חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

פרשת תרומה – למה מאריכים בענייני המשכן?

השבוע אנו מתחילים את רצף הפרשיות העוסקות בבניין המשכן, וכפי הנראה שעניינה של האריכות הגדולה המופיעה בעניין כפול:

  1. כפי שחז"ל אומרים לנו פעמים רבות, המשכן בנוי בתבנית האדם ושניהם בנויים בתבנית העולם, ולכן כל הלימוד והעיסוק במשכן עניינו לימוד על הסידור הנכון של האדם, של כוחותיו הפנימיים ושל ערכיו. וכדברי הכלי יקר "ולכן יותר ראוי שנאמר שהייתה ההערה והרמז במשכן וכליו… מדריך האדם למה שיעשה"
  2. כפי שכותב הרמב"ן בהקדמתו לחומש שמות המשכן הוא השראת השכינה על עם ישראל וממילא סדריו, כליו, צורתו ותבניתו מלמדים על השכינה המופיעה בארץ, שזהו הדבר החשוב ביותר וזוהי בעצם גאולת העולם כולו. וזו לשונו הנפלאה: "והינה הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו. וכשיצאו ממצרים, אף על פי שיצאו מבית עבדים, עדיין יחשבו גולים, כי היו בארץ לא להם, נבוכים במדבר. וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם, אז שבו אל מעלת אבותם שהיה סוד אלוה עלי אהליהם, והם הם המרכבה ואז נחשבו גאולים…".

ולכן ההתבוננות במשכן, סדריו וכליו, היא התבוננות הן בהנהגה האידיאלית של האדם והן בהתגלות השכינה בכלל ישראל. ולכן אנו מצווים להתבונן יפה בכלי המשכן ומתוך כך לקיים את מאמר הכתוב "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם".

וכך כתב רבי אלעזר אזכרי בשירו "בתוך לבי משכן אבנה לזיוו, קרבן תקריב לו נפשי היחידה", ובעקבות דברים אלו כתב הרב יצחק הוטנר את השיר:

בלבבי משכן אבנה להדר כבודו,
ובמשכן מזבח אקים לקרני הודו,
ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה,
ולקרבן אקריב לו את נפשי היחידה".

וכפי שכותב המלבי"ם "ציווה כי כל אחד יבנה לו מקדש מחדרי ליבו, כי יכין את עצמו להיות משכן לה' ומעוז לשכינת עוזו, וכן מזבח להעלות כל חלקי נפשו לה' עד שימסור נפשו לכבודו בכל עת".

וננסה להתבונן בעניין אחד והוא מידות הארון לעומת מידות השולחן.

מידותיו של הארון שרומז על התורה, על עבודת ה' בכלל ועל לימוד התורה בפרט, הן "אמתיים וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו". וכבר העירו הראשונים שכל מידותיו היו 'שבורות' ושהוא גם הכלי היחיד שמאופיין בכך.

וכותב על כך בעל הטורים "ללמד שכל מי שלומד תורה צריך לשבר ולהשפיל עצמו". ונראה לבאר את דבריו שכל אדם שלומד תורה צריך לדעת שגם אחרי עשרות שנות לימוד עדיין לא זכה להבין את עומק התורה ובכל עת הינו רק במחצית הדרך, ובמידה מסוימת, ככל שאדם לומד יותר כך הוא מבחין כמה עמוק וגדול הוא האור הטמון בתורה. ומתוך ענווה זו מתמלא האדם במרץ ורצון להמשיך לעיין ולהעמיק, להבין ולהשכיל בדברי התורה.

עוד יש להסביר שלאדם יש תכונה של שאפתנות שאיננה פוסקת ו"אין אדם מת וחצי תאוותו בידו", ו"גם הנפש לא תימלא". ושאפתנות זו,שהינה כוח עוצמתי ומורגש אצל כל אדם, תפקידה להיות מופנה לעניינים הרוחניים. האדם צריך להיות צמא ומתאווה להוסיף עוד בתורה ובאמונה, וזה מתוך ההרגשה האמיתית שתורתו איננה שלמה.

וזה מה שבאו ללמד מידותיו של הארון, שהמידה החצויה מרמזת על כך שהאדם נמצא במחצית הדרך.

וכך כותב מרן הרב זצ"ל (עין איה ברכות פ"ו נט) "הסובר כי רק לתכלית המשוערת לו בבואה ישיג מנוחתו, הוא טועה במהות התכלית, שהוא חושב שהוא הדבר שמצייר הוא בדמיונו מצד היותו רחוק ממנה, ולא יבין שבבואו אליה יושקף לו עוד חוג גדול של תכלית יותר נשגבה, עד שיחכם להשכיל כי אמיתת התכלית הראויה שימצא ממנה עונג ומנוחה היא העבודה וההשתלמות".

מאידך מידותיו של השולחן שרומז על ענייני הפרנסה בפרט ועל העניינים הכלכליים בכלל, "אמתיים אורכו ואמה רוחבו ואמה וחצי קומתו", וזה בא לרמז שהאדם צריך להגביל את שאיפותיו בענייני הכלכלה. כאן אין מקום לשאפתנות ללא גבול. על ענייני הכלכלה נאמר "איזהו העשיר? השמח בחלקו".

אלא שכאן יש לשאול מדוע גובהו של השולחן הוא במידה חצויה, "ואמה וחצי קומתו"?

ונראה להסביר שאמנם האדם לא צריך לשאוף לכמות בלתי מוגבלת של ממון, כפי שצריך לשאוף בענייני תורה וקדושה, ומאידך אדם צריך לרומם בלי גבול את השימוש שלו בממון, להשתמש בו כמה שיותר בקדושה, בטהרה ובאידיאליסטיות, ולכן גובהו של השולחן הוא במידה חצויה, שכפי שאמרנו מרמזת על חובת ההתעלות האין סופית, על כך שהאדם תמיד נמצא באמצע. וכך באידיאליסטיות שבשימוש בממון אדם צריך להתעלות ולהתגדל כל הזמן, ואין שיעור לגודל הכוונה שאפשר להגיע בכך.

יהי רצון שנזכה להיות מוסיפים והולכים בקודש ולרומם את החול אל הקודש בכל עת, כדברי האדמו"ר מקוצק על הפסוק "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם"- לעשותה שמים'. וכך נזכה להתעלות מתמדת בקודש ובחול, בדרגת קודש הקודשים.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן