חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת חיי שרה – שרה אמנו

פרשת חיי שרה

בפרשת השבוע אנו נתקלים לראשונה בהתייחסות למוות. עד עתה, מעבר לדיווח ולהודעה האלוקית על מות האדם, לא מצאנו שום יחס מיוחד למוות, ואילו בפרשתנו התורה מרחיבה על מות שרה. "ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען, ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. ויקום אברהם מעל פני מתו"

רואים שהתורה מתייחסת למקום פטירתה, להספד של אברהם עליה ולבכיו, וכן מספרת לנו שאברהם 'ישב' על שרה, ועל קימתו מישיבה זו. בנוסף, גם המשך הפרשיה, המספר על המשא ומתן של אברהם עם אנשי חברון, הוא סביב מקום קבורתה של שרה.

ומני אז אנו מוצאים התייחסות לזמן המיתה, למקום הקבורה וכו'.

עוד יש להוסיף שהפרשה כולה נקראת 'חיי שרה', ובאופן פשוט מגמתם של חז"ל בשם זה הוא להדגיש את חשיבות הלימוד וההתבוננות בחייה של שרה.

הביטו אל צור חוצבתם

ישעיהו הנביא (נא,א-ב) אומר שיש מצווה גדולה להתבונן במעשי האבות. "שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה' הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם, הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו".

כלומר, הנביא פונה אל כל מי שרוצה לעשות צדק, אל כל מי שרוצה להתקרב ולהידבק בה', ואומר להם שהצורה בה הם ידעו מהי הדרך האמיתית להשיג את מבוקשם, היא על ידי התבוננות באבות והאמהות בכלל, ובאברהם ושרה בפרט. שהרי, מתוך ההתבוננות בדרכם ובמעשיהם, באמונתם ובמסירותם, מקיים האדם 'שימושה של תורה' (הגדול מלימודה), ומפתח רצון ויכולת להידבק בדרכם הגדולה והישרה.

וישעיה ממשיך ואומר שבזכות אותה התבוננות יזכו לגאולה שלימה, וכפי שאומר הפסוק העוקב "כי ניחם ה' ציון ניחם כל חרבותיה, וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה".

ממילא מובן מדוע התורה מדגישה את מקום הפטירה, את הקבורה, את השבעה ואת ההספד, שכן התורה רוצה שדמות זו, למרות היעלמותה הפיזית, תמשיך להופיע חיינו ולהאיר את דרכנו.

אחרי מות – קדושים

ומכאן אפשר גם להבין דבר נוסף: האדם נחשף ומתגלה במותו יותר מאשר בחייו. לענ"ד דבר זה הינו מציאות שכולנו נתקלים בה. כמעט כולנו מכירים ומוקירים, מעריכים ומעריצים היום את הרב שפירא זצ"ל והרב אליהו זצ"ל יותר מאשר בחייהם. אפילו אנשים שהיו איתם בקשר בחייהם אמרו לי שרק היום, לאחר מותם, עמדו היקף דמותם וגדולתם.

לכן, במידה מסוימת, דווקא במיתתו של אדם הוא הופך להיות יותר חי, ועל כן שמה של פרשתנו הוא 'חיי שרה', (למרות שמיד בתחילת הפרשה אנו מבושרים על פטירתה).

רבי צדוק הכהן מלובלין מבאר שכל זמן שאדם חי הוא מופיע כאישיות פרטית על במת ההיסטוריה, אך כאשר גופו מסתלק מזה העולם, נשמתו הופכת להיות חלק מכלל ישראל, וממילא במופיעה אצל כל יהודי ויהודי.

אחד ההסברים לכך שדווקא אחרי מותו של אדם ניתן לעמוד על דמותו השלמה הוא שכל עוד האדם חי העשייה והיצירה הן בהתהוות מתמדת, ובדרך כלל ההתמקדות היא באופן בו אנו פוגשים את האדם בשלב זה של חייו. אך לאחר מותו, היצירה מסתיימת, וניתן להתבונן במבט כולל, מקיף ושלם על האדם.

הספד אברהם אבינו לשרה

גבורתה של שרה

וננסה להתבונן מעט בהספדו של אברהם אבינו על שרה, על פי דברי חז"ל במדרש תנחומא.

"אשת חיל זו שרה, שנאמר 'הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את'"- השבח הראשון שאברהם משבח את שרה הוא לכאורה על היופי, אך מהתבוננות נוספת יש להקשות מה הקשר בין 'אשת חיל' ליופי?

ונראה להסביר שכוונתו של אברהם הייתה על המעשה בו שרה עמדה בגבורה ואמרה שאברהם אבינו הוא אחיה, למרות שעל ידי כך נלקחה לבית פרעה ולבית אבימלך, שהרי פשט המילים 'איש חיל', כפי שמפרשים רוב הראשונים, הינו אדם בעל גבורה ועוצמה, שלא מפחד ולא מתיירא. וממילא השבח הראשון בו משבח אברהם את שרה הוא על גבורתה ועוצמתה.

שרה ואסתר המלכה

על פי זה ניתן להבין את המדרש הידוע שמספר על "רבי עקיבא היה יושב ודורש והציבור מתנמנם. ביקש לעוררן. אמר: מה ראתה אסתר שתמלוך על קכ"ז מדינה? אלא תבוא אסתר שהיא בת בתה של שרה שחיתה מאה וכ"ז ותמלוך על קכ"ז מדינות".

ולכאורה אין קשר בין שרה לבין מלוכתה של אסתר…? אלא שחז"ל מבארים שהכפילות בפסוק "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים ושבע שנים שני חיי שרה" שכולן שווים לטובה- כלומר, אין יום או שנה שלא נוצלה כראוי.

שרה אמנו אינה נגררת אחרי הזמן אלא שולטת בו. וכפי שכותב רבי יהודה הלוי "עבדי הזמן עבדי עבדים הם, ועבד ה' הוא לבד חופשי".

רבי עקיבא פונה לציבור המתנמנם ואומר להם שהכוח של אסתר למלוך על המדינות הוא מכוחה של שרה שמלכה על הזמן, 'וגם אתם שבאתם לשמוע דברי תורה בודאי שלא באתם להתנמנם, וראוי לכם שתמלכו על הזמן, על העייפות ותתעוררו לשמוע דברי תורה'.

שרה יפה, אז מה?

בנוסף, ניתן לראות שהדברים הם כפשוטם, ואברהם אבינו מכנה את שרה 'אשת חיל' על שם יופייה, שהרי כבר מצאנו בחז"ל (כפי שמביא רש"י) שבח גדול מאוד ליופייה של שרה "לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך, שכל אחד נדרש לעצמו, בת ק' כבת כ' לחטא… ובת כ' כבת ז' ליופי".

ולכאורה, כפי שהקשנו, מה יש לשבח על יופי שהוא דבר טבעי שלא תלוי במידותיו של האדם? אלא שחז"ל משבחים את שרה ששלטה בלא מייצרים בחייה. בנוהג שבעולם, כשאדם עובר לימי הבגרות הוא מתנתק מימי הילדות ומוותר על התום, החיוך והזרימה הילדותית. וכשהאדם עובר לימי הזקנה הוא מוותר על ימי הבגרות, בהם יש את המרד, המרץ והיושר, ועובר לימים של חוכמה, יישוב דעת וניסיון חיים.

ושרה ידעה לקחת איתה את היופי הטהור של הילדות, את הנקיות המוסרית של הבגרות, עם החוכמה ויישוב הדעת של הזקנה, ועל כך משבח אותה אברהם.

רעיון זה מתבטא גם בדברי המדרש שמביא על הפסוק "יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה'- כשהם שהן תמימים כך שנותם תמימים- בת כ' כבת ז' לנוי, בת ק' כבת כ' שנה לחטא. דבר אחר 'יודע ה' ימי תמימי'- זו שרה שהיתה תמימה במעשיה…"

כלומר, חז"ל מביאים את השבח של בת ק' כבת כ' ובת כ' כבת ז', לתמימות, לשלמות ולאחדות בהם מתאחדים כל ימיהם של הצדיקים. וכפי שהסברנו, היכולת לחבר את כל התקופות וכל הזמנים, להשתמש בכל הכוחות, זהו כוחם של הצדיקים בכלל ושל שרה אמנו בפרט.

יהי רצון שנזכה לדבוק בדרכיה של שרה אמנו ולנצל כל שנה, כל יום וכל שעה, לחיות חיים עשירים, מלאי יופי, תום וחוכמה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן