חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

תולדות – להיות "הבן של…"

תפקיד הבן הממשיך

בפרשתנו אנו ממשיכים להיפגש עם דמותו של יצחק אבינו, שהתפקיד שמוטל על כתפיו קשה מאוד. כולנו מכירים את המציאות המורכבת של "בנים של….". להיות בנו של אברהם אבינו, אותו הבן הנולד לו ל100 שנה, זה אומר לבוא לעולם עליון ונשגב, עולם מלא אמונה טוב וחסד.

ודווקא בשל כך עלינו להתבונן לשם כך מהו תפקידו של יצחק. אברהם אבינו כבר סלל במידה רבה את הדרך. הוא הגיע לארץ, פרסם את האמונה, וגילה לעולם הן את הגילוי המעשי של האמונה- המתבטא בטוב וחסד, והן את המסירות והטוטאליות הנדרשת מהאדם המאמין, עד כדי מוכנות להעלות קורבן את בנו יחידו אשר אהב…

ואם כן נשאלת השאלה מה תפקידו המיוחד של יצחק?

כשחז"ל רוצים לתאר את תפקידו של יצחק הם כותבים שאברהם אבינו קראו לקב"ה "הר", ושיצחק אבינו קראו לקב"ה "שדה". ונראה שבזה רצו לבטא את התפקידים השונים של אבותינו.

אברהם אבינו קראו לקב"ה "הר". אברהם אבינו מלא באהבה עצומה ומוסר את כל אשר לו בכדי לקדש את שמו של הקב"ה בעולם. אברהם רואה את האידאלים העליונים, את הקב"ה המציץ עליו מראש הבירה, ושואף לעלות ולהתעלות עוד ועוד. אברהם אבינו כל חייו בעשייה, בפעילות, בנסיונות עליונים הדורשים ממנו לעלות ולעלות – הוא רואה את ההר הגבוה ומנסה להעפיל אליו.

יצחק אבינו, במידה מסוימת נולד על ראש ההר, ותפקידו  הינו לחשוף שאפשר לחיות על ההר, כפי שנהוג לדרוש על הפסוק: 'מי יעלה בהר ה" – זה אברהם, 'ומי יקום במקום קודשו' – זה יצחק. יצחק צריך לגלות שההר הזה, שהאידאלים העליונים הללו, שייכים אלינו, לחיינו, שההר הזה נמצא בתוכנו, לא בחסד אלא בדין, שיש התאמה בין התורה לאנושות בכלל, ולישראל בפרט.

השדה, ההמשכיות והחיוניות

לכן, יצחק אבינו קורא לקב"ה 'שדה'. השדה הוא המקום בו אנו נמצאים- מקום שנראה חסר חיוניות, חסר אתגר, מלא באדמה וטרשים יבשים. אך יצחק אבינו מעבד את השדה ומגלה שבתוך השדה הזה ישנה ברכה עצומה. אם יודעים לעבד את השדה כראוי הרי שיש בו המון צמיחה, חיים, התחדשות וחיוניות.

יצחק מגלה את הקדושה שבתוכנו. יצחק הוא זה שבפרשה הקודמת יוצא לשוח בשדה. וחז"ל מגלים לנו ששיחה זו היא תפילת מנחה אותה תיקן יצחק אבינו. שיחה היא הדיבור הטבעי והפשוט היוצא מהאדם. גם רבקה- את החסד העצום שעושה אברהם, היא עושה באופן טבעי ופשוט מתוך עצמה, בגיל 3 וללא סביבה תומכת.

יש משהו מורכב מאוד בלתקן את המציאות ולהתאימה לאידיאלים העליונים. לפעמים יותר קל להיות זו שרץ קדימה, פורץ דרך, ויותר מסובך להיות זה שמביא את כל המציאות אל הגבהים אותם פרץ הפורץ.

יצחק רוצה בכל מאודו לתקו את כל המציאות. הוא רוצה לברך אפילו את עשו. ישנו מדרש נפלא שמספר על כך שיצחק חידש את הייסורים בעולם. "יצחק חידש ייסורין. אמר לפני הקב"ה, האדם הוא חוטא ואין במה להתכפר הביא ייסורין עליו שיתכפר בו האדם. אמר הקב"ה חייך דבר טוב תבעת וממך אני מתחיל, שנאמר: "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות"

כלומר, יצחק רוצה תיקון של העולם. ותיקון של העולם דורש לא רק חסד וטוב אלא גם דינים וייסורין.

יהי רצון שנזכה מחד להציג אידיאלים גדולים וגבוהים כהרים, ומצד שני שנדע לפתח בעצמנו את המוכנות והיכולת לחיות את האידיאלים הגדולים הללו בחיינו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן