חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

פרשת שמות – משפחתו של משה רבנו – דבר תורה לפרשת השבוע

במרכז הפרשה, כמו במרכז כל ספר שמות ואולי אפילו במרכז כל ארבעת חומשי התורה שמכאן ועד 'לעיני כל ישראל', עומד משה רבנו. ולא לחינם מכונה התורה בסוף תקופת הנביאים, בחתימת הנבואה שבספר מלאכי, 'תורת משה עבדי'.

משה רבנו, כפי שמעידים חז"ל, הוא המייצג את כלל ישראל ואת האידיאל העליון של ישראל, וכפי שכותב הכוזרי שהאידיאל העליון ביותר של האומה הישראלית הוא הנבואה שהיא הדבקות העליונה ביותר שמופיעה בין הבורא לעולם, ובזה, כפי שמעידה התורה, משה רבנו הוא הנביא הגדול ביותר שהיה ושיהיה לעד.

לכן העיון בדמותו של משה, בגילוי והופעתו, בסדר הגדלותו והנהגתו הוא מיסודי התורה. וננסה להתבונן מעט בדמותו. (וכמובן שאין ביכולתנו להרחיב בכל מה שמתגלה מפרשה זו ולכן נדבר על נקודות אחדות בלבד).

בכל ספר בראשית מצאנו מאבקים בין אחים: קין והבל (אולי ניתן גם לצרף את אברהם ולוט אע"פ שלא היו אחים), יצחק וישמעאל, יעקב ועשו, יוסף ואחיו. והינה כל הופעתו של משה רבנו היא מתוך אהבת אחים ואחוות אחים, דבר המלווה את משה רבנו בכל ימיו.

הגמרא (סוטה יב.) אומרת "וילך איש מבית לוי', להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא שהלך בעצת ביתו. תנא עמרם גדול הדור היה. כיוון שאמר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר לשווא אנו עמלין, עמד וגירש את אשתו. עמדו כולן וגרשו את נשותיהן. אמרה לו ביתו, אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות, פרעה לא גזר אלא בעולם הזה ואתה בעולם הזה ולעולם הבא, פרעה הרשע ספק מתקיימת גזרתו ספק אינה מתקיימת אתה צדיק בודאי שגזרתך מתקיימת. עמד והחזיר את אשתו. עמדו כולם והחזירו את נשותיהן".

למדנו מכאן כמה דברים:

  • שכל לידתו של משה בזכות אחותו הייתה.
  • שלידתו של משה היא על רקע החיבור המחודש שבין איש ואישה. כלומר, היכולת שיוולד מנהיג שיושיע את ישראל תלויה באחווה ובאהבה.
  • עד כמה גדולה וניכרת האווירה המיוחדת בביתו של עמרם, משם צומח משה, אוירה של הקשבה, של הערכה של פתיחות, שהרי עמרם היה גדול הדור ואף על פי כן הוא קשוב לביתו הקטנה ואפילו מקבל את דבריה.

חז"ל לא מסתפקים בכך אלא מספרים לנו שעמרם דאג גם להחזיר את אשתו באהבה רבה ובשמחה רבה. וכדברי תרגום יונתן בן עוזיאל "ואזל עמרם גברא דמשבט לוי ואותיב בכילתא וגינונא דהלולא ית יוכבד אנתתיה דתריך מן קדם גזירתא דפרעה (והלך עמרם בן שבט לוי והושיב בכילה ובאפריון ובמנהגי נישואים את יוכבד אשתו שגירש מפני גזירת פרעה). וכפי שמבואר הדבר גם בגמרא "ויקח'- ויחזור מיבעי ליה. אמר רב יהודה בר זבינא שעשה לו מעשה ליקוחין, הושיבה באפריון ואהרון ומרים מרקדין לפניה ומלאכי השרת אמרו 'אם הבנים שמחה'".

נראה שההדגשה הזו באה לחזק אצלנו את הרקע להולדת משה, כפי שחז"ל אומרים שמלאכי השרת אמרו 'אם הבנים שמחה', ובודאי גם התכוונו למשה שהרי נאמר 'בנים' ברבים. ושוב מופיעה כאן האווירה המשפחתית החמה והאוהבת ששררה בבית עמרם.

לאחר מכן אנו רואים את המחשבה האימהית והאוהבת של יוכבד, שמכינה תיבה ולא שוכחת להקפיד לא רק על ביטחון התיבה אלא גם על הריח הנעים והטוב שישרור בה ולכן מצפה את התיבה מבפנים בחימר (חז"ל הדגישו את ההשגחה האלוקית על משה "שלא יריח אותו צדיק ריח רע" כמובא ברש"י, ואנו בדברינו רוצים להדגיש את האהבה העצומה של יוכבד שמתבטאת בהקפדה על כל פרטי הפרטים בנוגע לבנה).

אי אפשר שלא לציין גם שיוכבד ומרים הם בעלות החסד הגדול ועוסקות כמיילדות בגידולו וטיפוחו של עם ישראל. וודאי שגם דבר זה מצטרף ליצירת אותו הבית המיוחד.

בהמשך אנו רואים את דאגתה של מרים לאחיה, "ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו" ולאחר מכן לדאגתה לכך שמשה ימשיך לינוק (תרתי משמע) מאותו הבית המיוחד, גם אחרי שנלקח על ידי בת פרעה.

על כל הרקע שציינו מובן מדוע משה ואהרון יכולים לתקן את הקלקול שהופיע בספר בראשית, את מריבות האחים ואת הפירודים שהובילו עד לרצח. לעומת זאת אצל משה ואהרון אנו מוצאים אהבה עצומה ואהבה הדדית, שמחד משה אומר "שלח נא ביד תשלח" ומפרש המדרש "אף משה רבנו היה משתדל להיות אהרון שליח, שנאמר 'ויאמר בי ה' שלח נא ביד תשלח'- מי ששלחתו כבר".

מאידך אהרון, כפי שמעיד עליו הכתוב, שמח בכל ליבו בהתמנותו של אחיו, "וראך ושמח בליבו". וכדברי המדרש "זה שמח בגדולתו של זה וזה שמח בגדולתו של זה". ועל כך אומר דוד המלך בתהילים (פרק קלג) "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, כשמן הטוב על הראש יורד על הזק, זקן אהרון שיורד על פי מדותיו", שמזמור זה מדבר על אהבתם ואחוותם של משה ואהרון.

כפי שאמרנו, נגענו רק במקצת מדמותו של משה בפרשה ויהי רצון שנזכה לקחת את הנקודה הזאת של האהבה העצומה שמתחילה באהבת האיש והאישה וממשיכה באחוות ואהבת האחים, וכפי שאנו רואים בהמשך, מובילה לאהבת כל ישראל וליכולת של משה רבנו לשאת את כל ישראל 'כאשר ישא האומן את היונק'.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן