חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

פרשת נח – אחדות מול אחידות

בפרשת השבוע אנו לומדים על חורבן העולם, על המבול.

הספורנו מבאר שהעונש של המבול הוא תוצאה מתבקשת של הנהגת האנושות, האנושות במעשיה הובילה לחורבן, העונש האלוקי איננו חיצוני, אלא הוא תוצאה מתבקשת של המעשים, הקיום הפשוט של החברה והעולם תלוי בשני גורמים:

  • הגורם הטבעי – המשך קיום המין ובריאותו.
  • הגורם הכלכלי – התנהלות כלכלית תקינה שתאפשר רמת חיים מינימלית לקיום.

הרמה הראשונה והבסיסית בפרמידת הצרכים של מאסלו.

דור המבול פגע בבחירתו ובמעשיו בשתי הקומות הבסיסיות האלה וממילא הוביל לחורבן, כלשונו של הספורנו: "הנה נשחתה – מעצמה. כי בזולת עונש הייתה בדרך השחתה, בהשחתת דרכם המקלקלת התולדה, ובגזל המקלקל המדינות".

כאשר אין את הבסיסיים האנושיים העולם מגיעה לחורבן.

הבסיס הראשון הוא משפחה, איש ואשה שנישאים, שומרים אמונים זה לזה, זה הבסיס, שעליו מתקיים העולם, ראיתי דברים יפים שהביאה סיוון רהב מאיר בהקשר זה:

"בפרשת נח מופיעה לראשונה בתורה המילה משפחה. אחרי שהאנושות נמחקה, כתוב פתאום: 'לְמִשְׁפְּחֹותֵיהֶם יָצְאוּ מִן הַתֵּיבָה'. לפני המבול הייתה מציאות של אלימות, בוגדנות, חוסר נאמנות, גזלנות. מציאות של חוסר גבולות. ואז אנחנו מקבלים את התרופה, את הדרך לשרוד ולבנות חברה: להקים משפחות. לצמוח דווקא מתוך הגבולות והמחויבות".

הבסיס השני הוא היכולת של אדם לבנות בניין כלכלי, לעבוד ולהנות מפירות עבודתו, להשקיע ולקצור את רווחי ההשקעה, כאשר אין את הבסיס הזה העולם החברתי-כלכלי מתפרק כולו, וזה מה שהיה בדור המבול, כדברי הספורנו: "כי מלאה הארץ חמס מפניהם – שכלם גוזלים זה את זה, הבעלים גוזלים את האריס בכוח, והאריס גוזל את הבעלים במרמה, באופן שהארץ נותנת כל פירותיה לגזלנים".

כלומר, קיום העולם תלוי בחיבור, חיבור בין איש לאשתו, חיבור בין אדם לחבירו (זה ברמת דרך ארץ, ברמת תורה נוסף עוד חיבור, חיבור בין ישראל לקב"ה), זה פירושם של דברי רבי עקיבא השגורים על לשוננו: "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה", או באופן חריף יותר כדברי הלל לנוכרי שרצה שילמדו את כל התורה כולה על רגל אחת: "…מעשה בגוי אחד שבא לפני שמאי. אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו: דעלך סני [מה שעליך שנוא] לחברך לא תעביד [לחבריך לא תעשה] זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור [והשאר הוא פירוש של זה, לך ולמד]", וכפי שכותב רש"י: "דעלך סני לחברך לא תעביד – ריעך וריע אביך אל תעזוב (משלי כז) – זה הקדוש ברוך הוא, אל תעבור על דבריו שהרי עליך שנאוי שיעבור חבירך על דבריך, לשון אחר: חבירך ממש, כגון גזלה גנבה ניאוף ורוב המצות", ואפשר להוסיף על דבריו את דברי האר"י הקדוש שמצוות 'ואהבת לרעך כמוך', מתקיימת בשלמות רק בין בני הזוג.

לאחר המבול העולם הבין את הצורך הגדול באחדות: "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם", נבנה עולם בו האחדות שוררת, ישנו רעיון המאחד את כולם, "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים". לפתע מושג הרֵעות נוצר, ובמקום "ותמלא הארץ חמס" אנו פוגשים "ויאמר איש אל רעהו הבה…".

נשמע שזהו דבר נפלא וטוב, ודווקא לאור ההבנה הזאת מתחדדת מאד השאלה, מדוע הקב"ה מחליט לקלקל את האידיליה, את האחדות והחיבור הנפלא הזה.

ניקח את חטא מגדל בבל, לא ברור כלל מה החטא? נראה בפסוקים שעצם החיבור הוא הבעיה: "ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ" – כלומר רוצים לבנות מגדל שיאחד את כולם, שכולם יתנו עיניהם בו, והוא יגבש ויחבר, היש דבר נפלא מכך? מדוע מופיעה האמירה האלוקית: "ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות, הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו, ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנות העיר"?

ונביא את ביאורו העמוק של הנצי"ב: "דברים אחדים. לא ביאר הכתוב הדברים אלא ברמז כמבואר במדרשים, אבל לא פירשן הכתוב מה המה כי אם שהיו דברים אחדים, וללמדנו דלא משום איכות הדברים התעורר הקב"ה, כי אם בשביל שהיו אחדים, יהיו מה שיהיו, ודבר זה אם כי לפי הנראה אין בזה שום עוון, ואדרבה אפילו חבור עצבים ג"כ ראוי להניח, אבל מכל מקום כאן גרם לחשוב שיצא מזה דבר לתקלת הישוב כאשר יבואר", "וראשו בשמים. זה ודאי לא יעלה על הדעת שיהיה עיר אחת לכל העולם, אלא כסבורים שיהיו כל הערים סמוכות וטפלות לאותו העיר שבה המגדל, ויהיה המגדל לצפות ממנו למרחוק אחר כל הישוב שלהם, שלא יהיו נפרדים בארץ אחרת, על כן נצרך שיהיה ראשו בשמים", "ונעשה לנו שם, אנשים משגיחים וממונים על הדבר, ויהיו שרי צבא להעניש את העובר, דבלא זה אינו מועיל המגדל. כל זה היה לחשש, פן נפוץ על פני כל הארץ. אמנם יש להבין מה חששו אם יצאו כמה לארץ אחרת, ומובן שזה היה שייך לדברים אחדים שהיה ביניהם, ובאשר אין דעות בני אדם שווים, חששו שלא יצאו בני אדם מדעה זו ויהיו במחשבה אחרת, על כן היו משגיחים שלא יצא איש מישוב שלהם, ומי שסר מדברים אחדים שביניהם היה משפטו לשריפה, כאשר עשו לאברהם אבינו, נמצא היו דברים אחדים שביניהם לרועץ שהחליטו להרוג את מי שלא יחשוב כדעתם", "ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. אם יגמרו המגדל יבואו למחשבה שניה למנוע בעל כרחם האנשים שנבדלים מדעתם זו, וזהו דבר רצח ושוד המשחית את הישוב לגמרי, ולזה לא מועיל מה שכעת המה מתאחדים בדעה".

כלומר, הנצי"ב מבאר כי בכוונה לא נכתב מהו החטא של הדור ומהו הרעיון הפגום סביבו התאחדה האנושות. הדבר לא נכתב מפני שזה לא באמת משנה. עצם העובדה שכולם אומרים אותו דבר וחושבים בצורה זהה זוהי כבר הבעיה – חברה הבנויה על מחשבה אחת ואינה מניחה מקום למגוון הדעות היא חברה רזה, שטחית ומסוכנת. הישיבה המרוכזת במקום אחד ובניית המגדל שנועד, לדברי הנצי"ב, לפקח על כולם ולדאוג שאיש לא יסטה מן הדרך המשותפת, מורים על חברה שבנתה עצמה סביב משטר של מחשבות. כולם צריכים להתיישר עם הקו השולט, איש אינו רשאי לחשוב באורח עצמאי ולסלול לעצמו דרך אחרת.

על פי חז"ל מאורע הטלת אברהם אבינו לכבשן האש אירע בימי דור הפלגה, דור השלום, של השפה האחת, אינו יכול לסבול איש כאברהם המעיז לחשוב אחרת. הכבשן מרומז בפסוקים: "ונשרפה לשרפה". המגדל נועד לפקח על היוצאים מן התלם, והכבשן נועד להרתעה ולענישה, כלשון הנצי"ב: "ומי שסר מדברים אחדים שביניהם היה משפטו לשריפה כאשר עשו לאברהם אבינו. נמצא היו דברים אחדים שביניהם לרועץ שהחליטו להרוג את מי שלא יחשוב כדעתם"

דור הפלגה אינו דור של אחדות הוא דור של אחידות. הוא אינו סמל לימות המשיח אלא לימים אפלים של מסך ברזל ומשטרת מחשבות. כשאנשים אינם חופשיים לחשוב באופן עצמאי ועל פני השטח שקט ושלווה, זוהי שלווה מדומה, זהו שלום של כת אחת המוכנה לחיות בשלום רק עם עצמה ואינה יכולה להשלים עם השונה ממנה. בימות המשיח יגור זאב עם כבש- הזאב לא יכריח את הכבש להפוך לזאב ולא יטרוף אותו אם יישאר כבש, שניהם יישארו שונים בדרכי חייהם אך יתאחדו ברצון סביב רעיון רם ונישא. החלום היהודי על ימים שבהם ייעשה העולם לאגודה אחת הוא חלום על גוונים רבים ועצומים המתלכדים ברצונם החופשי סביב רעיון אלוקי גדול שתחתיו לכולם יש מקום, מבלי לטשטש זהויות ובלא להתכופף באונס תחת עריצות שלטונית של היושב במגדל.

חטא דור הפלגה הוא חטא השפה האחת, חטא גיהוץ המחשבות וכפיית הדעת. חטא חוסר האמונה באידיאל גדול היכול לאחד סביבו אנשים שונים ברצון ובהכרה מלאה. זהו חטא של קו אחד הכופה עצמו על אנשים רבים, דור שאם היה עושה כל אשר זמם, היה מושלך אברהם אבינו לכבשן האש.

זהו חטא שלעתים חוטאים בו דווקא אנשים אידיאליסטיים, שבשם הרעיון האמיתי בעיניהם ימחקו בלא רחם כל מי שאינו מתיישר עם הקו השולט, זהו חטא המחייב פילוג האנושות לשפות שונות וגוונים שונים והפצתם על פני כל הארץ.

יהי רצון שנזכה לאחדות אמיתית ושלימה.

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן