חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

מה עניין עשייה לשבת? דבר תורה לפרשות ויקהל – פקודי – הרב גור גלון

בין עדה לקהל

בתחילת פרשת ויקהל, כפי שחוזר הדבר כמה וכמה פעמים בפרשיות המשכן- שהשבת אנו עומדים לסיימם, מודגש הקשר בין שמירת השבת לבין עבודת המשכן. "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אש ציוה ה' לעשות אותם"- כלומר, משה לוקח את עדת בני ישראל והופך אותם לקהל.

עניינה של עדה הינו אוסף של פרטים. ואילו קהל מייצג את הכלל, את המקום ממנו מתחילים כל הפרטים, את היסוד המאחד, את המקור המשותף, את כנסת ישראל. (לכן למשל פעמים רבות בתורה מוזכר הביטוי 'עדה' כאשר ישראל חוטאים, "עד מתי לעדה הרעה הזאת").

עוד מודגש בפסוק שמשה רבנו הולך לצוות את ישראל דברים שצריך לעשות אותם, דברים שכרוכה בהם עשייה. אולם בפסוק אחריו כתוב "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה' כל העושה בו מלאכה יומת, לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת".

מה עניין עשייה לאיסור המלאכה בשבת?

ולכאורה יש להקשות, מה עניין עשייה לאיסור המלאכה בשבת? שהרי הכתוב לכאורה אומר: זה הדבר אשר ציווה ה' לעשות – אל תעשה מלאכה בשבת.

ומיד אחר כך מצווה משה בשם ה' את ישראל לקחת את התרומה למשכן ולעשות ממנה את המשכן, את אוהלו, את מכסהו ואת כל כליו.

ויש להבין מה עניין שבת אצל המשכן? ומדוע גם אי עשיית המלאכה מכונה עשייה? ומדוע כה חשוב להפוך את העדה לקהל בטרם יינתנו ציווים אלה? ומדוע דבר זה מודגש דווקא כלפי שבת ולא כלפי המשכן?

ישנן שתי סוגי עבודות:

  • העבודה האחת היא לקבל את העולם כפי שהוא, להתבונן בבריאה ולראות בה את יד ה' והשגחתו, ללמוד על דרכי ה'.
  • העבודה השנייה היא לתקן עולם, לעסוק ביישובו של עולם, בבחינת 'אני ואתה נשנה את העולם'.

עבודת השבת

עבודת השבת היא לראות את כל המלאכה כאילו כבר עשויה, להתבונן בטוב העולם ולהיות במנוחה גמורה.

לכאורה היה מקום לומר שאין זו עשיה כי אם מנוחה, אולם באמת זוהי עבודה פנימית גדולה, שמצריכה מהאדם כוחות נפש אדירים בכדי לא לבקר ולא לשנות אלא לקבל ולשמוח בעולם כפי שהוא, להתענג על ה' וטובו.

האדם באופן טבעי רואה בעיות וחסרונות, ולכן מיד במוצאי השבת הראשונה הוא יצר את האש, שהיא הדבר שגורם לשינויים הגדולים ביותר בעולם (עד ימינו זוהי האש, או במובנה הרחב יותר, האנרגיה, היא זו שדוחפת ומתדלקת את העולם להשתנות, להתקדם ולהתפתח).

ולכן הציווי "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" הוא ציווי שדורש את כבישת הכוחות- שכידוע, זוהי גבורה גדולה. רק אחרי שהאדם מתבונן ורואה את הטוב הקיים במציאות, את הטוב האלוקי, יש לו את הזכות לפעול ולעשות ולשנות- שזהו עניינו של המשכן, שממנו נלמדים ל"ט המלאכות האסורות בשבת.

והאדם צריך לדעת שאחרי כל המאמצים האדירים שהוא משקיע בשינוי העולם הוא צריך לחזור ולשמוח בעולם כפי שהוא. ולכן שבת דוחה את הקמת המשכן.

לראות את הטוב ולתקן

בכדי לתקן את העולם יש צורך להתבונן באופן נקודתי, פרטי ואישי, וצריך להדגיש את כוחו של היחיד ואת תכונותיו המיוחדות. ואילו בכדי לראות את הטוב האלוקי יש צורך להסתכל במבט הכולל ביותר ולראות את הדברים באופן כללי ומקיף ולא מתוך נקודת הראות הפרטית והמצומצמת.

לכן הציווי על השבת מצריך שעם ישראל יקהל, ואילו כאשר מצווים על המשכן חוזרים לדבר על עדת ישראל כפרטים העובדים יחד.

אם כן יוצא שעבודתנו היא להצליח לעבוד בששת הימים מתוך השבת ולשבות למרות העבודה.

פורים ופסח

אפשר לומר שזהו גם ההבדל בין פורים לפסח. בפורים אנו מעצימים את היחיד על ידי משלוח מנות שנשלח באופן פרטי ואישי אל כל אחד ואחד, ועל ידי הפיכת כל אחד לנותן ומעניק, וכמובן השיא – על ידי שתיית היין שגורמת לאדם לגלות את סודותיו ולחיות בעולמו שלו.

ואילו בפסח כולנו אוכלים את אותה המצה הפשוטה והבסיסית, עוסקים בלידת העם והלאום, ולא מדגישים הדגשה פרטית של כל יחיד ויחיד.

יהי רצון שנזכה לדעת לשלב את העבודה הכללית יחד עם העבודה הפרטית, את העשייה יחד עם המנוחה, ואת הרצון לשנות יחד עם יכולת ההכלה והקבלה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן