חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

פרשת וארא – למה הרעותה? – דבר תורה לפרשת השבוע

הפרשה מתחילה בתוכחה שאומר הקב"ה למשה רבנו, "וידבר אלוקים אל משה" ומפרש רש"י ש"דיבר איתו משפט" (אלוקים זהו שם הרומז על מידת הדין, וכן 'דיבור' רומז על דיבור קשה). "ויאמר אליו אני ה'", ומפרש רש"י "נאמן לשלם שכר למתהלכים לפניי" (ה' הוא שם הרומז למידת הרחמים והחסד, וכן 'ויאמר' רומז על דיבור רך). וכיוון שאני ה' אזי "לא לחינם שלחתיך כי אם לקיים דבריי שדיברתי לאבות הראשונים".

התוכחה האלוקית שאומר הקב"ה למשה מופיעה אחרי שאלתו הקשה של משה לקב"ה, בפרשה הקודמת, "ויאמר, אדנ-י למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני, ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך".

מעבר לתוכחה האלוקית כבר בסוף פרשת שמות מופיע תשובה למשה רבנו "ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו". וחז"ל מוצאים כאן רמז שהקב"ה אומר למשה "עתה תראה" (עכשיו תראה)- כלומר דווקא את יציאת מצרים תזכה לראות אולם את הניצחון על שבעת עממים לא תזכה לראות (מובא ברש"י שם).

הקב"ה ממשיך לבאר למשה שהוא עומד לזכות למה שלא זכו האבות, שהם לא זכו לראות במילוי השבועה ואילו הוא זוכה להתגלות שם ה' בצורה שלמה יותר, שיהיה נראה לעין כל מילוי ההבטחות והשבועה שנשבע הקב"ה לאברהם אבינו "וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".

לא זאת בלבד, אלא הקב"ה מגלה למשה גם את המהלך השלם על חמשת שלביו "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים… והבאתי אתכם אל הארץ… ונתתי אותה לכם מורשה…".

יש להבין מהי בדיוק הטרוניה של משה רבנו, הרי הקב"ה אמר לו מיד בתחילת שליחותו "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצריך להלוך… והכיתי את מצרים בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם"

מסביר מחבר הספר 'שם משמואל' שכשמשה רבנו שואל את הקב"ה 'למה זה שלחתני?' כוונתו לשאול: "אם עוד לא הגיע זמן הקץ, מדוע ממהר הקב"ה לשולחו לפני פרעה?", שהרי ציפה משה רבנו שמרגע בואו לפני פרעה יתחיל שיפור הדרגתי במצבם של ישראל ואע"פ שאמר לו הקב"ה שהדבר ייקח זמן ציפה משה רבנו שיהיו לדבריו השפעה.

אלו דברי מדרש תנחומא: "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, שמך חיים ורפואה לכל באי עולם ובשמך הרע לעם הזה, מה יעשו אותם הנתונים בתוך הדימוס?". כלומר, אומר משה: "הרי אני דיברתי בשמך" וכל פעם שאדם מדבר בשם ה' הדבר מביא ברכה לעולם, ואיך ייתכן שבשמך מצבם של ישראל הורע?

מוסיף ה'שם משמואל' לבאר שמשה רבנו בענוותנותו סבר שהאשם הוא בו, ועיקר שאלתו היא 'למה זה שלחתני?'- למה שלחת אותי? הרי כפי הנראה כשאני מבטא את דבר ה' בעולם הדבר פוגם, וכשפוגמים בדבר גדול כמו דבר ה' בעולם אכן מופיעה רעה בעולם, שככל שדבר גדול ועליון יותר כך כאשר פוגמים בו הפגם גדול יותר.

זו לשונו:

"והיינו דמשה רבנו עליו השלום שכינה מדברת מתוך גרונו, וכתיב "כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו", כי דיבורו של הקב"ה עושה רושם… כן היה צריך הדיבור להיות עושה רושם לטוב בלב פרעה, וגדולה מזה איתה בספרים הקדושים אשר אף בצדיקים הגדולים נמצאת מידה זו אשר בדיבורם עושים רושם להכניע לב עושי רשעה ולהטותם לדרך ה' יתברך, ואין צריך ליתן שום טעם וליפות הדברים בביטויים שונים רק כשאומר הדרך הישרה לעשות כן דיבורו עושה רושם ונכנס בלב השומע… ואם לא ישלחם…מכל מקום יכנסו הדברים ויכשכו בתוך מעיו ויקל עולו מעליהם במקומם אף שלא ישלחם, ועל כל פנים שוב לא ירהב עוז בנפשו להרע עוד יותר, אלא ודאי הוא מחמת שהוא אינו ראוי לשליחות הזאת… על כן חשב שנפגם הדיבור בעברו בתוך פיו ואיבד את כוחו…"

תשובת הקב"ה למשה שאכן יש ברכה גדולה וקידוש ה' גדול בסירובו של פרעה הרשע לשלח את ישראל. וזה לשונו: "כי לעומת גודל סירובו של פרעה וגסות רוחו ועזות פניו, כן לעומתו יגדל קידוש ה' שיהיה מוכרח להיכנע אחר עשר המכות… זהו קידוש ה' יותר מאשר לא היה כל כך מסרב ומעיז פניו בראשונה, היה מקום לדורות הבאים לומר עליו 'פתי יאמין לכל דבר'… וזהו פירוש הכתוב 'כי ביד חזקה ישלחם', היינו שאיננו נדרש השילוח מארצו לבד אלא שיהיה על ידי יד חזקה שבזה יתקדש שם שמים עוד יותר. ומעתה נסתרה מחשבת משה רבנו עליו השלום שהיה מתמה מאין ולמה היתה כזאת, הלא כתיב 'כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם..'", אדרבה זה עצמו הוא אשר חפצתי, כי זהו הצורך ושפיר עשה הדיבור אשר שלחתיו ולא שב אלי ריקם כלל".

נמצאנו למדים מדברים אלו את יסודות התורה ממש, שגם כאשר אנו רואים שבעקבות פעולתנו הטובה והקדושה ישנה ירידה והחשכה צריך להבין שכפי הנראה הדבר יוביל לטוב גדול יותר ולקידוש ה' גדול יותר, שזו מגמתנו ומטרתנו.

לכן התשובה שמשה רבנו מקבל היא שאצלו עתיד להגלות שם ה' בצורה עליונה יותר, שכל האבות לא התגלה אצלם אלא שם שד-י שהוא התגלות הקב"ה בדרך הטבע, ואילו אצל משה רבנו עתיד להתגלות השם המיוחד שהוא מעל ומעבר לטבע. ודווקא לשם כך ישנה כעת ירידה זמנית ו"עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע"

יהי רצון שכבר בדורנו ובזמננו נזכה לראות כיצד מתוך הירידות מופיעה מדרגת קידוש ה' כפי שלא הופיעה מיום בריאת העולם.

נ.ב.

בחרנו להביא מדברי ה'שם משמואל' של האדמו"ר מסוכאטשוב, רבי שמואל ברנשטיין, שסיפרו המופלא הוא סיכום תורתם של אביו ה'אגלי טל' ושל האדמו"ר מקוצק, בהרחבה ובגאונות עצומה, כיוון שיום ההילולא שלו חל בכ"ד בטבת (יום שישי).

ויהי רצון שנזכה ללמוד מתורתו המאירה ולקיים את הדרכתו שכנגד גלות אדום שמכוונת כנגד המרה השחורה, שכיוון שבגלות זו נלקחה מאיתנו החיות והשמחה, נזכה ללמוד תורה בחיות ושמחה ולתקן את הפגם. וזה לשונו: "וכמו המרה השחורה היא הסתלקות החיות, כן בגלות אדום אין איתנו לא נביא ולא חוזה ואין לנו שיור רק התורה הזאת, שהתורה היא נותנת חיים לבעליה רק באותו אופן שהוא יושב ושונה, וכמו שרמזו חז"ל (תדב"א רבה פ' י"ח) 'כל היושב ושונה הקב"ה שונה כנגדו', כנגדו דווקא, אם הוא לומד בחיות ורגש הנפש כן היא נותנת לו חיי הנפש".

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן