חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת וישלח – ירידה לצורך עליה

סיבוכי החיים של יעקב

הרב צבי יהודה זצ"ל בשיחותיו על פרשות השבוע מחלק את פרשות התורה לזוגות, זוג הפרשות ויצא- וישלח עוסקות בדמותו של יעקב אבינו.הדבר שאותו מבליט הרצי"ה בדמותו של יעקב הוא הסיבוכים והקשיים שמופיעים לכל אורך חייו, החל מהיותו ברחם ועד לרגע קבורתו.

ישראל – ישר-אל

סיבוכים אלו הם תפקידו של יעקב וזה אשר נרמז בשמו, יעקב- שיודע לאחוז בעקב, בצד התחתון, הגשמי והמסובך ולהעלות אותו, ולא סתם בעקב אלא ב'עקב עשו' שמייצג את הרשעה. תפקידו הוא לגלות בתוך ה'יעקב' את 'ישראל'- (מלשון ישר-אל), שגם הסיבוכים והקשיים, כשמסתכלים עליהם במבט מקיף וכולל, הינם ישרים וטובים ומביאים ומקרבים אותנו לקב"ה.

ישראל – שיר-אל

ובמילים אחרות, תפקידו הוא לגלות בתוך ה'יעקב' את 'שיר אל'- שגדולתה ויופיה של השירה הוא המכלול וההרמוניה של כל הצלילים. ייתכן שאם היינו שומעים כלי אחד או צליל אחד, הדבר היה צורם לאוזננו, אך מכלול הכלים וחיבור הצלילים לשירה ומנגינה אחת, הוא היוצר את גדולותו, יופיו והדרו של השיר.

וכך יעקב מגלה בחייו שגם הדברים שנראים כ'עקב' הינם בעצם 'שיר- אל'.

מהרעה צומחת הטובה

וכך אנו רואים בכל מהלכי חייו של יעקב. לבן רוצה לרמותו ונותן לו את לאה, אך מזה צומחת ברכה עצומה לעם ישראל, שהרי על מנת לבנות את העם יש צורך הן ברחל והן בלאה- וכפי שמברכים העם והזקנים את בועז בנושאו את רות המואביה, "ייתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה, אשר בנו שתיהן את בית ישראל".

לאחר מכן נתקלת רחל בקשיים בכניסתה להריון, אך מתוך הקשיים הללו היא מביאה את בלהה, שפחתה, ליעקב, ולאה לומדת ממנה מביאה את שפחתה, זילפה, וכך נוספות גם השפחות לבניין בית ישראל, ונולדים שנים עשר שבטי י-ה.

אפילו המריבה הגדולה עם עשו שיוצרת מתחים גדולים, (כפי שאנו רואים בתחילת פרשתנו), גורמת בסופו של דבר לברכה גדולה, שבסופו של דבר מתברר ידו של מי על העליונה ומיהו הבכור האמיתי. וכפי שאומר המלאך ליעקב, דבר זה גורם טובה גדולה לעולם- "ויאמר שלחני כי עלה השחר", ומבאר רש"י: '..וצריך אני לומר שירה ביום'. ובמדרש מופיע אף יותר מכך, שהמלאך של עשו אומר ליעקב "מיום שנבראתי עד עתה לא הגיע זמני לומר שירה". ומבאר הרב חרל"פ שרק כאשר עשו יודע את מקומו, והוא כנוע תחת יד ישראל זוכה הוא לעשות את תפקידו, כדברי הנבואה 'ורב יעבוד צעיר' וממילא אז מגיע זמנו לומר שירה.

ובעקבות מאבק זה יעקב גם זוכה לקומה הנוספת, ל'ישראל'.

גם ממעשה דינה יש ברכה

אפילו ממעשה דינה יוצא בסופו של תהליך ברכה עצומה:

  1. בני יעקב מבססים את מעמדם בארץ ישראל. ואמנם יעקב פוחד מכך בתחילה, "ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי, עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והיכוני ונשמדתי אני וביתי". אלא שאחר כך מתגלה ההפך הגמור, "ויסעו ויהי חיתת אלוקים על ההרים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב".
  2. שכם נכבשת. חשיבותה של שכם ידועה שהרי היא משלושת המקומות היסודיים עליהם אין אומות העולם יכולים לטעון שלקחנו אותם מהם, ושם מתרחשים במהלך ההיסטוריה אירועים חשובים ויסודיים (ולא כאן מקום לפרטם).
  3. על פי חז"ל ביתה של דינה, שבשל הבושה בורחת מבית ישראל למצרים, נשאית שם ליוסף, ומתוך כך נוצרים שני שבטים: מנשה ואפרים.

מתוך אלה מגלה יעקב, בעצם חייו, כיצד כל הסיבוכים והקשיים נהפכים לעליות נפלאות.

גם בדורנו, דור של עקבתא דמשיחא, דור שחווה את העקב, תפקידנו לראות כיצד כל נפילה מרוממת וכיצד כל משבר הופך למשבר הלידה. (וזהו אולי ההסבר העמוק לשיר שאנו שרים במוצאי שבת "אל תירא עבדי יעקב", שהרי כאשר נכנסים לצרה ולקושי ישנם פחד ויראה, אך הקב"ה אומר ליעקב שכל הסיבוכים יתגלו לבסוף כעליות, ולכן אין ממה לפחד).

ויהי רצון שנזכה לעשות כן.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן