חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

מחאה או חורבן – לפרשת דברים, שבת חזון ותשעה באב

הגמרא בגיטין נה: מספרת לנו שעל קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים, יש הרבה מאד מה ללמוד מהסיפור המופלא הזה, הרבה לקח ומוסר לדורינו, שהרי כלשון הירושלמי ביומא: "כל דור שאינו נבנה [בית המקדש] בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו", מה שאומר שהמוסר והמסר הזה נוגע מאד גם לנו.

לאחר שבר קמצא מסולק מן הסעודה, אליה וזמן בטעות, בשנאת חינם וחוסר אנושיות, הוא אומר: "אמר: הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה, ש"מ קא ניחא להו, איזיל איכול בהו קורצא בי מלכא" (כיוון שישבו החכמים ולא מחו, כנראה שהם מסכימים, אלך ואלשין עליהם למלך), כלומר, הנקודה עליה מצביע קמצא, היא חוסר המחאה, חוסר התוכחה.

נראה שכך אפשר לבאר גם את המשך הסיפור, שקמצא הולך לקיסר, וכדי להוכיח לו שהיהודים מרדו בו, מציע למלך לבחון זאת ע"י שליחת קרבן לבית המקדש, וכאשר יווכח שאין מקבלים את קורבנו, יידע שמרדו בו, וקמצא שנשלח להביא את קורבן מטיל בו מום "אזל שדר בידיה עגלא תלתא. בהדי דקאתי שדא ביה מומא בניב שפתים, ואמרי לה בדוקין שבעין, דוכתא דלדידן הוה מומא ולדידהו לאו מומא הוא" (שלח בידו עגל משולש, ובדרכו למקדש הטיל בו מום בניב השפתיים, וי"א בדוקין שבעין, שלגויים אין זה מום, וליהודים נחשב מום), כלומר קמצא מטיל מום בפה או בעין, והרמז בזה שלחכמי אותו הדור שכלפי חוץ נראים מובחרים מאד (עגל משולש),הייתה בעיה שפוסלת אותם מלהיות רצויים לה', יש להם מום בפה, הם לא יודעים להשתמש בו שצריך למחות ולהוכיח, וכן בעיה שהיא אולי עמוקה עוד יותר, יש להם מום בעין שהם לא רואים את הקלקולים והבעיות.

וכאן יש לשאול איך ייתכן שהם לא רואים את הבעיות, הרי כפי שקמצא אומר, הרי הם היו וראו, האם באמת ניחא להם בזה? מדוע הם לא רואים? ומי שכבר רואה מדוע איננו מוכיח?

בטרם ננסה לענות על שאלה נצרף גם את דברי הגמרא בשבת נד: שם יש סוגיא שלימה העוסקת במצוות התוכחה, המשנה כותבת שפרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאת שבשבת מרשות לרשות ברצועה שבין קרניה, וזה שלא כדעת החכמים שסברו שיש איסור בטלטול הרצועה, והגמרא שואלת האם הייתה לרבי אלעזר בן עזריה רק פרה אחת הרי רק מעשר הבהמה השנתי שלו היה 12 אלף עגלים, אלא אומרת הגמרא: "לא שלו היתה, אלא של שכינתו היתה, ומתוך שלא מיחה בה – נקראת על שמו", אדם שלא מוחה נהיה שותף לעבירה.

עוד אומרת הגמרא שחיוב המחאה של האדם תלוי ביכולתו להשפיע:"כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה – נתפס על אנשי ביתו, באנשי עירו – נתפס על אנשי עירו, בכל העולם כולו – נתפס על כל העולם כולו", והגמרא לומדת זאת מדברי רבי חנינא שאמר:"מאי דכתיב:"ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו, אם שרים חטאו -זקנים מה חטאו? אלא, אימא: על זקנים שלא מיחו בשרים"

ואז מביאה הגמרא שיש חיוב להוכיח גם מי שנראה שלא יקבל, ולמדת מדברי רבי אחאי בנו של רבי חנינא שאמר:"מעולם לא יצתה מדה טובה מפי הקדוש ברוך הוא וחזר בה לרעה חוץ מדבר זה, דכתיב:"ויאמר ה' אליו עבר בתוך העיר בתוך ירושלים והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה וגו'. אמר לו הקדוש ברוך הוא לגבריאל: לך ורשום על מצחן של צדיקים תיו של דיו, שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה. ועל מצחם של רשעים תיו של דם, כדי שישלטו בהן מלאכי חבלה. אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה נשתנו אלו מאלו? אמר לה: הללו צדיקים גמורים, והללו רשעים גמורים. אמרה לפניו: רבונו של עולם, היה בידם למחות ולא מיחו! אמר לה: גלוי וידוע לפני, שאם מיחו בהם – לא יקבלו מהם. אמרה לפניו: רבונו של עולם, אם לפניך גלוי – להם מי גלוי? והיינו דכתיב:"זקן בחור ובתולה טף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו וממקדשי תחלו וכתיב ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית". תני רב יוסף: אל תקרי מקדשי אלא מקודשי – אלו בני אדם שקיימו את התורה כולה מאלף ועד תיו".

לכאורה דבר נורא ואיום, אנשים צדיקים המקיימים את התורה כולה מאלף ועד תיו, יומתו, שלא מחו, ושוב השאלה זועקת מדוע לא מחו?

מחאה, היא בעצם הרצון להשפיע ולתקן, השאיפה לשנות, מחאה ובקורת הם כלי ההשפעה, כלי החינוך, כלי הכיוון איתם החכמים משמשים כדי לרומם את סביבותם, חוסר מחאה, הוא חוסר רצון לתקן, חוסר רצון אצל אנשים גדולים כאלה שהם וודאי אוהבי ה', ורוצים בכבוד שמיים ותיקון עולם במלכות שדי, נובע מחוסר אמון, חוסר אמון בדור אין אל מי לדבר, זה קטרוג אדיר, זו הסתכלות נוראה על הדור, ואולי גם חוסר אמון בעצמם, אין לנו כוח, אין לנו השפעה, אדם שלא מוכיח, הולך ונהיה כהה בתחושותיו כלפי העוול.

הרב קוק בעין איה, על הגמרא שם מבאר, שמה שעלול להתרחש כתוצאה מחוסר תוכחה זו תפיסת עולם קלוקלת, שכל אחד חי לעצמו, כל אחד והאמת שלו, אין האחד אחראי על חברו, זה מתחיל מחוסר אמון, אולי גם מחוסר רצון לקבל אחריות, מחוסר נעימות, וממשיך בתפיסת עולם עקומה שאסור ולא טוב להוכיח.

כשאין תוכחה הפתרון היחיד הוא חורבן, כל עוד יש מוכיחים, אז התיקון הולך ומופיע מתוכנו, זה ייקח זמן, זה תהליך ארוך, אך הוא יתקדם, כי יש מי שדוחף את המציאות בתוכחתו, בהשפעתו, אך שאין מוכיחים צריכים כוחות חיצוניים להתערב כדי לתקן כי אין מנגנון בקורת פנימי.

אנו רואים שהאוהב הגדול של ישראל, משה רבנו, נפרד מהם ע"י תוכחה, מתוך אמונה בעם הזה וביכולותיו להתעלות ולהתקדם.

חז"ל תיקנו לנו קריאת שלוש הפטרות תוכחה, לטובתנו, ואולי גם שנתעורר להוכיח, אוהבי המדינה, אוהבי העם, אוהבי הארץ הם אלו שמתוך אהבה ואמונה אדירה, יודעים להוכיח.

נזכה בימים אלו להיות מודעים להשפעותינו, לכוחנו לתקן, בכל המעגלים, החל מביתנו וכלה במדינתנו והעולם כולו, לא נתייאש, נבוא מלאי מרץ, חזון, אמון ואמונה ונרומם ונתקן – נשפיע!!!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן