חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

מציווי לברית – יופיים של הגוונים – לפרשת נח

לגרסת הדפסה

בסוף המבול, מיד אחר חזרתו של נח לעולם, כעין לידה מחודשת של העולם כולו, ישנו תהליך של כריתת ברית בין האנושות לקב"ה.

אלוקים מצווה

בבריאת האדם, לא מצאנו כריתת ברית אלא רק ציוויים אלוקים על האדם: "ויברך אותם אלוקים, ויאמר להם אלוקים: פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ, ויאמר אלוקים: הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע לכם יהיה לאוכלה…", "ויצו ה' אלוקים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אֲכָלְךָ ממנו מות תמות…".

האדם כ"שותף"

מאידך אחרי המבול, לאחר שהאנושות לא שיתפה פעולה, האנושות דרשה בחטאה ונפילתה שיתוף ושותפות, מתעורר מהלך אחר מהלך של ברית. יש כביכול שיתוף ושותפות בין הקב"ה לאנושות. וכך מתארים הפסוקים: "ויבן נח מזבח לה' וייקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עולות במזבח, וירח יהוה את ריח הניחוח ויאמר ה' אל ליבו לא אוסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו ולא אוסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי…ויאמר אלוקים אל נח ואל בניו אתו לאמר, ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם, ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חיית הארץ אתכם מכל יוצאי התיבה לכל חיית הארץ, והקמותי את בריתי אתכם ולא ייכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ, ויאמר אלוקים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדורות עולם, את קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני ובין הארץ…".

מהלך הברית בא לתת מקום לאדם ולומר שאין האדם צריך להתבטל אל הקב"ה. ה' התאווה לעשות לו דירה בתחתונים [בעולם הזה] ולשם כך צריכים התחתונים להופיע במלוא כוחם, שהרי אם יתבטלו ולא יהיו אזי לא יופיע קידוש ה' המיוחד בכך שגם התחתונים, שיש להם קיום עצמי כביכול, שיש להם כוח נפרד כביכול, ממליכים את ה' ומקבלים עליהם עול מלכות שמים.

היופי הטבעי

מקריאה רגישה של הפסוקים ניתן לשמוע שהקב"ה כביכול אומר: אני רואה את המורכבות של האדם, את צדו הקדוש והעליון, ואת צדו החייתי. נח מתחיל בזביחת הצד הבהמי, והדבר הוא ריח ניחוח וקידוש ה' עליון. בו בזמן אומר הקב"ה גם ש: אני יודע שיחד עם זאת יש באדם גם יצר הרע. חז"ל מפרשים ש'יצר לב האדם רע מנעוריו'- מיום שננער מבטן אמו, מיום שבא לעולם הזה.

ואולי הקב"ה אומר לאדם: זו גדולתך- שיש בך את הצד החייתי, והבחירה, עשיית דבר ה' מתוך התמודדות ורצון, מתוך בחירה שקולה וקשה, היא קידוש ה' המיוחד של האדם.

אות הברית היא הקשת בענן, אותו האור העליון המתפצל ומתפרט לגוונים הרבה. הקשת כביכול אומרת שיופיו של העולם ושל האדם היא במורכבות והמסובכות, בצדדים השונים שבו, בשינויים ובבחירות- זהו אדם, אדמה לעליון מחד, ואדמה מאידך.

מה שאנו צריכים לקחת מכאן לעבודת ה' שלנו היא ההבנה שמורכבותנו היא סוד קיסמנו. הקב"ה מבקש 'אנשי קודש תהיו לי', אנשים עם יצרים, מלאי חיים וחיוניות, הפועלים בעולם החומר ובונים ומשכללים אותו בשלל גווניו, אנשים של יופי וחן, אנשים של טעם וחוש, של ריח ומראה. ויחד עם זאת הוא גם רוצה שנהיה מקדשי ה', מלאים אהבת ה' ויראתו, דביקות וקישור פנימי לה' יתברך.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן