שלום הרב, כמובא בפנה"ל שבת שפאלפון נייד הוא כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לצורך גופו ומקומו, ולכן אם הוא מפריע ועושה רעש מותר להעבירו למקום אחר, אך יש מכשירים שבהירות המכשיר מתבהרת יותר או פחות לפי מקום שהמכשיר נמצא. לדוגמא כאשר הוא נמצא במקום חשוך ואז כשהוא מרעיש ומפריע מעבירים אותו לחדר אחר שהוא מואר ואז בהירות המכשיר מעצמו מתבהרת אוטומטית האם עדיין יהיה מותר בשבת להעביר את המכשיר?

קודם כל יש לציין שפלאפון הוא כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו רק אם לא נחשב עבור האדם כמוקצה מחמת חסרון כיס, כלומר שאינו מקפיד עליו מאוד, כגון שנותן לילדיו הקטנים לשחק איתו.

לגבי שינוי בתאורה – במקום הצורך אפשר להקל, שכן מדובר על פסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, ואם יעשה זאת בשינוי זה בתרי דרבנן (החלשת התאורה בפלאפון ודאי דרבנן, הגברתה לדעת הרב מלמד אסורה מהתורה כמבואר בפרק חשמל בשבת, אבל מכיוון שמעביר בשינוי אפשר להקל). ואם לא בטוח יהיה שינוי בתאורת המסך, מותר לכתחילה כדין 'אינו מתכוון'.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

יד. כלי שמלאכתו לאיסור שבעליו מקפיד להשתמש בו רק למלאכתו ולא לדברים אחרים, שמא יינזק או יאבד, הרי הוא מוקצה מחמת חסרון כיס, ואסור לטלטלו גם לצורך 'גופו' ו'מקומו'. לכן אסור להשתמש בסכין שחיטה לחיתוך מאכלים, או לשים מצלמה או כלי נגינה על דפים כדי שלא יעופו. וכן דין מחשב נייד, פמוטים יקרים, שטרות כסף, מסמכים מסחריים חשובים, כרטיס אשראי, קלף של סופרים, בד יקר שנועד לתפירה. והכל לפי הקפדת בעל החפץ.

דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא

ז. המתכוון לעשות דבר מותר, אך ייתכן שתיעשה מלאכה אסורה שאין כוונתו לעשותה וגם אין ודאות שתיעשה – מותר לו לעשות את הדבר המותר. לפיכך, מותר לגרור בשבת ספסל על קרקע קשה כדי להעבירו ממקום למקום, למרות שרוב הסיכויים שרגלי הספסל יעשו חריץ בקרקע. וכן מותר לרוץ על גבי עשבים גם במקום שרוב הסיכויים שיגרום לעקירתם. כלל זה נקרא 'דבר שאינו מתכוון', והוא מותר בכל התורה כולה ולא רק בהלכות שבת.

ח. כאשר ברור שתוך כדי גרירת הספסל יֵעשה חריץ בקרקע, אסור לגרור את הספסל. וכן אם ברור שתוך כדי ריצתו יֵעקרו עשבים, אסור לרוץ שם. כלל זה נקרא 'פסיק רישא' (פס"ר), והוא אסור בכל התורה כולה. אם נוח לו בתוצאה האסורה (פס"ר 'דניחא ליה') והיא אסורה מהתורה – עבר על איסור תורה. ואם אין לו עניין בתוצאה האסורה (פס"ר 'דלא ניחא ליה'), כיוון שלא התכוון לעשותה, עבר על איסור מדברי חכמים. וכאשר גם האיסור שיֵעשה אסור רק מדברי חכמים וגם אין לו עניין בו (פס"ר דלא ניחא ליה בדרבנן), אפשר להקל בשבת במקום הצורך.

ט. כאשר ברור שפעולתו תגרום לעשיית איסור, ורק במקרה לא צפוי האיסור לא יֵעשה, הדבר אסור כדין 'פסיק רישא'.

י. כאשר המציאות כבר קיימת, אך הוא לא יודע אותה, כגון שרוצה לפתוח את דלת המקרר כדי לקחת אוכל, ומסופק האם הנורה שבו דולקת ('ספק פס"ר') – אם פעולת האיסור אסורה מדברי חכמים, הדבר מותר כדין 'אינו מתכוון'. ואם הפעולה אסורה מהתורה, הדבר מותר רק במקום הצורך (דין מקרר מובא בפרק יז, י-יא).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 09:10:36

מהי ההלכה למעשה בדין 'מעשה שבת' לדעת הרב מלמד?

דעת הרב מלמד מבוארת בספרו פניני הלכה שבת בפרק העוסק בדין מעשה שבת. אפשר לקרוא מספרי הרב דרך האתר.

אביא לך את מסקנת הדברים כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

הנאה ממלאכה שנעשתה בשבת

א. איסור תורה שנעשה במזיד על ידי יהודי שעבר גיל מצוות, אסור לו עצמו ליהנות ממעשיו לעולם, ולכל ישראל מותר ליהנות ממעשיו רק במוצאי שבת. ואם עשה את המלאכה בשוגג, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת, ובמקום הצורך מותר ליהנות אף בשבת עצמה. אבל אם קטף פירות, צד דגים או חלב פרה בשוגג, אסור ליהנות מהם בשבת אף במקום הצורך, כי הם מוקצה.

ב. איסור מדברי חכמים שנעשה במזיד, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת. ואם עשה את האיסור בשוגג, מותר ליהנות ממעשיו אף בשבת עצמה (דין קטן מבואר בפרק כד, ה. ודין גוי בפרק כה, י-יא).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-30 07:36:37

ירקות עלים עם השגחת כשרות מחרקים שכתוב להשרות במים עם סבון – מה הדין כאשר לא משרים אלא שוטפים היטב מהחול שעליהם וזהו?

אחרי שטיפה טובה, כפי שמן הסתם עושים, שהרי אף אחד לא רוצה לאכול חסה עם חול… – דינם כדין דרך האמצע המבוארת בפניני הלכה כשרות פרק כג.

אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את סיכום הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-30 01:12:06

מתי יש חובה לקנות דווקא אצל יהודי גם כאשר המוצר יקר יותר?

דין זה מבואר בפניני הלכה העם והארץ. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ח – עבודה עברית

העדפת הקרוב

א. כדי לפתור את כל המצוקות בעולם ולבנות חברה טובה ובריאה, יש לעשות זאת לפי הסדר, מהמעגל הקרוב למעגל הרחוק יותר. לכן הן בענייני חסד והן בכל התחומים הכלכליים, כהעדפה בנתינת עבודה והעדפה בקנייה ומכירה, יש להקדים את הקרוב יותר. סדר הקדימה הוא: קרוב משפחה, שכן, המתגורר באותה עיר, יהודי קודם לגוי (בבא מציעא, עא; ספרא ויקרא כה, יד. ועי' פניני הלכה ליקוטים ב' ה, יג).

העדפת יהודי

ב. המצווה להעדיף יהודי היא גם כאשר המחיר שהוא דורש מעט יותר יקר. אולם כאשר ההפרש משמעותי, אין חובה להעדיפו. ובכל מקרה יש להשתדל ככל הניתן לא להעסיק ערבים שחשודים בעוינות כלפינו. אמנם אם מחיר היהודים או הגויים שאינם עוינים אותנו גבוה באופן משמעותי ממחיר הערבים שעוינים אותנו, והדבר עלול לפגוע בעסק או בבניין הארץ, עדיף לבנות עם הערבים כדי שאחיזתנו בארץ תתחזק. וחובה על המעסיק להתייחס אליהם בכבוד והגינות, ובטח שלא לבזותם ולא לעושקם או להלין את שכרם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-29 23:52:09

שבוע טוב לראש הישיבה הרב מלמד שליט"א ולרבני הישיבה שליט"א רציתי להציג בפניכם ארבעה דמויות שקשורות לגויים בארץ ולגיורם: אלכסיי, סרגיי, ח' וש': אלכסיי, שרת איתי בסדיר, יום אחד בתחלת השירות, הוא אמר : "יש איתי בעייה, אני לא יהודי". עניתי לו: שזו לא בעייה ואנחנו יכולים להיות חברים ולעזור אחד לשני, ואכן כך היה, היינו חברים והשתדלנו לעזור אחד לשני בכבוד הדדי. סרגיי: סרגיי, היה מפקד במילואים, הוא סיפר שעבר גיור _ אבל הוא מרגיש ש"זה לא הוא", כלומר, זה לא מתאים לו והוא לא רצה לשמוע או לקרוא שום דבר שקשור ליהדות. ח' הוא שכן שלי שהגיע במסגרת נעל"ה לכפר נער בארץ, אמא שלו לא יהודיה, הוא בהמשך למד במכון מאיר, התגייר והיום חסיד חב"ד שמסיים מסכת ארוכה וקשה בכל שנה ומהוה בשבילי דוגמא אישית טובה. כמוהו ש' שגם אמא שלו לא יהודיה, היה בקהלת נהורא ברמת גן והיום חבדניק, בעל משפחה גדולה שמשכים בכל שבת ללימוד משותף של חסידות ועוד.פגשתי דמויות נוספות. כתוב בשו"ע הרב סימן קיח שמסמיכים גרים לצדיקים בברכה – כי כך הסמיכם הכתוב. השאלה: יש גרים צדיקים שקל להתפלל עליהם ויש כאלה שהתגיירו בגלל אינטרס ואחר מתחרטים, או שאין לזה שום משמעות עבורם.איך אני יכול לאהוב אותם או להתפלל עליהם בתור גרים, כשהם לא מזדהים וולא אוהבים את היהדות – קל יותר להסתדר עם גוי שיודע שהוא גוי , ולא עם כאלה שאינם מרגישים יהודים, לא אוהבים את היהדות, אין להם זיקה ליהדות , שהיא משהו חיצוני שלא קשור אליהם. לדעתי, ככל שמוותרים על קבלת המצוות, הם מבינים שזה לא רציני.מה האינטרס להכניס, כביכול, לעם ישראל רבים שאין להם שום זיקה והם לא אוהבים את היהדות? בברכה צבי

שאלות טובות. כל הכבוד לך שדברים כאלו מעניינים אותך. התשובה לשאלתך נמצאת בפניני הלכה גיור פרק, שם מבואר שכאשר כבר חיים בתוכנו אלפי גויים בגלל נישואי תערובת, אנו במצב של שעת הדחק גדול מאוד, כי האלפים הללו מתחתנים כל הזמן עם יהודים אצלנו כאן בארץ ישראל, והדבר ייהפך לנורמה, עד שנגיע למצב חלילה שאיננו יודעים כבר מי באמת יהודי ומי לא. איננו יכולים להרשות זאת, ולכן ניתן במצב כזה לסמוך על פוסקים רבים שהקלו לגייר.

לגבי מקרים בהם מגיירים והמתגייר לאחר מכן חוזר בו, אין זה מבטל את הגיור, אלא דינו כיהודי שאין לו כל עניין במצוות.

ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את עקרי הדברים כפי שהם מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ו – הגיור בשעת הדחק

קרובי ישראל שמתגיירים לשם נישואין ולא יהיו דתיים

א. לעיתים המבקשים להתגייר הם גויים שחיים בזוגיות עם יהודים שהתרחקו מהיהדות, ולאחר זמן רוצה היהודי לחזק את הקשר שלו עם היהדות, ובן זוגו מוכן להתגייר למענו.

למרות הבעייתיות הגדולה בגיור כזה, למעשה יש להתאמץ לגיירם ולהשיאם כהלכה לבן זוגם, שכן אם לא יסכימו לגייר את בן הזוג הנוכרי, בן הזוג היהודי לא ייפרד ממנו, וימשיך לחיות עמו בחטא כל ימיו וזרעו יתבולל בעמים.

ב. גם כאשר מדובר על זוגיות של כהן עם נוכרית שמבקשת להתגייר, למרות שאסור לכהן לשאת גיורת, רבים הורו לגיירה בלא לערוך להם חתונה, משום שהאיסור לחיות עם גויה חמור מהאיסור לכהן לחיות עם גיורת. בנוסף, אם האישה לא תתגייר, ילדיו של היהודי יהיו נוכרים וזרעו יאבד בגויים. וכן נהגו בבתי דין רבים.

ג. בנוסף לכך, בשעת הדחק כזו, הורו למעשה פוסקים רבים לגייר גם כאשר בן הזוג המתגייר אינו מתכוון לקיים אורח חיים דתי, ובלבד שמעוניין להיות בעל זהות יהודית מתוך אמונה בסיסית בה' ובתורה, ומתוך הבנה שברגע שיתגייר יחולו עליו כל המצוות, שכרן ועונשן, והוא מתכוון לקיים לפחות את חלקן (עי' בפניני הלכה סעיף ו' ברשימת המצוות הרבות שמקיימים רבים מהחילונים כיום).

וכן הדין לגבי גיור ילדיהם של יהודים ונוכריות, שהוריהם רוצים שיהיו בעלי זהות יהודית, אבל לא מתכוונים לחנכם לקיום אורח חיים דתי.

במקרה כזה, מטרת בית הדין אינה ללמד את הבא להתגייר הלכות רבות, אלא להתמקד בלימוד הכללים כדי ליצור אצלו כמה שיותר הזדהות עם היהדות והמצוות, ועם החזון הגדול של עם ישראל להביא ברכה לעולם (הרבנות הראשית לישראל נהגה כדעת המקילים במשך שנים רבות).

ד. בית דין שגייר לפי דעת המקילים, גיורו תקף בדיעבד גם לדעת רוב המחמירים המצריכים גם בשעת הדחק התחייבות כנה של המתגייר לקיים אורח חיים דתי (עי' בפניני הלכה בפירוט הדעות השונות).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-29 19:50:35