חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

פרשת וישב – דבר תורה לשבת

בפרשת השבוע אנו נפגשים עם דמותו של יוסף הצדיק, וננסה לעמוד על מהותו ויסודו, מהי מידתו המיוחדת של יוסף.

נתחיל בדברי מחבר ספר 'שם משמואל' ( פר' וישלח)."במדרש רבה, ולמה עם לבן גרתי ואחר עד עתה, שעדיין לא נולד שטנו של אותו האיש אבל עכשיו נולד… (יעקב התעכב בבית לבן עד שנולד שטנו של עשו, שהוא יוסף, ואז הרגיש ביטחון לשוב לארץ)". ומנסה בשם משמואל לברר מדוע יוסף הוא שטנו של עשו, מהו הדבר הייחודי ביוסף שבכוחו לגבור על מידתו של עשו.

"ויש לפרש דהנה כתיב "ויגע בכף ירכו" וכתיב "והוא צולע על ירכו", ואיתא בספרים שפגם במידת נצח, ופירש כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה (מחבר ספרי האגלי טל והאבני נזר), על פי מאמר המגיד הקדוש מקאזיניץ, "מי יעלה בהר ה'", ויותר רבותא "מי יקום במקום קדשו", היינו שתהיה לו עמידה וקיום ולא ייפול ממדרגתו, וזוהי מידת נצח. והנה ביעקב אבינו ע"ה לא פגם כלל וכל יומוי בחד קטירא אתקטר (כל ימיו בקשר אחד נקשרו), אלא בדורות הבאים הטיל פגם כי מאוד קשה להישאר בדביקות…."

כלומר, כוחו של עשו הוא מידת הנצח, שהיא המידה שמציינת את העקביות, ההתמדה וההמשכיות, ובזה יכול עשו לפגוע ביעקב, שגדולתו לא תימשך בזרעו ובזרע זרעו עד עולם, ויוסף הוא גם כן מידת הנצח וכוחו בהתמדה המופלאה, ביכולת לעמוד במקום קודשו, ולכן ממילא הוא זה שגובר על עשו, ורק בהיוולדו היה כוח ביעקב להיפגש עם עשו ולנצחו.

כפי שממשיך ומבאר השם משמואל "ומזה מוכח שעשו יש לו כוח הנצח בקליפה, דאי לאו הכי לא היה שר של עשו יכול לפגום בנצח דקדושה (העולם בנוי כך שמערכת הטוב מקבילה למערכת הרע, קדושה לעומת קליפה, וכח הקליפה יכול לגבור רק במקבילו, בכח הקדושה) וכן כתוב בו 'ועברתם שמרה נצח".

לכן, כפי שממשיך שם, אף על פי שעשו, בעקבות מהלכיו של יעקב, נשקו בכל ליבו, למרות זאת מיד אחרי "כתיב וישב עשו ביום ההוא לדרכו שעירה' שחזר תיכף לסורו, והכל מפני מידת נצח דקליפה שהייתה בו. אך לעומתו היה יוסף הצדיק הוא יוסף הרועה את צאן אביו הוא יוסף שנעשה מלך ועומד בצדקו, ועמד בנסיונו אחר כל הצרות האלה ולא נפגם ח"ו, זוהי מידת נצח דקדושה, ושרשו מפאת שמירת הברית, וברית תרגום קיים (כך מפרש אונקלוס את המילה ברית) והשומר בריתו הוא חי וקיים בלי שינוי… ועל כן כשנולד יוסף נתחזקה מידת נצח דקדושה, וכמו שמברכין ברואה קשת זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו, ועל כן שוב לא נתיירא יעקב אבינו ע"ה מעשו".

כלומר, מידתו של יוסף היא הנצח, דהיינו ההתמדה וההמשכיות. ובאמת, כשמתבוננים בחייו של יוסף הדברים מופלאים מאוד. יוסף נאמן לאמונתו, נאמן לחלומו ונאמן לתפקידו, חרף הקשיים העצומים שהוא עובר. שהרי אם נתבונן בחייו של יוסף נראה שכל אדם רגיל שהיה חווה ועובר את מה שעבר יוסף היה שבור, חסר חיים ומדוכא, ואילו יוסף ממשיך להיות חיוני, אידיאליסט, פועל ומאמין.

נפרט את הדברים, יוסף מתייתם בגיל צעיר מאוד, וכבר בגיל צעיר, בעקבות חלומותיו ובעקבות יחסו האוהב של אביו, הוא זוכה לשנאה גדולה מצד אחיו. ואף על פי כן כאשר אביו שולח אותו לראות בשלום אחיו ובשלום הצאן הוא אומר 'הנני' וכפי שמפרש רש"י "לשון ענווה וזריזות, נזדרז למצוות אביו ואף על פי שהיה יודע באחיו ששונאים אותו". כבר כאן מתגלה שאצל יוסף השנאה ששונאים אותו לא מונעת ממנו לפעול את הדברים הטובים והנכונים בעניו, ולא לפעול בעצלתיים אלא בזריזות ובמהירות.

לאחר מכן חווה יוסף חוויה נוראה, קשה ומשפילה. אחיו, כולל אותם האחים שהיה רגיל יוסף לקרבם כששאר האחים היו מזלזלים בהם, (וכמובן כוונתנו לבני השפחות שעליהם כתוב "והוא נער את בני בלהה ואת בני זילפה נשי אביו" וכפי שכותב רש"י "כלומר רגיל אצל בני בלהה לפי שהיו אחיו מבזין אותן והוא מקרבן"), רוצים תחילה להורגו ובהמשך מתרצים רק לזורקו לבור מלא נחשים ועקרבים וללא מים כדי להמיתו בגרמא (=בעקיפין), ובסוף ברוב טובם וחסדם, אחרי מאמצי שכנוע קשים של יהודה, מתרצים האחים למוכרו כעבד לישמעאלים.

כל אדם שהיה עובר חוויה נוראה כזאת, ובטח שיתום שהתורה מעידה עליו שליבו רך, היה נשאר מלא בחוסר אמון ואמונה בעולם ובאנשים. אבל יוסף איננו כן, אף על פי שנמכר לישמעאלים ומשם התגלגל למצרים, ברגע שהוא מקבל תפקיד הוא פועל ביעילות, במרץ, בנאמנות לאדוניו, וכפי שמעיד הכתוב "ויהי איש מצליח בכל אשר הוא עושה… וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו, וימצא יוסף חן בעניו וישרת אותו ויפקידהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו". ואכן החריצות, בצירוף סיעתא דישמיא גדולה, עושה פירות, "ויהי ברכת ה' בכל אשר יש לו בבית ובשדה, ויעזוב כל אשר לו ביד יוסף".

כלומר, יוסף הוא חיוני, הוא מאמין, הוא לא מושפע, הוא משפיע "הוא המשביר" – הוא שייך לנצחיות, בע"ה בשבוע הבא נמשיך בעניינו של יוסף ונדגים זאת בחייו, מפרשה שלנו ומן הפרשה הבאה.

יהי רצון שנזכה להיות חיונים, עקביים, ומלאי אמונה בכל מצב וכל זמן.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן