הרמח"ל במסילת ישרים מבאר את הדבר המרכזי שמונע מאיתנו להתבונן ולבחון את דרכנו, הסיבה העיקרית שמונעת מאיתנו לזהות מה הטוב האמיתי, מה פוגע בנפשנו ובנשמותינו:
"ואולם הנה זאת באמת אחת מתחבולות היצר הרע וערמתו להכביד עבודתו בתמידות על ליבות בני האדם עד שלא יישאר להם ריווח להתבונן ולהסתכל באיזה דרך הם הולכים, כי יודע הוא שאילולי היו שמים לבם כמעט קט על דרכיהם, ודאי שמיד היו מתחילים להניחם ממעשיהם, והייתה החרטה הולכת ומתגברת בהם עד שהיו עוזבים החטא לגמרי. והרי זו מעין עצת פרעה הרשע שאמר: תכבד העבודה על האנשים וגו', שהיה מתכוון שלא להניח להם ריווח כלל לבלתי יתנו לב או ישימו עצה נגדו, אלא היה משתדל להפריע לבם מכל התבוננות בכוח התמדת העבודה הבלתי מפסקת כן היא עצת היצר הרע ממש על בני האדם…".
עצת פרעה הייתה לא לאפשר התבוננות, לא לתת את מנוחת נפש, לגרום לטרדה מתמדת שלא תאפשר התבוננות.
השם פרעה הוא מלשון הפרעה – להפריע את מנוחת הנפש, ליצור הפרעה מתמדת, הפרעה שלא מאפשרת ריכוז, ההעמקה והתבוננות.
האמת נמצאת בתוכנו, אבל חייבים לדלות אותה מתוכנו – 'מים עמוקים, עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה' – וכדי לדלות את האמת הגדולה מתוכנו צריכים התבונן – והתבוננות דורשת מנוחת נפש.
הקב"ה נותן לנו בדורות האלו הרבה מאד זמן. לאדם יש יותר ויותר זמן פנוי, אך כנגד זה יש יותר יותר אפשרויות לכלות ובזבז את הזמן – למשל הצורך להתעדכן כל הזמן באינטרנט והסמארטפון, לא מאפשרים לאדם להיכנס פנימה, להתבונן.
אין דבר יקר יותר ממנוחת נפש – היא התנאי הבסיסי לצמיחה ולהתפתחות.
גאולת ישראל מההפרעות של פרעה מגיעה משני צדדים: האחד, מילדה קטנה, ממרים. דווקא ילדה קטנה, שלא נמצאת בסבך החיים, במהומת החיים, יכולה לראות אחרת. השני, משה רבנו, שלא לא גדל בתוך הלחץ, בתוך העבדות וההפרעה. משה מגיע ממקום אחר – מארמון המלך – מקום שמאפשר לו להגיע אל תוכו פנימה. יתרה מזאת, לפני שמשה מגיע לגאול את ישראל הוא יוצא למדיין, מתנתק ממצרים, ורק לאחר היציאה הוא יכול לחזור עם ראייה שונה ומבט אחר לגאול את ישראל.
גם אנחנו כדי להצליח להתקדם, לצאת מהזרם, לחשוב מחדש, להתבונן בתמימות ילדותית, להיזכר בחלומות הילדות התמימים, אבל הישרים והטובים, ולנסות להסתכל בעיינים חדשות, לחשוב מחוץ לקופסא. הדרך לעשות זאת היא לעצור את המחשבות השוטפות, היומיומיות, ולחשוב על העתיד, לחשוב על הטוב האמיתי. הרמח"ל מבטיח לנו שעצירה כזאת תוליד בתוכנו הבנות ישרות וטובות, שנוכל להנחות את חיינו על פיהם.
יהי רצון שנזכה להצליח לעשות זאת, יום יום.