חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

האם טבליות של tums מותרות בפסח

שלום כבוד הרב, לאחרונה עלתה הבעיה ששינו את נוסחת התרופה נגד צרבת tums. הרבנים ולא יודעים להגיד האם התוספת שנותנת טעם לtums היא חמץ או לא. מצד אחד אומרים הבגלל שזה תערובת טעמים אז אין לדעת איזה טעם נותן מה ולכן זה מותר, מצד שני אומרים שבגלל שהתוספת נותנת טעם אין להשתמש. מצרפת תשובה באנגלית לגבי עניין זה. מה פוסק ברב במקרה הזה? Tums (Passover) Status: Why does the cRc Pesach Guide say that all Tums aren’t acceptable but others list certain types as acceptable? The reason for the difference in policy is a Rabbinic difference of opinion as to whether one must refrain from consuming products which contain flavors of unknown kosher and Pesach status. Some Rabbis take a lenient position due to the fact that most of the flavor-contributing chemicals are not chametz, no single chemical’s taste is perceived in the final product (i.e. zeh v’zeh gorem), and the flavor is used in tiny proportions. Other Rabbis argue based on halachic and factual grounds which are beyond the scope of this document. The cRc follows the latter, stricter approach to this question. We are unable to determine whether the flavorings used in Tums are acceptable for Pesach, and therefore cannot recommend them. Others who list certain Tums products as acceptable for Pesach are aware of this but accept the lenient approach outlined above, which rules that flavors of unknown status do not compromise the Pesach status of the Tums. It is noteworthy that there is corn starch in every variety of Tums which we looked at, which means that even according to the lenient approach the Tums should only be consumed by those who are Sephardic or ill and permitted to eat kitnios.

מותר

כך כתב הרב מלמד בעיתון רביבים של שבוע שעבר:

כתבתי (בפניני הלכה ח, סוף הערה 9) שבשעת הדחק, כאשר לא ניתן לברר אם התרופה הטעימה כשרה, גם שלא לצורך פיקוח נפש, מותר ליטול אותה בפסח, שהואיל וברוב רובן של התרופות אין חמץ, אפשר להקל על פי הרוב, כמבואר בשולחן ערוך (יורה דעה קי, ג).

אולם עתה שלח לי ידידי הדגול הרב שאול דוד בוצ'קו שליט"א תשובה שכתב, ובה בירר שגם בתרופות הטעימות אין חשש חמץ. ראשית, מפני שרק באחוז זעיר מהן מעורב עמילן או אלכוהול שהופק מחמשת מיני דגן. וגם באלה שיש בהן עמילן שהופק מדגן אין חשש חמץ, מפני שעמילן זה הופרד משאר מרכיבי החיטה, והוא לבדו אינו יכול להחמיץ, וכפי שבירר הרב שאר ישוב כהן זצ"ל בתשובתו לגבי חומצת לימון (ראו פניני הלכה פסח ח, ח). וגם אם עירבו בתרופה אלכוהול שהופק מחמשת מיני דגן, הוא שונה מאלכוהול לשתייה, הואיל והוא נועד לצורך רפואי שנועד להמסה. ריכוז האלכוהול שבו בין 95 ל־99 אחוזים, ונוזל כזה אינו ראוי לשתייה, ולכן גם אם הופק מחמשת מיני דגן נפסל מאכילת כלב לפני פסח, ולכן אין בו איסור חמץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-18 18:15:59

לחיצת יד לאישה

האם מותר ללחוץ יד לאישה משום נימוס?

לא. היא צריכה להיות מנומסת כלפיך ולכבד את התורה שאתה מאמין בה ולא ללחוץ את ידך. ואם היא לא יודעת, אז תסביר לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-18 06:33:18

מעשר כספים להורים

שלום רב, ההורים של אשתי בגיל פנסיה, סביב גיל 70 ואין להם קרן השתלמות ורק פנסיה מינימלית. חמי חולה והם אינם עובדים. ברשותם הדירה שהם חיים בה כך שאין להם שכר דירה לשלם. הם חיים בצמצום, אינם קונים לעצמם בגדים או תכשיטים. הם מסיימים כל חודש במינוס. גיסי עוזר להם כספית מידי פעם. האם ניתן לתת להם מכספי מעשר או שעדיף לתת לעמותה שמחלקת לעניים?

אביא לך את המובא בפניני הלכה ליקוטים ב' סוף פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

טו – צדקה להורים

שאלה: האם אפשר לתת את כספי המעשר להורים נזקקים? תשובה: אם יש לבן אפשרות לפרנס את הוריו הנזקקים הוא חייב לפרנסם. ואמרו חכמים שאם ייתן את כספי הצדקה שלו להורים, תבוא לו מארה (קללה), שאין ראוי שייתן אדם להוריו צדקה אלא ראוי שיסייע להם מכספו האישי. אבל אם מצבו הוא, שבלא כספי מעשר כספים לא יוכל לעזור להוריו, הרי ההורים קודמים לבנים ולכל שאר העניים, ולכן ייתן להם את כספי המעשר (שו"ע ורמ"א יו"ד רמ, ה).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-17 18:57:53

יש לך שאלה?

פרשות תזריע-מצורע – הצרעת, הקורונה והבדידות

בפרשת השבוע אנו עוסקים בנגעי העור, נגעי הבגדים ונגעי הבתים.

הנגעים הם קריאת כיוון ששולח לנו הקב"ה כדי לכוון את מעשינו, דיברנו ומחשבותינו. לכן פתיחת הדיבור בנוגע לצרעת הבית היא חגיגית: "כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם" – כי רק בארץ אשר עיני ה' אלוקיך, רק בארץ ישראל שהדר בה דומה כמי שיש לו אלוה, זוכים להופעה אלוקית שמדברת עימנו.

אין מקרה בעולם, וגם מה שנראה אקראי למעשה מתוכנן על ידי הקב"ה. לכן חובה גדולה עלינו להתבונן  בענווה על המציאות, ולהתפלל ולקוות שנזכה להבין את האמירה האלוקית אלינו. כך בימים ההיסטוריים בהם אנו נמצאים, וכך גם בפרשת השבוע שלנו.

המצורע – דובר הלשון הרע – מקבל צרעת, ומוצא מחוץ למחנה בסוג של הסגר וריחוק חברתי: "והצרוע אשר בו הנגע, בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע, ועל שפם יעטה, וטמא טמא יקרא. כל ימי אשר הנגע בו יטמא, טמא הוא. בדד ישב, מחוץ למחנה מושבו"

העונשים בתורה לא באים להכאיב אלא לרפאות, לבנות ולתקן. מה התהליך הנפשי שעובר על המצורע בהיותו יושב בדד? מה רצתה התורה שיבנה בו בימים הבדידות האלה?

המצורע בהיותו בתוך המחנה, בתוך החברה, ראה את הרע ואת השלילה, הוא ניצל את קשריו החברתיים, את האמון שנתנו בו חבריו וידידיו, כדי להכפיש ולפגוע, כדי לצער ולהעליב. מה הוביל אותו לנהוג כך? – אולי הקנאה קיננה בליבו וגרמה לו להקטין את הסובבים אותו, כדי לא להרגיש את קטנותו? אולי תחרות גלויה או סמויה על ה'מקום הראשון' היא הובילה אותו לנסות להעמיד את עצמו במקום גבוה על ידי הורדת האחרים? אולי ההתכבדות בקלון חברו הייתה דרכו למצוא את מקומו בחברה?

המקום הנפשי של האדם שדרך גדילתו היא על ידי הקטנת אחרים, היא דרך של אדם שלא רואה את הדרך הנכונה והטובה למצוא את מקומו. הדרך הנכונה היא על ידי הבאת ברכה וטובה לעולם, על ידי עשיית טוב וחסד, על ידי הגדלת והעצמת כל מי שסביבו; שככל שהאדם מגדיל את אלו שסביבו, מעניק להם ועושה טוב, כך הוא זוכה למקום יותר גדול וחושב בעולם.

הלשון הרע איננו מתחיל בדיבור על אחרים, אלא בלשון הרע פנימי וארסי בתוך ליבו של האדם – לשון הרע על עצמו – שהאדם חושב את עצמו לא יוצלח, חסר יכולת, בעל חסרונות ובעיות רבות, וכשאלו התחושות המקננות בליבו, ממילא הוא מתמלא בקנאה. והקנאה מקטינה עוד יותר את סיכוייו לבנות את חייו, שהרי מחשבתו ורגשותיו עסוקים בבחינת הפגמים המצויים אצל אחרים, וזאת במקום להיות ממוקד במה הוא יכול לתקן ולשפר, במה הוא יכול להביא ברכה וטובה ולהועיל.

אדם שמדבר לשון הרע – גם שהוא בתוך המחנה הוא בעצם לבד, אין לו את האחווה הנדרשת כל כך כדי לבנות חברה טובה, אין בו את האהבה, את החסד, את האיפתיות ואת האמפטיה לסביבתו.

מחוץ למחנה המצורע מקבל תמונה אמיתית לחייו שלו עד כה. האיש שתמיד היה בודד כי בחר לקנא ובחר לשנוא, מגלה מהי בדידות. האיש שכשהיה קרוב מדי לאחרים, התחרה בהם וחרש עליהם רעה – יכול כעת מרחוק לרכוש מבט אחר ומדויק יותר. לפתע, הוא ימצא כי החברה חסרה לו, געגועיו לבני אדם יאפשרו לו לראות כי היו בסביבתו אנשים טובים שבמרירותו הוא סירב להכיר בערכם. נכון, הם לא היו מושלמים, אבל כל הון שבעולם היה נותן עתה על מנת לשוב למחיצת האנשים בעלי החסרונות הללו… חווית הבדידות תבעיר בו את התשוקה לקשר, לאמון, לאהבה; הוא יגלה כמה תלישות יש בחיים בהם הוא חי לעצמו, כי "כשאני לעצמי מה אני…". כאב הבדידות יעמיק בו את הצורך לשוב ולהיות אבר מאבריה של האומה. המרחק מן ההמון הסואן וממלחמת המעמדות מאפשר לו להביט אחרת על המתרחש, לנתח דברים בנינוחות, לגלות כמה הבל מצוי במרדף הגאווה והכבוד. אירועים שתפחו לממדים מבהילים בתוך המחנה, ישובו לגודלם האמיתי בעיני המתבונן בהם מן המרחק.

תהליך נוסף שעובר המצורע שנדחה אינו קשור אל סביבתו כי אם אל נפשו פנימה. כאמור, לשון הרע נובע לרוב מקנאה ותחרות, פרי ראיית האדם את עצמו באור שלילי; שכיוון שאינו מוצא את ערכו בהביטו פנימה, הוא פונה להילחם על מקומו בהינף לשון החוצה. בדד, מחוץ למחנה, הוא נאלץ להתחיל להתבונן על חייו פנימה; לא לקנות את משמעותו ומקומו ממה שחברה חושבת ואומרת, אלא לזהות את המקום האמיתי שלו. מחוץ למחנה הוא מוצא עצמו תלוי תלות מוחלטת בעמלו שלו, שכן איש לא ידאג לו, איש לא ישלים חסרונו, וכורח המציאות יאלצו לעשות, לעמול ולהתאמץ. על מנת לשרוד יהא עליו להאמין בכוחותיו שלו, כוחות שבתוך המחנה סירב להאמין כי הם מצויים בו. מחוץ למחנה הוא יגלה את עצמו מחדש, פנים חדשות שלא הכיר מעולם יצוצו לפתע, פנים של מי שיצליח בעמלו ולא ייאלץ מעתה לסלול את דרכו על ידי מפלתם של אחרים. ולאחר שחווה על בשרו טעמה של בדידות מתובלת עם געגוע לחבריו והכרה ביכולתו להצליח הוא יכול לשוב למחנה – טהור הוא!

בימים אלו כולנו מסוגרים בביתנו, וזו הזדמנות מופלאה ונדירה לבחון את יחסנו עם החברה, את יחסנו עם העבודה, ולבחון את האיזונים בין חברה, עבודה ומשפחה, לחשוב היטב מה חשוב ומה פחות חשוב, מה חסר לנו ומה דווקא טוב שירד. אנו נדרשים לבנות את השמחה במשפחתנו, את העוצמה הפנימית שלנו, בחגים שעברנו, חג הפסח, חוה"מ ושביעי של פסח, ביום העצמאות הזה – בונים את השמחה ואידאליים העצמאיים שלנו כמשפחה. אנחנו אחראיים ליצור שמחה ואווירה, תוכן ומשמעות בביתנו.

יהי רצון שהאתגר והשליחות שהקב"ה נתן לנו בימים מיוחדים אלו, עוד ישפיע טוב וברכה, לשנים רבות!

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן