטרמן בשבט יהודה שער ה' ע' שמ"ד מתיר. וכן בציץ אליעזר יא, נט; יב, נד, הרחיב בביאור העניין ונוטה להחשיב מזון מלכות בכלל דבש המותר, ומסיק להתיר לחולה או לצורך רפואי. וכ"כ בילקוט יוסף על יו"ד פא, מ. (אמנם אחד מהטעמים להיתר מפני שטעמו מר לגמרי, ושמעתי שטעמו מר מתוק, ויש נהנים ממנו, אלא שעיקר ההיתר מבוסס על הסברות שהוזכרו למעלה). מנגד דעת הרב בריזל שמזון מלכות אינו בכלל הדבש שהותר, והוא אינו מצוף הפרחים אלא מופק מתוך גוף הדבורים, ולכן אסור באכילה כדין היוצא מן הטמא. ועיין בשו"ת עמא דבר ע' קטו, שסיכם את הסוגיה, והרחיב גם בתיאור החומרים הללו והרכבם ומעלותיהם, והביא דעת הגרש"ז אוירבאך שאסרם משום שאינו דבש ואינו סרוח כל כך עד שאין עליו שם איסור. אולם התיר לחולה בחצי שיעור, היינו כשאין במזון המלכות שאוכל שיעור כזית. וכתב שדין פרופוליס ופולן שהדבורים מפיקות כדין מזון מלכות.
2018-07-19 04:19:52
לא שאלה הלכתית
שלום הרב, יש לי שני שאלות לא הלכתיות אשמח אם הרב יוכל לענות. 1. במהלך סעודת שבת התפתח דיון על גלגול נשמות, אני יודע שהיו כמה רבנים גדולים בניהם ר' סעדיה גאון שטענו שאין גלגול נשמות אבל באחרונים מאוד רווחת הדעה שיש, מה דעת הרב בנושא? האם יש לחשוש מזה? 2.האם אדם בעל בית עם משפחה שהוא מפרנס ולומד תורה זמן מצומצם ביום ראוי להקרא תלמיד חכם? או שרק אברך שלומד כל היום ראוי להקרא תלמיד חכם? כמה זמן ביום צריך להשקיע על מנת להקרא תלמיד חכם?
- עד כמה שאני יודע לדעת המקובלים יש גלגול נשמות, ואף יותר מזה, יש אומרים שאין כיום כלל נשמות חדשות אלא כולנו נשמות שחיו בעולם בעבר וצריכים לתקנן. כמובן שאין לחשוש מזה כלל, ואין לזה שום נפק"מ לאדם. כל אחד צריך להקפיד לקיים את כל המצוות כראוי ולהשמר מכל העברות, ובכך יבוא התיקון השלם.
- כדי להיות תלמיד חכם חייבים להשקיע שעות רבות מאוד של לימוד. כמובן שאדם שמתפרנס ולומד כל יום זמן מצומצם יכול להיות תלמיד חכם אם בעברו למד הרבה. לצערנו ישנם אברכים רבים שלומדים שעות רבות ואינם תלמידי חכמים כיון שלא לומדים נכון. יודעים גמרא ופלפולי ראשונים, ואינם יודעים הלכה כראוי, ולא אמונה כראוי, ולא תנ"ך כראוי. עיין בזה בפניני הלכה ליקוטים א' בפרק הראשון (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).
2018-07-18 16:14:28
שמירת שבת
אני גר בעיר ויש לי כלב בבית. אני צריך להוציא אותו החוצה לטיול ועשיית צרכיו מספר פעמים ביום. האם יש בעיה להוציא אותו בשבת ואם כן, על מה צריך להקפיד?
מן הסתם העיר שאתה נמצא בה מוקפת בערוב, וממילא אין שום בעיה של טלטול בהוצאת הכלב לרשות הרבים. לגבי הוצאתו לרשות הרבים עיין באתר של ישיבת הר ברכה בספר פניני הלכה שבת חלק ב' פרק כ סעיף ב. לגבי הצואה שהכלב עושה, אם היא במקום של הולכים ושבים, מותר לקחתה לפח למרות שהיא מוקצה.
2018-07-18 15:44:47