חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת ויגש – הגשמת החלומות ודרך האחווה

למה?

כשאנו קוראים את פרשיות 'מקץ' ו'ויגש' עולה השאלה מה כוונתו של יוסף בכל ההצגות והמהתלות שהוא עושה לאחיו? מדוע יש צורך ומה התכלית של כל מסלול המכשולים המתיש הזה? וכמובן שיש לצרף שאלות אלו לשאלה הידועה והמוכרת, מדוע יוסף לא שולח הודעה לאביו על כך שהוא חי ונמצא במצרים?

והתשובה לכל השאלות הללו פשוטה מאוד. יוסף רוצה שחלומותיו יתקיימו, ומכוון את המציאות להגשמתם, שהרי חלומות אלו הינם גם דבר ה' אליו, כעין נבואה, וגם ביטוי לשאיפותיו ורצונותיו הפנימיים.

יוסף לא רואה עצמו כאדם פרטי אלא כמקים האומה. וזאת גם אולי הסיבה בגינה הוא זוכה להיות כאחד האבות ולהעמיד שני שבטים שהופכים להיות חלק משבטי ישראל.

אחדות עם כבוד לשוני

כפי הנראה, הדבר החשוב ביותר יוסף מנסה ללמד את אחיו, ובכך לבנות את בית ישראל, הוא האחווה, האהבה והאחדות שנדרשים לבית ישראל. אחדות לא מתוך טשטוש, אחווה- לא מתוך וויתור, ואהבה- לא מתוך התקפלות. אלא אחדות, אחווה ואהבה מתוך הכרה והערכה לכוחות השונים שמרכיבים את עם ישראל. ובפרט בהבנת ההכרח של בני רחל לבית ישראל- כפי שמעידים בסופו של תהליך במגילת רות "כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל".

ההבדל בין החלומות

וננסה להתבונן בקצרה במהלך הדברים.

יוסף חולם שני חלומות: הראשון הוא "והנה קמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי". החלום השני הוא "והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי".

ויש שני הבדלים בולטים שעולים בהשוואה בין החלומות:

  1. בחלום הראשון רק האחים משתחווים, ואילו בחלום השני גם יעקב ורחל משתחווים לו.
  2. בחלום הראשון האלומות משתחוות לאלומה- דבר שמבטא רק משמעות כלכלית חיצונית. לעומת זאת בחלום השני מדובר כבר על כוכבים ומאורות (שהם דימוי הרבה יותר מרשים, גדול ומורכב) והם משתחווים ליוסף עצמו (שהוא מוצג ללא דימוי).

וממילא גם התגובות של האחים שונות בין שני החלומות. אחרי החלום הראשון הם שונאים אותו (וכפי הנראה הסיבה לכך היא שהם רואים אותו כמשתרר ומשתלט), ואילו אחרי החלום השני הם מתקנאים בו, שכן כפי הנראה הם רואים את העומק ואת התפקיד הגדול של יוסף, וממילא הדבר מעורר דווקא קנאה (ולא שנאה).

יוסף מגלה את הקודש במציאות

ועיקרם של הדברים הוא הבנתו של יוסף שתפקידו הוא לגלות את הקדושה בחיים, במציאות, ביופי, ובעוצמה החומרית, והוא התפקיד אליו צריכים כל בית ישראל לשאוף. ולכן כולם צריכים להכפיף את ראשם כלפיו.

יוסף גם מבין שאת הכוח לעשות את תפקידו ולקדש את העולם ואת החיים על יופיים ורעננותם, הוא יכול לשאוב דווקא מתוך ההצטרפות וההתחברות של כל האחים אליו. לכן גם יוסף נענה בשמחה לבקשת אביו "לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן" וכפי שאומר בהמשך כשאר הוא פוגש את המלאך, "את אחי אנוכי מבקש"- כלומר, אני מבקש את האחווה. אני רוצה שלום.

דרך האחווה

הדרך הקשה שבה מעביר יוסף את אחיו, היא בכדי לבדוק האם האחים הבינו את דרך האחווה, והוא הולך ומגלה שהערך הובן, "כולנו בני איש אחד נחנו…שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטון את אבינו היום והאחד איננו".

ויוסף לא מסתפק בהצהרה ובמילים אלא רוצה לבחון את המסירות הממשית והמעשית של האחים זה לזה, ולכן הוא משאיר את שמעון ושולח אותם לביתם להביא את בנימין – מתוך מחשבה שהאחים יכלו לומר שמגיע לו, לשמעון, להישאר אסור בכלא מצרים, שהרי הוא זה שהוביל את מכירת יוסף שהורד מצרימה.

לאחר מכן הוא מנסה לקחת את בנימין ואומר לאחים ש"האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם" ואז הוא מגלה את שיא השיאים של האחווה, כאשר יהודה אומר "כי עבדך ערב את הנער… ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני והנער יעל עם אחיו".- כלומר, יהודה, ראש בני לאה, מלך ישראל, זה שאפשר את מכירת יוסף, מבין את הצורך בבני רחל לבית ישראל, עד כדי כך שהוא מוכן למסור עצמו, וכל זאת כדי שבנימין יוכל לחזור ולהיות חלק מבית ישראל.

הערבות המופלאה הזאת, האחווה העמוקה, שהתגלתה לפני יוסף הובילה אותו להתגלות אל אחיו.

את האחווה הזאת גם אנחנו מחפשים. את ההכרה העמוקה של משיח בין יוסף בחשיבותו וערכו של משיח בן דוד. וכן להפך. אלו הדברים שחסרים לגאולתנו, שלומדי התורה יכירו ויעריכו את אנשי המעשה, ושאנשי המעשה יכירו את הברכה והקדושה שיוצאת מתוך אנשי התורה. זה הדבר שבימים אלו של הדרות ומחאות אנו חשים שכל כך חסר.

יעקב פרג הי"ד

ונסיים בדבריו של יעקב פרג הי"ד, שנרצח בשמירה על אדמות ארץ ישראל והר ברכה, ושיום הירצחו חל בשבת. "באופן כללי, במישורים הגבוהים של המחשבה המופשטת, אני רואה את עצמי שמאלני לא פחות ממרץ וימני לא פחות מכהנא. המצב האמיתי של גוף נורמאלי אינו הפירוד כי אם החיבור בין יד ימין ליד שמאל, והמכלול הוא הרקמה השלמה. הוא האמת. באופן עמוק, כשאני מתבונן בדברים איני רואה סתירות, אני רואה רק הרמוניה גדולה. ההרמוניה מתגלמת אצלי בדמותו של ה'רמזור' הענק ששמו הרב קוק שממשנתו אני שואב. בחיים היומיומיים ובאופן מעשי – אני מכבד, מעריך ואוהב כל אחד ואחד בעם ישראל. אני משרת בצבא ופוגש שם אנשים רבים שוונים, ומדרך הטבע עולות שאלות, מתקיימים בינינו בירורים. אבל אלה בירורים הנעשים מתוך חיבה גדולה, אלה לא קונפליקטים, זה לא פירוד. במכלול יש הרמוניה ושלמות…".

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן