חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת פקודי – מחצית השקל

"וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקודש, בקע לגולגולת מחצית השקל בשקל הקודש לכל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמישים, ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הכיכר כיכר לאדן, ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם"

ישנם שני סוגים של תרומות האחת על פי נדיבות הלב, והשנייה היא התרומה הקבועה לכל אחד ואחד מישראל, והיא מחצית השקל, כשמשה עורך את הסיכום הוא מגלה לנו שאת הכסף של התרומה הקבועה, הכלל ישראלית, לקחו בכדי לעשות איתה שני דברים, שהם הבסיסים למשכן האדנים, עליהם עומדים העמודים, והווים שעליהם תלויות היריעות.

במילים אחרות התשתית היא כללית, כדי שהיא תוקם צריך אחדות של כלל ישראל, נכנסנו לחודש אדר, שמשנכנס אדר משמיעים על השקלים, משנכנס אדר, צריך להזכיר לכולם את העובדה שהתשתית היא על ידי שותפות כללית, הסוד הוא 'לך כנוס את כל היהודים…".

כדברי הרב קוק: "בימי הפורים האלה, בשעות קשות הללו שייסורים מקיפים וממלאים את כלל ישראל הגוי כולו צרות רבות מבחוץ. ויותר גדולה היא הצרה מפני הצרות הפנימיות שלנו, מפני שנשבת שלום הבית אצלנו, שלום בית ישראל.
נזכר נא את הימים הללו ומאורעותיהם כמו שהם כתובים לפנינו במגילת אסתר, אשר ברוח הקודש נאמרה. ורוח הקודש עומד הוא ממעל לכל חליפות העתים ומלמעלה שלכל שינויי התכסיסים של הדורות. והאמרה הנצחית של "לך כנוס את כל היהודים" היא מוכרחת להחיות אותנו עוד הפעם, ולרוממנו מכל שפלותינו".

זוהי עבודת החודש, וזוהי השמחה הגדולה והעצומה שמחת החיבור והאחדות, לכן שולחים משלוח מנות ונותנים מתנות לאביונים.

אבל זה מתחיל מההכרה של מחצית השקל בשקל הקודש, מחצית השקל היא ביטוי להבנה שאף אחד לבד לא שלם, ויש לנו צורך בחיבור ובאיחוד, לבד אנחנו רק מחצית.

יותר מכך, מה שנותן לאדם משמעות הוא היותו חלק מהכלל, חלק מעם ישראל לדורותיו, זה המשמעות והערך, אין דבר יותר משמעותי ומשמח להיות חלק מכלל ישראל, להצטרף למהלכים הכללים.

אסתר חושבת שהיא אובדת, כאשר היא מוסרת את עצמה על כלל ישראל, אבל באמת, מאות אלפי מלכות אסתר בכל שנה מעידות שהיא הכי קיימת ונמצאת מכול מיליוני הנמצאים באותו הדור, מיליונים הקוראים בכל שנה את מגילתה מעידים שאין דבר יותר נצחי מלפעול למען הכלל.

אבל זה לא סתם מחצית, זה מחצית השקל בשקל הקודש, אנו מתחברים מתוך החיבור של כולנו אל הקודש, השיקולים-שקלים שלנו צריכים להיות שיקולים של קודש, של קידוש ה' בעולם, והדברים מחוברים זה לזה, ככל שהשיקולים הם יותר כלליים הם יותר לשם שמיים, וככל שאדם שואף יותר לקדושה כך הוא יותר מחובר לעניינים הכללים.

חז"ל אומרים שמשה רבינו נתקשה בכמה דברים והוצרך הקב"ה להראותם לו, ואחד מהם הוא מחצית השקל, ושואל המהר"ל, בספרו גור אריה: "ויש להקשות, בשלמא בכל הני היה צריך להראות, דיש חומר בהן להבין אותם, אבל במטבע, מה חומר יש בה עד שהוצרך להראות לו מטבע של אש?",
ומתרץ שם מה שמתרץ, ושמעתי פירוש נפלא, משה רבינו התקשה איך יכול להיות שהכפרה תהיה בדבר קצוב וקבוע, שאין בו ביטוי לרצון האישי, איך יכול להיות שתרומה תהיה מוכתבת מבחוץ, והיא תהיה הבסיס להכול? איך יכול להיות שבסכום כל כך קטן תהיה כפרה?

והתשובה הייתה מטבע של אש, כלומר,  זה לא הכמות אלא האיכות, באיזה אש, באיזה רצון, באיזו התלהבות אתה מביא את המחצית שלך, זאת השאלה הגדולה, איפה הרצון והתשוקה שלך.

אני רוצה להוסיף עוד הערה קטנה לקראת ימי הפורים הבעל"ט, יש מצוות חביבה עד מאד והיא משלוחי המנות, אך גם המצוות המתוקה והאהובה הזאת עלולה להפוך לבעיה, כי ב"ה יש לנו הרבה משפחה, חברים, שכנים…ואז יוצא שיש רצון להביא עשרות משלוחי מנות, וזה יקר ומכביד…בעייני הפתרון הוא מחצית השקל, כלומר, משלוח פשוט, זול וקל, אבל עם אש, עם אהבה, עם מילים טובות, עם חיבוק, עם לשתות משהו ביחד, העיקר הוא לא המשלוח אלא פתק, תכתבו מילים טובות מהלב, תשקיעו זמן, להבעיר אש של אהבה וחיבור, זה שווה, המשלוח כמה שיהיה יפה ומושקע נגמר אחרי כמה דקות/שעות/ימים, אבל המילים הטובות ילוו אותנו לכל השנה.

יהי רצון שנזכה להתאחד באש קודש, שבת שלום וחודש מלא שמחה!

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן