חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת בהר – עבודת פרך

בפרשתנו מופיעות כמה הדרכות של התורה כלפי העבד, ובהן ההדרכה "לא תרדה בו בפרך, ויראת מאלוקיך". מהדרכה זו ניתן ללמוד דברים יסודיים ליחס שלנו לאנשים, לעובדים, ובאופן יותר רחב גם לחיים שלנו.

שאנו שומעים את המילה עבודת פרך, אנו מיד מדמיינים את הנוגש המצליף באכזריות, וחושבים על עבודה קשה ומפרכת, המשברת את הגוף ואת הנפש, וכפי שכותב רש"י: "בפרך – בעבודה קשה המפרכת את הגוף ומשברתו" (ומקורו בדברי רב שמואל בר נחמן במדרש).

אך אם נעיין נראה שההגדרה של עבודת פרך היא רחבה יותר. אחד ההסברים הידועים ביותר לעבודת פרך מופיע במדרש:

"מהו 'את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך'? אמר ר' שמואל בר נחמן אמר ר' יונתן: מלמד שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים."

אפשר להבין את דברי המדרש בכל הנוגע לנתינת עבודת אנשים לנשים, שכן רוב הנשים לא מותאמות לעבודות פיזיות קשות, ועשיית עבודות אלו קשה עליהן ומשברת את גופן. אך מדוע המדרש אומר שנתינת עבודת נשים לאנשים היא 'עבודת פרך', הרי מדובר בעבודה קלה יותר?

התשובה היא שעבודת פרך היא עבודה שאינה מותאמת לאופיו של האדם ולרצונותיו. כשהאדם לא עושה את מה שמתאים לנפשו, לכשרונו, זוהי שבירה נפשית.

התבוננות נוספת בסוגיה זו ניתן למצוא בדברי הרמב"ם שמגדיר עבודת פרך באופן הבא:

"כל עבד עברי אסור לעבוד בו בפרך, ואיזו היא עבודת פרך? זו עבודה שאין לה קצבה ועבודה שאינו צריך לה אלא תהיה מחשבתו להעבידו בלבד שלא יבטל. מכאן אמרו חכמים שלא יאמר לו עדור תחת הגפנים עד שאבוא שהרי לא נתן לו קצבה, אלא יאמר לו עדור עד שעה פלונית או עד מקום פלוני, וכן לא יאמר לו חפור מקום זה והוא אינו צריך לו ואפילו להחם לו כוס של חמין או להצן ואינו צריך לו אסור ועובר עליו בלא תעשה שנאמר לא תרדה בו בפרך, הא אינו עושה לו אלא דבר קצוב שהוא צריך לו…"

הרמב"ם כולל שתי נקודות בכלל 'עבודת פרך'. הראשונה, עבודה שאין לה קצבה. לאדם יש צורך נפשי לדעת מה נדרש ממנו, מהו קו הסיום, מה הסטנדרטים שעליו לעמוד בהם, מה מצפים ממנו. אם הדברים הללו לא מוגדרים זוהי עבודת פרך.

ההבנה הזאת היא קריטית לכל מערכות היחסים. ככל שאדם יגדיר טוב יותר מה הוא רוצה, מה הוא מבקש, מה גבולות הבקשה, כך ייטב. לדוגמה, אם אדם רוצה שילדיו יעזרו בבית בשמחה, עליו לתת להם משימה מוגדרת ותחומה. וכן בזוגיות, אם אדם רוצה לבקש משהו מאשתו, אזי ככל שהבקשה תהיה מוגדרת ובהירה, מתוחמת וקצובה, הרצון להענות לבקשה, והיכולת לבצעה באופן טוב ומשמח, תעלה.

ההגדרה השניה של הרמב"ם לעבודת פרך היא עבודה שאין בה צורך. כשאדם מתאמץ ומשקיע הוא מעוניין שלמעשיו יהיה ערך, ושלעבודתו תהיה משמעות ותרומה. ככלל האדם רוצה לעשות טוב ולהביא ברכה, ואם הוא לא חש שהוא עושה כן, הוא יחוש ריקנות, (גם אם הוא מקבל על כך משכורת מכובדת).

לפני כמה שנים, פגשתי חבר טוב ושאלתיו למעשיו, והוא ענה לי שהוא מחפש עבודה כעת. שאלתיו מה אם עבודתו הקודמת, והוא ענה שהחברה שהוא עבד בה נמכרה, וכעת יש התארגנות מחדש, ולכן הוא כבר כמה חודשים לא עושה דבר. הוא הבהיר שלא פיטרו אותו ולא פגעו לו בשכר המכובד שהיה לו, ואפילו לא רמזו לו שכדאי לו לחפש מקום עבודה אחר. להיפך, נאמר לו שבעוד כמה חודשים הוא יקבל את תפקידו המכובד בחברה ושבינתיים הוא לא לר צריך לעשות דבר. אז שאלתיו מדוע הוא מחפש עבודה? והוא ענה שזה בגלל תחושת הריקנות שמתלווה לחוסר העשייה. הוא חש צורך לתרום ולעשות, ליצור ולהביא ברכה.

אנו מוכנים לעשות דברים רבים כדי להתפרנס, אולם קיים בנו צורך נפשי שהדברים יהיו בעלי משמעות ושמאמצינו לא יהיו לריק.

עובדות אלה, שהיו ברורות לחז"ל, מהוות כיום בסיס לכל תיאוריות הניהול הקלאסיות, הגורסות כי קיימת תועלת מרובה גם מבחינה כלכלית כשהעובד חש משמעות.

ניתן ללמוד מדברים אלה ארבע יסודות:

  • המעסיק אחראי לא רק לשמור פיזית על העובדים, אלא גם לשמור עליהם נפשית.
  • עבודה, וכל מעשי האדם, צריכים להתאים לתוכנותיו, כישרונותיו ורצונתיו.
  • עבודה, וכל מעשי האדם, צריכים להיות בהירים וקצובים.
  • עבודה, וכל מעשי האדם, צריכים להיות בעלי ערך, משמעות ותרומה.

עקרונות אלו צריכים למצוא ביטוי בין האדם לעצמו, בין האדם לחבירו, ובכל מעגליו החברתיים, העסקיים, המשפחתיים והזוגיים של האדם, וההקפדה עליהם תביא לכך שמערכות היחסים של האדם יהיו בונות וטובות.

יהי רצון שכל אחד ואחד מאיתנו ימצא את מקומו הנכון, את תרומתו הייחודית ואת הברכה והטובה שהוא יכול להביא לעולם.

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן