חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת כי תבוא – ביכורים והכרת תודה

כשהאדם מביא את ביכוריו לבית המקדש הוא פותח באמירה: "הגדתי היום לה' אלוקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו".

ועולה השאלה מה משמעות המילים "הגדתי היום"- הרי אלו הם תחילת דבריו של מביא הביכורים, ולכאורה עדיין לא אמר דבר…? ועוד יש לשאול מה המשמעות של האמירה הנ"ל – מה המשמעות שהאדם אומר שהוא הגיע לארץ?

הרמב"ן אומר על פסוק זה כי "בפרי הזה שהבאתי, הגדתי והודיתי לשם אלוקיך שהביאני אל הארץ אשר נשבע לאבותינו לתת לנו. והנה ה' מקיים דברו, ואני מודה ומשבח לשמו".

כלומר, ההבאה עצמה היא האמירה – בכך שהאדם מביא את הפרי, הוא מראה ומביע את תודתו והודאתו לה' על כך שקיים את הבטחתו והביאנו אל הארץ. אולי לכך גם רומז רש"י, בהביאו את 'הספרי' על המילים 'ואמרת אליו' – "שאינך כפוי טובה". כלומר באמירה שאומר האדם לכהן "הגדתי היום לה' אלוקיך כי באתי אל הארץ" הוא מבטא את הכוונה בהבאת הביכורים, שהיא להוקיר תודה לקב"ה על הביאה לארץ.

ויש מדברים אלה כמה לימודים משמעותיים. הלימוד הראשון הוא חשיבות הכרת התודה, והזהירות המרובה שצריך האדם להיזהר שלא להיות כפוי טובה. כשאדם מודה הוא מכיר את הטוב בחייו ומבין שהטוב הזה איננו במקרה, אלא הוא נתינה אלוקית ולכן הוא שמח בו ושמח בחייו.

הלימוד השני הוא שהכרת התודה איננה דווקא בדברים יוצאים מגדר הרגיל, בדברים מיוחדים, אלא גם בדברים שנראים פשוטים ושגרתיים. האדם מגיע ומביא את ראשית פרי אדמתו בהכרת תודה על עצם הביאה לארץ. כמה אנשים ביום-יום מוקירים תודה על היותם בארץ ישראל? כמה אנשים מודים ומשבחים לה' שקיים את הבטחתו והביאנו אל ארץ אבותינו?

מפרשת הביכורים, כפי שמבאר אותה הרמב"ן, לומדים כמה שמחה והודיה צריכה להיות אפילו בעובדה, הלכאורה פשוטה, שאנו נמצאים בארץ.

הלימוד השלישי הוא שתודה צריך לא רק לומר אלא גם להביע במעשים. כשאדם מכיר בטובה שהקב"ה גומל איתו, זה מחייב אותו לפעול לקידוש שם שמיים, לתיקון עולם במלכות שד-י. זו האמירה הכי משמעותית- "הגדתי היום לה' אלוקיך" – בעצם הבאת הביכורים הופכת האמירה הזו להרבה יותר משמעותית מאשר מילים בעלמא.

כשהאדם מכיר תודה לה' ולשלוחיו, אפילו על הדברים הפשוטים, והכרת התודה הזו מניעה אותו לפעול ולעשות דברים טובים, הוא זוכה להיות בשמחה ובעשייה ברוכה כל ימיו.

בימים אלו, שאנו הולכים ומתקרבים לסופה של השנה, חלק מהעבודה הפנימית של האדם צריכה לראות את כל הטוב והחסד שהקב"ה גמל איתו במשך השנה, ולהתמלא בהכרת טובה, בשמחה גדולה, ומתוך כך בכוחות גדולים ומרץ רב, להגיע לשנה החדשה ולפעול פעולות להגדלת הטוב בעולם.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן