שלום, בספר פסח, טז, כב מבואר שכזית הוא שליש מצת מכונה/עבודת יד. מה המקור לכך? אני שמעתי ממישהו שעובד באפיית מצות עבודת יד שכזית הוא חצי מצת עבודת יד. לגבי מצת מכונה רשום על הקופסא שכזית הוא מצה שלמה.

הרבה ספרים ופוסקים כתבו כך, אבל אין צורך במקור, שהרי כזית זה חצי ביצה של ימינו, וכאשר מודדים את כמות המצה שנכנסת בחצי ביצה, מגיעים לכל היותר לשליש מצה. אין צורך לעשות לשם כך מדידה מדויקת, אלא מספיק להעריך, כפי שמבואר בפניני הלכה ברכות בפרק העוסק בשיעור כזית לברכה אחרונה. ומה שרשום על הקופסה של מה שלמה, זה לדעת הסוברים שצריך להחמיר ולחשב את הכזית לפי משקל או לפי דעת הסוברים שצריך להכפיל את כמות הכזית בימינו לכביצה. אבל הלכה למעשה, כפי שכותב הרב, אין צורך להחמיר בזה, אלא שליש מצה זה כזית.

כך גם מבואר הלכה למעשה בספר הקיצור שיצא לאור ('קיצור הלכה') המביא את כל הפסקים המובאים בספרי פניני הלכה בספר אחד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-16 15:24:33

בספר פסח, טז, יג, רשום שהאוכל אחרי הקידוש כזית יברך ברכה אחרונה. ואילו בהלכה טו, כתוב שהאוכל כזית כרפס לא יברך ברכה אחרונה. מה ההבדל?

אכילת המרור בסעודה היא המשך ישיר לאכילת הכרפס,  ממילא בברכת המזון מוציא גם את הכרפס, וכפי שמבואר בהערה בספר בדין כרפס. לכן דרך אגב, מי שנצרך לאכול לאחר הקידוש, עדיף שיעשה זאת לפני הכרפס, כפי שמבואר בהערה בספר בדין זה שאם יאכל לאחר הכרפס ויברך בורא נפשות על מה שאכל נכנס לספק.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-16 14:17:44

א. למדתי בפני הלכה פסח ד, יא: לגבי כלי האוכל והתנור, יש לנקותם לפני פסח מכל ממשות חמץ, שאם לא כן אחר הפסח יהיה צורך לנקותם כדי שלא לאכול חמץ שעבר עליו הפסח. מה זאת אומרת מכל ממשות חמץ? פירורים וכדו' או שצריך ניקוי יסודי עם חומר פוגם? ב. אנחנו יוצאים מביתנו כמה ימים לפני הפסח וצריכים לבדוק חמץ בלילה שקודם ליציאתנו, ומתעוררת שאלה, האם גם בבדיקה מוקדמת צריך לבדוק מיד בתחילת הלילה, ואסור לעשות דברים אחרים לפני הבדיקה? (אני שואל כי יש לי מפגש חשוב באותו ערב) כמו כן, בבדיקה בלילה תהיה לנו בעיה לבדוק את החדר שבו ישנה התינוקת שלנו. האם ניתן לדחות או להקדים את בדיקת אותו החדר לשעות יום?

א. ממשות חמץ במקרה הזה, הכוונה לחמץ שיש לו חשיבות, לא לפירורים, שהרי דין חמץ שעבר עליו הפסח לא שייך בפירורים שאין להם חשיבות, שהרי לא עבר עליהם בבל יראה ובל ימצא.

ב. דין בדיקה זו כדין בדיקה בליל י"ד. אבל אם יש לך פגישה חשובה שאינך יכול להקדימה, אתה יכול לאחר את הבדיקה.

ג. מקום שלא ניתן לבדוק בלילה, יבדוק ביום.

לידיעתך יצא כעת ספר חדש – קיצור הלכה – המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-16 12:25:02

שלום וברכה 1. כל הדינים של מה לעשות אם חמץ שמוצאים בחג עצמו וכו זה דווקא אם לא עשה מכירת חמץ? ואם עשה צריך לשים בצד כי זה של הגוי? 2. בעניין הפופקורן לאשכנזים בפסח – אז אם מכין אותו עם שמן זית טהור ומקפיד שלא יהיה מים כלל בסיר וכו זה מותר?

1. לכתחילה נכון שלא למכור סתם כך את כל החמץ שיש לו בבית, אלא למכור את המאכלים שנמצאים בארונות מאוד מסוימים. זאת כדי שהמכירה תהיה רצינית. במקרה כזה, אם מצא חמץ גמור בפסח, צריך לבערו, שהרי אינו מכור. אמנם מי שמכר את כל החמץ שיש לו בבית, אסור לו לבערו, שהרי הוא של הגוי, וישים אותו בארון שיש בו שאר דברים שמכר. ומי שקנה בטעות חמץ בפסח, כגון שקנה וופלים או ביסלי שחשב שהם כשרים לפסח, וגילה שלא, כיוון שלא מכרם, צריך לבערם.
   מה הדין של מאכלים שאינם חמץ אבל גם אינם כשרים לפסח, ולא מכרם? אם אין סבירות שיש ברכיבים שלהם חמץ, אין צורך לזורקם בפסח, אלא אפשר לשים אותם בארון סגור.הסבר– כיון שאין סיבה שיהיה במאכלים אלו חמץ, אזי מן הסתם גם אם יש שם חמץ הוא בטל בששים קודם פסח, ולדעת השו"ע גם אם החמץ יבש (פירור), אינו חוזר ונעור בפסח. וגם למנהג הרמ"א, אם המדובר בחמץ לח אינו חוזר ונעור, וגם אם מדובר על חמץ יבש, יש בזה סס"ס: אולי אין שם חמץ, וגם אם יש חמץ אולי הלכה כמא"ד שגם חמץ יבש שבטל בשישים לא חוזר ונעור, וגם אם הלכה כמא"ד שחוזר ונעור ביבש, י"א שרק אם יבשל התערובת בפסח אמרינן חוזר ונעור (א"ר,פמ"ג, עול"ש,נהר שלום. הביאם המ"ב תמז,לג ולא דחאם. בספר הלכות חג בחג הביא את המ"ב הזה למעשה, אך בפנה"ל סובר שאין הלכה כך, ומ"מ ברור שניתן לצרפם לספק בנד"ד. עוד יש לציין את המובא ברמ"א,ד ומ"ב שכשיש חשש שנשארו פרורי חמץ בתבשיל, אמנם אסור לאוכלו בפסח, אבל הוא מותר בהנאה, וכ"ש שמותר להשהותו. וכן מובא במ"ב תנג,כז שכאשר חשש החימוץ רחוק, אסור באכילה אך מותר להשהותו בלא למוכרו – "ואם עבר ולתת (את החיטים) אסור לאוכלן ולהנות מהן בימי הפסח. ומ"מ להשהות קמח החיטים הלתותים מותר בפסח אם שרן במים מעט וטחנן מיד אחר הלתיתה…".
2. לכאורה לא, שהרי אם ההוראה לנהוג בקטניות כמו קמח, הרי מנהג האשכנזים להחמיר במצה עשירה שמא יש בנוזל מעט מים. סביר מאוד שבהרבה מסוגי שמני הזית שמים מעט מים (אין חובה לדווח על כך עד אחוז מסויים).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-16 10:44:11

שלום רב, בפניני הלכה פסח, כתוב שמותר בשעת הצורך לאכול מעט דברים אחרי קדש בליל הסדר. יש לי כמה שאלות בנוגע לזה: 1. אם צריכים לאכול, האם עדיף שזה יהיה מיד לאחר קדש ולפני כרפס? או שאפשר גם אחרי כרפס? 2. כתוב שאחרי האוכל לאחר קדש, יש לברך ברכה אחרונה. האם הכוונה בורא נפשות על האוכל? האם הברכה לא יפטור ככה גם את היין ולכן יש לברך מעין שלוש לפני בורא נפשות? או שמספיק לכוון לא להוציא את היין בכוס ראשונה בבורא נפשות? תודה

תחילה נביא את ההלכה למעשה כפי שהיא מובאת בספר שיצא כעת לאור – קיצור הלכה – המביא את כל פסקי ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה בספר אחד: "מי שרעב מאוד עד שקשה לו לומר את ההגדה בריכוז, יכול לאכול לאחר הקידוש מעט פרי, ירק או ביצה, ויברך ברכה ראשונה ואחרונה. ומשהתחיל לומר את ההגדה, אסור להפסיק בשתייה או אכילה (ויש מקילים)."

1. לפי זה, ההיתר לאכול הוא עד תחילת המגיד. אמנם לכתחילה עדיף לאכול לפני הכרפס כדי שברכת בורא נפשות על המאכלים שאוכל לא תפטור את הכרפס.

2. יברך בורא נפשות, ואינה פותרת את היין, שהרי ברכתו מעין שלוש, ובברכת המזון פותרים את שתיית שתי הכוסות הראשונות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-14 14:34:49