חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

יש לך שאלה?

פרשת תולדות – דבר תורה לשבת

וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך: גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך". לכאורה ישנה כפילות בפסוק. מדוע צריך ה' לומר ליצחק ‘שכן בארץ’, הרי כבר אמר לו ‘גור בארץ’?

אומר המדרש:

"‘וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ’ – עשה שכונה בארץ ישראל הוי נוטע הוי זורע הוי נציב. דבר אחר: ‘שכון בארץ’ – שכן את השכינה בארץ".

ואין כאן שני פירושים אלא דבר אחד, השכינה מתגלית שארץ על ידי בניינה הגשמי, זהו החידוש המופלא של הארץ הזאת שהיא מצד אחד 'ארץ' ארצית וגשמית, ומאידך 'קודש' מחוברת לאידיאלים הכי עליונים ונשגבים, וזו תכלית עבודותינו לקדש את החומר, וזה ע"י בניין הארץ.

בניין הארץ איננו להקים בית לאומי אלא בכדי לשכן את השכינה בארץ, ולכן השכונה שלנו צריכות להיות מכוונות להגשמת האידיאלים המחשבה צריכה להיות איך ניישב את הארץ באופן שיגשים את כל התורה שאנו לומדים בביהמ"ד, וזה בכל תחום בבינוי, בחינוך, בכלכלה.

בראשי המיישבים צריכים לעמוד אנשים שהם עולה תמימה שהם קודש קודשים כיצחק, וזה מה שהקב"ה מבהיר ליצחק – שהוא המבטא את 'אז ימלא שחוק פינו' – ב'שובה ה' שבותינו כאפיקים בנגב', אתה לא יוצא מן הארץ תפקידך לייצג את העתיד הכי נשגב ועליון של עם ישראל והעולם כולו אינך כאברהם,

"‘וילך יצחק אל אבימלך…’ – בקש לירד למצרים מיד נגלה עליו הקב"ה, אמר לו: ‘אל תרד מצרימה’. אברהם ירד, ויצחק לא ירד. ולמה לא אמר לאברהם אלא ליצחק ‘אל תרד מצרימה’? אמר ר' הושעיא: אמר לו הקב"ה: יצחק, אביך שבא מחוצה לארץ ירד למצרים, אבל אתה שנולדת בארץ ישראל ואתה עולה טהורה תרד?! לפיכך ‘אל תרד מצרימה’"

כלומר, אומר הקב"ה ליצחק: אברהם שנולד בחוץ לארץ ונשם מאויר ארץ העמים ירד למצרים, אבל אתה יצחק – אתה שנולדת בארץ ישראל, שמעולם לא עזבת את הארץ, שאתה עולה טהורה, אתה אינך רשאי לרדת.

במפגש שבין יצחק ליעקב מתארת התורה את הדו-שיח ביניהם:

"ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני: ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'",

מסביר רש"י: "מלמד שנכנסה עמו ריח גן עדן". הריח של ארץ ישראל הוא ריח גן עדן, כיוון שארץ ישראל היא גן עדן עלי אדמות, היא המקום של חיבור שמים וארץ, של הופעת השכינה בארץ.

בברכות שבירך יצחק את יעקב מופיעה הברכה: "ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש", ובאופן פשוט ההסבר הוא שאלוקים יתן לך מטל השמים ומשמני הארץ, אולם חז"ל קוראים את הפסוק כך: "ויתן לך – האלוקים, יתן לך אלוקותו". ממה? "מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש". מסביר ענין זה השפת אמת:

"במדרש: ‘ויתן לך אלקותו’. פירוש: להיות איש ישראל מקבל אלקות מכל הדברים: ‘מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש’… ונתקיים אחר כך בקבלת התורה: ‘אנכי ה' אלקיך’ זה שכתוב: ‘ויתן לך האלקים’ כי התורה מלמדת על ידי תרי"ג מצות למצוא אלקותו יתברך שמו בכל דבר וזה עיקר הברכה"

כלומר, הברכה היא שבכל דבר ודבר בבריאה, ימצא את האלוקים. האדם מישראל נפגש עם האלוקים דרך כל דבר בבריאה, אלוקים מתגלה אליו מטל השמים ומשמני הארץ. אותו הדבר גם ביחס לתורה. התורה היא תורת חיים, אין תחום בחיים שהתורה לא מדברת עליו, ועל ידי התורה ומצוות אנו מגלים את אלוקותו בכל דבר ודבר בבריאה, ולכן עיקר קיום המצוות הוא בארץ וחוץ לארץ הוא רק בבחינת 'הציבי לך ציונים'.

אומר המדרש ביחס להמשך הברכה:

"‘מטל השמים’ – זו מקרא, ‘ומשמני הארץ’ – זו משנה, ‘ורב דגן’ – זו תלמוד, ‘ותירוש’ – זה אגדה".

"טל השמים" – זה מקרא שירד משמים. "ומשמני הארץ" – זו משנה שמקורה בארץ. "ורב דגן" – שהוא יותר מעובד, זה תלמוד. "ותירש" – זה אגדה. על ידי כל התורה כולה על כל גווניה, מקרא, משנה, תלמוד ואגדה, ניתן למצוא את אלקותו בכל דבר בבריאה!, כפי שכותב הרב קוק בהקדמתו לעין איה, ע"י לימוד האגדות זוכים לראות את פועל ה' בעולם שזהו הדבר העליון והגדול ביותר.

בספר שער החצר, ספר המונה תרי"ג מעלות לארץ ישראל, מובא שאחת מן המעלות היא ש"ארץ ישראל שקולה כמצות מילה". ומביא בשם ספר 'טוב הארץ' רמז לדבר מסופי השמות בהם נקראה ארץ ישראל:
ארץ החיים,
ארץ צבי,
ארץ ישראל,
ארץ הקדושה, סופי תיבות – מילה. כידוע יצחק הוא ראש הנימולים לשמונה, והראשון שהייתה בו גם מילה וגם פריעה. הרב זצ"ל מוסיף שראשי התיבות של השמות בהם נקראה ארץ ישראל מרמזים על המילה יצחק:
ארץ ישראל,
ארץ צבי,
ארץ החיים,
ארץ הקדושה", וזה עניינה של המילה להכשיר את החומר לקלוט את הופעת ה' בעולם דרכו, דרך הגוף הישראלי.

יהי רצון שנזכה להקים שכונות כאלו בא"י, להשכין שכינה בארץ!!!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן