חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

פרשת בראשית – משמעות בגדי האדם הראשון

ברוך ה' אנו זוכים להתחיל מבראשית.

לאחר שאדם וחווה אוכלים מעץ הדעת, הקב"ה מעניש אותם בעונשים חמורים. בבסיס העונשים עומדים שני עקרונות יסוד:

  1. מגמת העונשים הניתנים על ידי הקב"ה היא להביא לתיקון.
  2. כל תהליך גדול, כמו גירוש האדם מגן העדן וירידתו לעולם, איננו נובע מחטא מיקרי אלא הוא תהליך לתיקון העולם על ידי האדם. החטא מבטא חסרון שקיים, וממילא האדם נופל בו. ותפקיד האדם הוא לתקנן ולרומם את העולם מהחסרון.

הביטוי לשני עקרונות יסוד אלו הוא שבסוף העונשים שניתנים לאדם וחווה, הקב"ה מצייד אותם בכותנות עור:

"ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם"

כשהאדם הראשון משולח מגן עדן ויורד לעולם הזה, הוא מקבל תפקיד מורכב: לבטא את הנשמה בתוך עולם החומר, לחשוף את הרוחניות בתוך הגשמיות. וזהו עניינו של הבגד, של הלבוש – לבטא רעיון-ערך במציאות.

המדרש משווה בין בגדי האדם הראשון לבגדי הכהונה: (אגדת בראשית מג):

…כך שנו רבותינו, עד שלא הוקם המשכן היו הבהמות כשרות, והעבודה תלויה בבכורות, אדם הראשון שהיה בכור לעולם, לבש תחילה בגדי כהונה, שנאמר: "ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם", וכתיב "כותנות בד קדש ילבש"…

ועוד כותב המדרש  (ב"ר כ, יב):

"ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם", בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב: "כתנות אור".

מתורתו של רבי מאיר ניתן להבין, שבבגדי אדם הראשון היה עומק נוסף. אלו לא היו אלו רק בגדים שנועדו לכסות את עורו, אלא בגדים שמגלים את אורו הגדול של אדם הראשון. הקב"ה הלביש את אדם הראשון בבגדים שמופיעים את האור הגדול שלו. עוצמותיו של אדם הראשון הופיעו דרך הבגדים.
נראה שזהו עומק הלימוד בגזרה שווה מבגדי כהונה לבגדי אדם הראשון. הכתונת שנאמרה אצל אדם הראשון היא הכתונת המוזכרת בבגדי כהונה. הבגד שהופיע בעקבות חטאו של אדם הראשון, לא היה רק ירידה ונפילה של האדם. כבר בעומק החטא מתחילה העלייה, מתחיל להפציע אורו של אדם הראשון, על ידי הבגדים.

הכתונת לא באה להסתיר, לדכא ולכבות את האור. אדרבה, הקב"ה עשה לאדם את הבגדים, ובעומק הדברים תפקידו של הלבוש הוא לגלות את האור, להוציא מהכוח אל הפועל את הכוחות והקדושה שיש באדם.

מבט זה על הבגדים הוא זה שהוליד את היחס לבגדי הכהונה, ולבגדים נוספים שיש בהם מעלה מיוחדת כדוגמת בגדי תלמיד חכם, בגדי שבת ויום טוב ועוד. הלכות רבות ביחס לבגדים נובעות מההבנה שהבגדים מגלים, ולא רק מכסים. בגדי שבת מגלים את קדושת השבת וכבודה, ובגדי יום טוב מגלים את מעלתו של יום טוב והשמחה המיוחדת בו.

רבי מאיר ראה את היחס הזה לבגדים כבר בבגדי אדם הראשון. כבר אז היה בבגדים בחינה של גילוי האור, ולא כיסוי והסתרת האור.

הקב"ה נותן לאדם וחווה מתנה אדירה, יכולת לגלות ולחשוף את הפנימיות. הוא גם נותן להם את תפקידם בעולם – להביא לידי ביטוי ממשי וחומרי את האידאלים והערכים, כאשר כל מעשה וכל יצירה הם לבוש לערך ולאידאל. וזה תפקידנו בעולם.

ברור שיש בכך גם סכנה – עלול להיות ניתוק וניכור בין הפנים לחוץ. בגד – יכול להיות בגידה. בגד, בלי האל"ף, יכול להיות בלי האמונה, בלי האמון. ה'מעיל' יכול להיות מעילה. אבל תפקידנו להפוך את העור לאור. זה מורכב וקשה אבל זה יעודנו.

יהי רצון שנזכה להפוך את העור לאור, ללבוש את הלבושים הנכונים שמבטאים את האמונה והקדושה שלנו.

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן