חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

עניינו המרכזי של חג הפסח – לשבת הגדול

שבת זו הינה שבת גדולה, וכידוע נתנו טעמים רבים מדוע מכונה שבת זו 'שבת הגדול'. הטעם הפשוט הוא ששבת זו מהווה הכנה ללילה הגדול והמופלא- 'ליל הסדר'. כיוון שהשבת מכילה תמיד את כל מה שעתיד להיות בשבוע העוקב, וכיוון שבשבוע הבא יחול חג הפסח ממילא שבת זו היא גדולה ומופלאה.

וננסה בדברים קצרים לבאר את עניינו המרכזי של חג הפסח ואת העניין החשוב ביותר אותו יש להעביר לילדנו ומשפחתנו בליל הסדר.

חג הפסח הוא לידתו של עם ישראל. לידה שלא אנחנו יזמנו ולא אנחנו יצרנו, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו, וכפי שאנו אומרים באגדה "אני ולא מלאך, אני ולא שרף, אני ולא השליח. אני ה', אני הוא ולא אחר". נקודה זו הינה הדבר שיש להדגיש בחג הפסח חזור והדגש, שהקב"ה הוא שגאלנו. "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות, וקידשתנו במצוותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת".

אנחנו עם לא טבעי, לא נורמאלי. לא לחינם היהודי הראשון שנולד בעולם כיהודי נקרא 'יצחק'. כל מי ששומע על תולדות העם הזה מתחיל לצחוק, שכן תולדותיו אינן טבעיות ואינן נורמאליות. וכשם שכך הייתה היווצרותנו והתחלתנו, גם הייתה גם כל ההיסטוריה שלנו מאז ועד עתה.

ממילא אנו מחויבים גם להתנהג באופן לא נורמאלי. אנחנו עם שתפקידו לגלות שם שמים בעולם: ביצירתנו, בקיומנו ובהתנהלותנו. אין עוד עם בעולם שההיסטוריה שלו כה רוויה ברדיפות ובניסיונות השמדה. "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו" ואף על פי כן "הקב"ה מצילנו מידם". וכפי שכותב היעב"ץ בהקדמתו לסידורו שקיומו של עם ישראל וההיסטוריה הלא נורמאלית שלו, הרבה יותר גבוהה ומופלאה מכל ניסי מצרים.

אולי זוהי הסיבה שליל הסדר רווי ברביעיות, שאנו מוצאים שהמספר ארבע חורז את ליל הסדר לכל אורכו: ארבע כוסות, ארבע לשונות של גאולה, ארבעה בנים, ארבע קושיות ועוד ועוד. המספר ארבע מייצג את שם ה' המיוחד, שם י'-ה'-ו'-ה', שכן כפי שכותב ה'אליה רבה' שזו מטרתה של יציאת מצרים: לחשוף את שם ה', לגלות את המימד האלוקי שבמציאות, לגלות שיש עולם הרבה יותר גדול ורחב, עולם שהוא מעל ומעבר לעולם הטבע. וכפי שאומר הקב"ה למשה רבנו בתחילת התהליך "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד-י ושמי י'-ה'-ו'-ה' לא נודעתי להם"- כלומר, מטרתה של גאולה זו לחשוף את ה' המיוחד, לא את שם שד-י שעניינו הנהגת הטבע, החוכמה האלוקית שבטבע, אלא את ההנהגה האלוקית שמעל הטבע שמתגלה בשם י'-ה'-ו'-ה'.

עם ישראל בחושיו הבריאים יודע שעניינה של גאולה זו היא לגלות את שם ה', ולכן אומר משה רבנו אל הקב"ה: כשאבוא אל בני ישראל ואומר להם שנשלחתי להוציאם ממצרים הם ישאלו אותי שאלה אחת: "מה שמו?", כי זו השאלה המרכזית של החג הזה- מה שמו?

ותשובת הקב"ה למשה היא "אהיה אשר אהיה… כה תאמר אל בני ישראל ה' אלוקי אבותיכם, אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב שלחני אליכם, זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור".

כלומר, הקב"ה אומר למשה: תגיד לבני ישראל ששם ה' שמתגלה בגאולה זו הוא שם ה' שילווה את עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה. אותו גילוי אלוקי מופלא שליווה את האבות בחייהם הלא נורמאליים, הוא העתיד ללוות את עם ישראל בכל הדורות ובהיסטוריה הלא נורמאלית שלו.

אם נזכה להבין שאנחנו עם ה', עם אלוקי, וממילא נדע שהתכונות וההנהגות שלנו צריכות להיות אחרות: עליונות ואלוקיות יותר, אזי נבין את ליל הסדר. זהו הסדר החדש שאנחנו רוצים להכניס לעולם. בעז"ה שנזכה לכך.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן