חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת שופטים – חיבור שמיים וארץ

בפרשת השבוע אנו מוצאים את ההנהגה המתוקנת של עם ישראל בארצו, הנהגה המורכבת מארבע מערכות:

מערכת המשפט: 'שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך',"…ושמרת לעשות ככל אשר יורוך…לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'.

מערכת הכוהנים: הכוהנים לא כמשרתי ה' במקדשו אלא כמנהיגים ומדריכים: 'כי יפלא ממך דבר למשפט, בין דם לדם, בין דין לדין…וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך בו, ובאת אל הכוהנים הלווים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, ודרשת והגידו לך את דבר המשפט', 'לא יהיה לכוהנים הלווים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישאל אשיי ה' ונחלתו יאכלון, ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיך ה' הוא נחלתו…', ה' הוא נחלתו של הכהן, ומתוך כך, הוא המנחה את העם בדבר ה', והוא המודיע לעם לפני צאתו למלחמה שאין לפחד כי לה' המלחמה: 'כי תצא למלחמה על אויביך וראית סוס ורכב עם רב ממך, לא תירא מהם כי ה' אלוקיך עמך…והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם…אל ירך לבבכם, אל תראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם, כי ה' אלוקיכם ההולך עימכם, להילחם לכם עם אוייבכם להושיע אתכם'.

מערכת המלוכה: 'שום תשים עליך מלך, אשר יבחר ה' אלוקיך בו…'

מערכת הנבואה: 'כי הגויים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, ואתה לא כן נתן לך ה' אלוקיך, נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלוקיך…'.

הרמב"ן לאורך כל הפרשה מדגיש, דע לך, אמנם השופט חושב ודן, אבל ה' הוא המדבר מתוך פסיקתו, השופט הוא שליח ה', כך גם הכהן, המלך והנביא.

ונראה את הדברים, דבר דבר:

השופט – מדוע לא לסור מדבריו, אולי הוא טועה? למה התורה מצווה ע"פ חז"ל 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל' – "אפילו מראין בעיניך (כלומר לדעתך והבנתך, הם אומרים) על הימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם"?

מסביר הרמב"ן: "רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול" – ה' איתם ולא יטעו.

והדברים מתחדדים בדין עדים זוממים, עדים שהעידו על ראובן שרצח, ונמצאו זוממים, כי באו זוג אחר של עדים, ואומרים – איך תעידו על ראובן שרצח בתאריך זה וזה, בשעה זו וזו, במקום כזה, הרי עימנו הייתם במקום אחר, באותו התאריך ואותה השעה, דינם 'ועשיתם לו כאשר זמם', העדים הראשונים נהרגים.

ויש לשאול על כך, מה ההיגיון למה להאמין לעדים השניים לעומת השניים, יש כאן שנים לעומת שניים?

לפני שנענה על שאלה זו, נוסיף ונקשה יותר מכך, ישנו דין מיוחד: 'כאשר זמם – ולא כאשר עשה', אם ראובן הומת על פי עדותם, ואחר כך הוזמו, אין העדים הזוממים נענשים, ולכאורה ההיגיון הפוך, אם רצו ולא הצליחו – נענשים, ואם הצליחו בפשעם ונהרג ראובן הם פטורים?!

עונה הרמב"ן: " והטעם בזה בעבור כי משפט העדים הזוממין בגזרת השליט, שהם שנים ושנים, והנה כאשר יבואו שנים ויעידו על ראובן שהרג את הנפש ויבואו שנים אחרים ויזימו אותם מעדותם, ציווה הכתוב שיהרגו, כי בזכותו של ראובן, שהיה נקי וצדיק בא המעשה הזה, אילו היה רשע בן מוות לא הצילו השם מיד ב"ד, כאשר אמר (שמות כג ז) 'כי לא אצדיק רשע',  אבל אם נהרג ראובן, נחשוב שהיה אמת כל אשר העידו עליו הראשונים, כי הוא בעוונו מת, ואילו היה צדיק לא יעזבנו ה' בידם, כמו שאמר הכתוב (תהלים לז לג) 'ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו', ועוד שלא יתן ה' השופטים הצדיקים העומדים לפניו לשפוך דם נקי כי המשפט לאלוקים הוא ובקרב אלוקים ישפוט, והנה כל זה מעלה גדולה בשופטי ישראל וההבטחה שהקב"ה מסכים על ידם ועמהם בדבר המשפט".

והדברים מופלאים, אם נעשה הדין, זה מגלה שזה רצון ה'! הם נמצא עם השופטים!

כדברי הפסוק: 'ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה', לפני הכוהנים והשופטים…' – עומדים לפני ה' שעומדים לפני השופטים.

המלך – הפסוק אומר: 'שום תשים עליך מלך, אשר יבחר ה' אלוקיך בו, מקרב אחיך תשים עליך מלך, לא תוכל לתת עליך איש נוכרי אשר לא אחיך הוא' – מי ממנה את המלך, אנחנו? אם כן מהו שכתוב: 'אשר יבחר ה' אלוקיך בו' – ה' ממנה – אם כן מהו שכתוב: 'לא תוכל ללת עליך איש נוכרי' – אם ה' בפה נביאיו ממנה, ברור שלא יבחר 'איש נוכרי'?

עונה הרמב"ן: "ודעתי בדרך הפשט, כי טעם "אשר יבחר" שכל מולך על עמים מאת האלוקים היא לו, כענין שכתוב (דניאל ד כט): "די שליט עלאה במלכות אנשא ולמאן די יצבא יתננה". וכך אמרו (ב"ב צא) אפילו ריש גרגותא מן שמיא מוקמי ליה. יאמר "שום תשים עליך מלך, כל אשר יהיה נגזר מן השמים שימלוך, ואם הוא מקטני שבטי ישראל ומשפחתו הצעירה; אבל איש נכרי לא תמליך עליך לעולם". וכן על דרך הפשט "המקום אשר יבחר ה' אלהיך בו", כל שיבנו שם בית המקדש לה', הכל מרצון ה'".

כלומר, אתה ממנה, אבל דע לך שמי שהתמנה זה מה', גם אם לא נראה לך, כל המתמנה הוא מה', ה' פועל דרך הבחירות והחלטות של עם ישראל ומנהיגיו.

הרמב"ן חוזר על כך בעוד הרב מקומות בפרשה, ולא די בכך אלא הוא כותב שזו מצווה דאורייתא לדעת והתנהג על פי ההבנה שה' הוא הפועל והעושה את הכול: 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך' – "שנייחד לבבנו אליו לבדו ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמיתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות מנביאיו או מאנשי חסידיו, רצונו לומר אורים ותומים, ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים, אבל אם נשמע דבר מהם נאמר הכל בידי שמים כי הוא אלוקי האלוקים עליון על הכל היכול בכל משנה מערכות הכוכבים והמזלות כרצונו מפר אותות בדים וקוסמים יהולל ונאמין שכל הבאות תהיינה כפי התקרב האדם לעבודתו…", והרמב"ן מוסיף זאת כהוספה על ספר המצוות של הרמב"ם, הוספה ח, כמצווה מתרי"ג מצוות.

רבינו יונה לומד מכאן את המצווה לבטוח בה', ומביאו בספר חרדים וכותב על דבריו – "ומינה נלמד דמצווה לבטוח בו יתברך בכל לב בכל ענייני העולם!".

יחד עם הפעילות העצומה, עם הקמות מערכות משפט על פי התורה, הקמת מלכות ישראל המתוקנת, נזכור ונדע, שה' הוא הפועל, הוא העושה, יתמלא הלב בשלימות ותמימות האמונה בה', בביטחון ושמחה בהנהגתו.

יהי רצון שנזכה לחיות את האמונה, ולהיות תמיד בביטחון ומנוחת הלב, שבת שלום!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן