חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

לוי בין קודש לחול – לפרשת בהעלותך

פרשות הלויים

אחד הדברים הבולטים בספר במדבר הוא המקום הגדול שתופסים הלויים. כך בפרשת במדבר שם ישנה הדגשה "אך את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תישא בתוך בני ישראל, ואתה הפקד את הלויים על משכן העדות ועל כל כליו ועל כל אשר לו", ובהמשך "והלוים יחנו סביב למשכן העדות ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות". לאחר מכן חוזרת התורה ואומרת "הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכוהן ושרתו אותו", ובהמשך מציינת התורה שהלויים באים במקום כל בכור פטר רחם מבני ישראל, ובסוף הפרשה מגיעים למפקד הלויים ולקיחת הלויים תחת כל בכור.

וכן בפרשת נשא מודגש מאוד עניינם של הלויים. הפרשה פותחת במניינם ותפקידם של משפחות גרשון ומררי, וממשיכה בנדבת הנשיאים שחלק מרכזי ממנה הוא העגלות הניתנות ללויים.

גם בפרשתנו, פרשת בהעלותך, מיד אחר הציווי על המנורה (עליו כתבנו בשנים האחרונות) מתואר הטקס והסדר של הכנסת הלויים לתפקידם, ורק לאחר מכן מתחילה תנועת בני ישראל. וכן בהמשך ספר במדבר ישנה התייחסות ללויים, לתפקידם ומעמדם, ואולי המקום הבולט ביותר הוא בפרשת קורח, שם משה פונה ללויים ואומר להם "רב לכם בני לוי".

אם כן, יש מקום לברר מהו תפקידם המיוחד של הלויים ומדוע דווקא בספר במדבר הם מקבלים מקום חשוב כל כך? וכדי שהדברים יובנו היטב ננסה להראות את ההבדל שבין תפקידם של הכהנים לזה של הלויים.

מה בין כהן ללוי?

הכהנים הם העובדים למעשה את עבודת הקודש, הם האנשים המרוממים הנמצאים בתוככי המקדש ומשמשים כדמויות המופת של עם ישראל. כאשר חז"ל רוצים לתאר ממי מקבלים תורה הם אומרים שאם הרב דומה בעיניך כמלאך ה' צבאו-ת אז תקבל תורה מפיו ואם לאו אז אל תקבל תורה מפיו. ובכדי להוכיח זאת מביאים חז"ל את הפסוק "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאו-ת הוא".

הכהן דומה בעיננו כמלאך ה', ויש לנו יתרון גדול ביכולתנו לקבל תורה מפיהו ובהתפעלות העצומה שמופיעה בפגישתנו עימו. אולם יש בכך גם חיסרון, שהקשר והחיבור שבין אדם למלאך הינו קשר בעייתי וצריך גורם מקשר בין העם לכהנים, וזהו בדיוק תפקידו של שבט לוי.

ביום לידתו של לוי בן יעקב, אומרת אימו לאה: "עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלושה בנים, על כן קרא שמו לוי". ללוי יש יכולת חיבור ודיבוק. לכן הלויים היו מלמדי התורה בעם ישראל. נראה שגדולי התורה, מאורי הדור, היו מן הכהנים, אך מלמדי התורה שבכל אתר ואתר היו הלויים.

התורה נותנת ללויים שלוש עבודות מרכזיות:

  1. נשיאת המשכן וכליו.
  2. שמירת המשכן והמקדש, כשוערים ושומרים.
  3. משוררים- עבודת השירה המלווה את הקורבנות, הן בקול והן בכלי נגינה.

שוערים

וניתן לבאר את שלושת התפקידים כמקשרים ומחברים את העם אל הקודש. ונתחיל בביאור שני התפקידים הקבועים: בתפקידו של הלוי כשוער הוא מקבל את פני הבאים אל המקדש. אדם מישראל מגיע מעבודתו ונחלתו, משדהו ובהמתו, אל הקודש, אל מקדש ה'. מי שמקבל את פניו ועוזר לו להיכנס לאווירה הנכונה ולמחשבות הקדושות, הוא הלוי.

יחד עם זאת תפקיד הלוי הוא לשמור שלא יהיה טשטוש בין החול לקודש, לשמור שלא יכנסו דברים שאסור שיכנסו. לא לחינם אחר חטא העגל כשמשה רבנו שואל "מי לה' אליי" מתייצבים הלויים כשומרי משמרת הקודש.

משוררים

גם כמשוררים תפקידם של הלויים הוא להכניס את ישראל לאווירה הקדושה, לחבר ולחבק את הנמצאים לעבודת הקודש, שכידוע אין דבר המחבר את האדם כשירים ומנגינות. נפשו של האדם ורגשותיו מתעוררים ומתעלים כאשר הוא שומע שירי קודש, (כפי שכל אחד מאיתנו מכיר זאת בימים הנוראים).

נושאי המשכן

גם בתפקידם הזמני של הלויים כנושאי המשכן יש ביטוי עמוק לתפקידם, שהרי כאשר הולכים בדרך עלולים לשכוח ולהזניח את הקודש, ותפקיד הלויים הוא לשאת את המשכן בתוך בני ישראל, ובכך להזכיר כל הזמן את המשכן ועניינו. זו גם הסיבה לכך שדווקא בספר במדבר – ספר התנועה והדרך – הלויים תופסים מקום מרכזי כל כך, כי דווקא בדרך, כאשר נעים והדברים אינם מסודרים ומעוצבים כפי שקורה בחניה (שם כולם מסודרים סביב למשכן) יש צורך גדול בלויים לחבר ולקשר את העם אל הקודש.

יהי רצון שנזכה לתלמידי חכמים כלויים אשר יוכלו מצד אחד לקבל את הבאים אל הקודש ולהכניסם לעבודת ה', לרומם את רוחם ונפשם בשירת הקודש, ומאידך לשמור מכל משמר על טהרת הקודש, שכן דווקא מי שתפקידו לחבר את העם לקודש, עלול לחטוא בכך שבמקום להעלות את העם אל הקודש הוא ישפיל ויוריד את הקודש אל העם, וזהו מבחנם הגדול של הלויים.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן