חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

ליל הסדר – הגיע הזמן לעשות סדר!

תוכן עניינים

הפעם אכתוב את דבר התורה שלנו באופן מיוחד, בשיתוף עם ילדי, ביקשתי מהם לשאול שאלות, אז השאלות שלהם, וזה העיקר, ואני אנסה לתת תשובות:

* למה זה דבר כל כך מרכזי לשאול שאלות בליל הסדר?

ברמה הראשונה התשובה היא שהמטרה בליל הסדר היא לבנות את הדברים החשובים ביותר, את יסודות האמונה ואת בחירת ישראל, ואנו רוצים לא רק שהדברים יאמרו אלא שהדברים יקלטו ויוטמעו אצל השומעים, שהחשובים שבהם, הם ילדנו, החוליה הבאה במסורת הדורות, דור העתיד, שימשיך לקדם את הגאולה ע"י חיים לאור עקרונות היסוד, לכן אנו רוצים שישאלו שאלות, כי השאלה היא פתיחת הלב לתשובה.

ברגע שאדם שואל שאלה באמת, זה אומר שיש לו צורך נפשי פנימי שמחכה ומצפה למענה, ואז אם התשובה עונה על הצורך הנפשי הפנימי של האדם, היא תיקלט בתוכו ותעצב את חייו, לעומק הזה אנו רוצים להגיע בליל הסדר, לא להישאר ברמה הנמוכה של הדיבורים שלא נקלטים ולא מחיים את השומע, אנו רוצים בלילה הזה לבנות תשתית, לבנות את יסודות הבניין שעל גביהם ומתוכם ימשיך האדם לפעול את פעולותיו הטובות במהלך כל השנה, אלו רגעי הלידה, רגעים יקרים ומופלאים.

אבל יש גם רמה שנייה, להבנת חשיבות השאלות, והבנה זו נותנת מקום לשאלות בפני עצמן, ולא רק בשביל התשובות.

השאלות עצמן הן חלק משמעותי מהיותנו בני חורין, אדם ששואל שאלות ה אדם שמחשבתו חופשי ומשוחררת, הוא מרגיש שהוא יכול לשאול ולהקשות, אדם משועבד פיזית וכ"ש משועבד נפשית-מחשבתית, איננו יכול לשאול שאלות, יש בשאלות אמת משהו מפחיד, השאלה עלולה לערער את המרחב הקיים והבטוח, היא מכניסה ספקות ולבטים, ולכן אנשים מעדיפים לא לשאול שאלות נוקבות מחשש שהתשובות יחייבו אותם בשינויים ובעשייה.

לעומת זאת אדם בן חורין, הוא לא משועבד להרגליו, לסביבתו, הוא לא מקובע ולכן הוא יכול שאול שאלות.

יש מדינות, משטרים ומשפחות שאין אפשרות לשאול שאלה, אין את המרחב המאפשר, את אווירת האמון והפתיחות שמאפשרת שאילת שאלות אנו רוצים בליל הסדר לאפשר שאלות, לעודד שאלות, ליצור מרחב של בני חורין.

זה חלק ממהות האדם, אדם בגימטיריה "מה", השל"ה מסביר שזו הסיבה שאנו אוכלים ביצה, כי ביצה בארמית זה 'ביעא', שאלה.

שאלת שאלה מעולה על השאלות, שנזכה כל החיים להיות אנשים ששואלים, שאלות זו הדרך לצמיחה, התפתחות וגדילה.

למה ליל הסדר הוא בלילה?

שאלה מצויינת, באמת דווקא לאור מה שאמרנו בתשובה לשאלה הקודמת, שאנו רוצים להפנים את הדברים היה עדיף לקיים את ליל הסדר ביום, שאז כולם ערניים, וגם פה אני חושב שאפשר לענות על השאלה בשתי רמות.

הרמה הראשונה היא שבאמת דווקא העובדה שזה בלילה בשעה שילדים בדרך כלל ישנים, מעלה את החוויה, וצורבת את הלילה הזה עמוק בתודעה, דווקא עשיית השינוי, דווקא היציאה מהרגיל והמוכר, היא העוזרת לזיכרון ולהפנמה (הלילה הזה הוא לילה של שאלות ושינויים שמכוונים לאותה המטרה).

הרמה השנייה, נוגעת בהבנה של מטרת הלילה הזה, יש הבדל בין היום ללילה, היום זה הזמן שבו האדם מוציא לפועל את תכנוניו ורצונותיו, והלילה הוא הזמן של בניית הרצונות, של רקימת החלומות, הלילה הוא זמן המחשבה, היום הוא זמן הביצוע, בלילה הזה אנו לא עוסקים במה שהיה, אלא בהבנה של מה אנו רוצים ומתכננים, בבניית היסודות, בלילה הזה אנו לא עסוקים רק ב'זכר ליציאת מצרים', אלא אנו עוסקים בהמשך מפעל הגאולה של יציאת מצרים – כך אפשר להסביר שמחלוקתם של בן זומא וחכמים שנזכרת בהגדה איננה מחלוקת אלא שני צדדים שונים של אותו הדבר –

"אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה וְלא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילות עַד שֶׁדָּרְשָׁהּ בֶּן זומָא, שֶׁנֶּאֱמַר, לְמַעַן תִּזְכּור אֶת יום צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כּל יְמֵי חַיֶּיךָ.

יְמֵי חַיֶּיךָ הַיָּמִים.

כּל יְמֵי חַיֶּיךָ הַלֵּילות.

וַחֲכָמִים אומְרִים:

יְמֵי חַיֶּיךָ הָעולָם הַזֶּה.

כּל יְמֵי חַיֶּיךָ לְהָבִיא לִימות הַמָּשִׁיחַ"

הזכרת יציאת מצרים בלילות, לא כדבר שכבר היה נעשה, ששייך יותר ליום, אלא כתיכנון לעתיד ששייך ללילה, עניינו להביא לימות המשיח.

למה קוראים לליל הסדר – ליל הסדר?

הסיבה הפשוטה לכך שללילה הזה יש סדר, אותם סימני הסדר שכולנו מכירים: "קדש ורחץ…", אבל זה לא מספיק, כי יש הרבה דברים שיש להם סדר, כגון: תפילת שחרית שמסודרת מארבע שלבים, ואין קוראים לה 'תפילת הסדר', לכן אני חושב שיש כאן אמירה יותר משמעותית, הלילה הזה מטרתו לתת סדר, בכל הרמות, בחיינו האישיים, המשפחתיים, לתת סדר לעם ישראל ולתת סדר לכל העולם, להיזכר מה עיקר ומה טפל, מה מטרת חיינו, לזכור את המהלך שהקב"ה מוביל כאן בעולם ולחשוב איך אנו מצטרפים אליו, הלילה הזה, שבו אנו מעמידים את יסודות האמונה, הוא נועד לעשות סדר, ויותר מכך נועד להזכיר לנו שהקב"ה בחר בנו כדי לעשות סדר בעולם, כדי להביא גאולה לכל העולם, זה תפקידנו ויעודנו.

בליל הסדר, יום הולדתו של עם ישראל, אנו מזכירים לעצמנו את תכליתנו – עריכת סדר חדש בעולם. בסדר הרגיל בעולם , אנו פוגשים בגניבה ובשוד, ברצח ובשאר מעשים מגונים. בני האדם מתמכרים לחומריות של העולם הזה, מאבדים את צלם האדם שבהם ולפעמים מתנהגים באופן גרוע ביותר.

ישראל נועדו לשנות את הסדר הזה ולהשליט סדר חדש בעולם – עולם שכולו טוב. נכון שלעשות סדר כזה בעולם לוקח הרבה זמן, אך צריכים לדעת שראשיתו של התהליך הזה הוא ביציאת מצרים וסיומו יהיה אי"ה באחרית הימים.

זהו חלק משמעותי מלהיות בני חורין להאמין שניתן לשנות, שניתן להשפיע, להיות מנהיגים ולא מונהגים.

בליל זמן חירותנו, ביום ההולדת של עמנו אנו מזכירים לעצמנו את הייעוד הגדול שלנו בעולם – לערוך את הסדר האמיתי של המין האנושי ושל הבריאה כולה!

אבא, יש לנו עוד שאלות…מצויין אז עכשיו יש לכם סיבה נוספת לחכות ליל הסדר.

חג שמח!

אולי יעניין אותך

revivim1092

ארבע כוסות של חירות ושמחת הגאולה

חכמים תיקנו לשתות ארבע כוסות על סדר ההגדה, כדי שהשמחה והחגיגיות ילוו את כל שלביו של ליל הסדר • גם בימים שעם ישראל היה שרוי בגלות, המשיכו יהודים לשתות ארבע כוסות, כדי לבטא את האמונה בגאולה • שיעור כל אחת מארבע הכוסות הוא לכל הפחות רביעית הלוג • מי שאפילו מעט יין קשה לו, יכול לקיים בדיעבד את המצווה במיץ ענבים
דילוג לתוכן