חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת יתרו – לדעת להקשיב

פרשת יתרו מתחילה עם הגיעו של יתרו למחנה ישראל, ולאחר מכן אנו לומדים על קבלת עצתו של יתרו.

התנאים נחלקו האם פרשת ביאתו של יתרו ממוקמת במקומה הכרונולוגי, והיא אכן הייתה טרם מתן התורה, או שאין מוקדם ומאוחר בתורה ופרשה זו שהייתה אחרי מתן התורה, הובאה כאן למרות שאין זה מקומה,  נראה פשוט שעצתו של יתרו הייתה לאחר מתן תורה, כדברי רש"י (פסוק יג), שהרי רק אחר מתן תורה משה רבינו צריך להורות וללמד לעם ישראל את התורה.

לכל השיטות יש מקום לשאול, מדוע התורה מביאה את פרשת יתרו כהקדמה למתן תורה?

וננסה לענות על שלוש תשובות שלענ"ד חשובות מאד מאד לחיינו:

ההסבר הראשון, הוא הסברו של הרב עמיטל זצ"ל, לעיתים ניתן לחשוב שאחרי שזכינו לתורה, אין יותר מקום למחשבה אישית, אין מקום ליוזמות ולמחשבה עצמית, כל שכן בדברים שציוותה התורה העשייה צריכה להיות מתוך הציווי ולא מתוך הרצון העצמי, אך פרשת יתרו, במקום ששמה אותה התורה מלמדת אותנו הפוך.

וכך כותב הרב עמיטל:

"ר' ישמעאל אומר: כל 'אם' ו'אם' שבתורה רשות, חוץ מג': 'ואם מזבח אבנים תעשה לי'…וכן 'אם כסף תלוה'…וכן 'ואם תקריב מנחת בכורים'…"

המהר"ל ב'גור אריה' על אתר מקשה: אם פסוקים אלו מדברים על מצוות שהן חובה, מדוע הם מנוסחים בלשון של "אם"? המהר"ל מסביר, שהתורה רצתה לומר בכך, שמדובר בפעולות כל כך מובנות מאליהן, שהיינו צריכים לבצע אותן גם אילו התורה לא הייתה מצווה עליהן. אדם צריך להבין לבד, שאם יש עניים צריכים להלוות להם כסף. אדם אמור להגיע לבד לתחושה שעליו לבנות מזבח לקב"ה ולהקריב עליו קרבנות, וכן לחוש צורך להביא לקב"ה מנחה מראשית היבול כהכרת תודה.

יש החושבים, שלאחר שניתנה התורה, יש לקיים את כל המצוות בתחושה שאנו עושים אותן משום שכך אנו מצווים. אנשים מאבדים לפעמים את התחושה הטבעית, שיש דברים שפשוט וברור שיש לעשותם, ואין אנו זקוקים לציווי התורה לשם כך. התורה נוקטת בלשון "אם", כדי לומר שאין לקיים דברים אלו בתור גזירת מלך בלבד, אלא יש לעשותם מתוך הזדהות פנימית.

רעיון דומה עולה ממקומות אחרים, שבהם דיברה התורה על הנהגות טובות שונות קודם מתן תורה: "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט", גם לגבי הפסוק "שָׁם שָֹם לו חֹק ומשפט" מסביר הרמב"ן, שלא מדובר במצוות אלא בהנהגות. ישנם דברים שיש לעשותם גם בלא ציווי מפורש של התורה.

ניתן אפוא לומר, שהתורה הקדימה את פרשת מינוי השופטים למעמד הר סיני, כדי להדגיש שיש הנהגות ומשפטים שיש לקיים בלי קשר למתן תורה.

ההסבר השני, בהמשך להסברו של הרב עמיטל, התורה רוצה ללמדנו שדרך ארץ קדמה לתורה, לפני שאדם בא ללמוד תורה הוא חייב ליישר את דרכו כי אחרת הוא לא יכול לקלוט את התורה, אם לאדם אין גישה ישרה, ענווה ומידות ישרות – הקליטה של התורה מסוכנת, היא יכולה להביא לתוצאות לא טובות. "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי", התורה היא כמו גשם – אם גשם יורד על קוצים גדלים קוצים, אם הגשם יורד על עצים שיש בהם רעל העצים הללו מגדלים רעל, אך אם הגשם יורד על עצי פרי גדלים פירות. המקבל צריך להיות טוב, ואז השפע שיורד לעולם הופך להיות טוב. "זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם המוות", התורה היא סם, "וְשַׂמְתֶּם" – סם הוא תמים, כביכול. אם התורה מגיעה למקום טוב ,מוכן ומתוקן היא מרוממת אותו מעלה מעלה.

ההסבר השלישי, הוא הסבר אהוב עליי מאד, מה שאנו רואים מפרשת יתרו היא חשיבות ההקשבה, היכולת להיות קשוב, כדי להקשיב צריך לרצות לשמוע, וצריך ענווה ופתיחות, להקשיב זה לא רק לשמוע, אלא לשמוע ושהשמיעה הזאת תחולל בתוכך שינוי, ואתה תקח את ההתחוללות הזאת ותשנה את סדרי חייך, את מעשיך, את דרכך.

בפרשת יתרו יש שני שומעים, השומע הראשון הוא יתרו, 'וישמע יתרו', חז"ל אומרים מה שמועה שמע ובא, ונחלקו התנאים האם שמע את קריעת ים סוף, מלחמת עמלק או מתן תורה.

מן הסתם לא היה בעולם מי שלא שמע, כולם שמעו אבל רק יתרו לא סתם שמע, הוא הקשיב והאזין, וההקשבה הזאת חוללה בו שינוי, והוא עזב את מקומו וארצו, את מעמדו וכבודו, והגיע למדבר.

אבל יש כאן עוד הקשבה, קשה לא פחות, ההקשבה של משה רבנו ליתרו, משה רבנו, הענק שבענקים, האיש שלא היה כמוהו ולא יהיה כמוהו, האיש שהנהיג את הוצאת בני ישראל ממצרים, האיש שעלה למרום וקיבל את התורה, מקשיב ליתרו, הגוי, שמגיע מבחוץ, ננסה להקשיב לפסוקים:

"וישמע משה לקול חותנו, ויעש כל אשר אמר"

ההכנה החשובה ביותר לקבלת התורה היא לדעת לשמוע, להקשיב ולהאזין, כדי שהתורה תחולל שינוי בחיינו אנחנו חייבים לדעת להקשיב.

זוהי החכמה האמיתית, יכולת ההקשבה, איזהוא חכם הלומד מכל אדם.

קשה מאד להבין כמה חשובה ההקשבה, אולי אם נקשיב היטב למילותיו הידועות והנפלאות של שמואל לשאול נבין זאת יותר:

"ויאמר שמואל: החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה',  הנה שמוע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים!"

שלמה המלך החכם מכל אדם הבין שהדבר החשוב ביותר הוא להקשיב, ושהקב"ה שואלו מה הוא מבקש, הדבר היחיד שהוא מבקש הוא לב שומע:

"בגבעון נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה ויאמר אלוקים שאל מה אתן לך?, ויאמר שלמה אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה וביושרת לבב עמך ותשמר לו את החסד הגדול הזה ותתן לו בן ישב על כסאו כיום הזה, ועתה ה' אלוקי אתה המלכת את עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא, ועבדך בתוך עמך אשר בחרת עם רב אשר לא ימנה ולא יספר מרב, ונתת לעבדך לב שומע לשפט את עמך להבין בין טוב לרע כי מי יוכל לשפט את עמך הכבד הזה, וייטב הדבר בעיני אדני כי שאל שלמה את הדבר הזה"

גם חכמי אומות העולם הבינו את הערך האדיר של ההקשבה, ודווקא בפרשת יתרו נביא מעט מדבריהם:

  • "לדעת להקשיב זו אמנות" ~ אפיקטטוס
  • "מי שמדבר זורע, ומי שמקשיב קוצר" ~ פיתגורס
  • "תחילתם של החיים הטובים היא להקשיב" ~ פלוטארכוס
  • "צריך להקשיב כדי לפעול בתבונה" ~ סופוקלס
  • "אל תראה – תסתכל. אל תשמע – תקשיב" ~ לי צ'יילד
  • "להקשיב היא עדיין הטובה שבדרכים כדי להבין" ~ פייר בומרשה
  • "אין בנמצא חירשים יותר מאלה שאינם רוצים להקשיב" ~ מולייר
  • "הקשבה היא הכלי הטוב ביותר להפחית חרדה ולקרב בין אנשים" ~ דיאנה מושו המילטון
  • "צריך להיות אדם גדול כדי להקשיב היטב לזולת" ~ קלווין קולידג'
  • "למדתי הרבה בהקשיבי בתשומת לב. רוב בני האדם אינם מקשיבים לעולם" ~ ארנסט המינגווי
  • "כדי לדבר היטב דרושה השראה; כדי להקשיב היטב דרושה תבונה." ~ אנדרה ז'יד
  • "כשאתה מדבר, אתה רק חוזר על מה שאתה כבר יודע. אך כשאתה מקשיב, אתה עשוי ללמוד משהו חדש." ~ טנזין גיאטסו

יהי רצון שנדע להקשיב, לדבר ה' המדבר אלינו מתוך המציאות, מתוך התורה, מתוך האנשים שסביבנו ומתוך ליבנו!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן