חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

כל השנה כולה – הכנה לפורים

תוכן עניינים

"פורים הוא יום התגלות פנימיות רצונם של ישראל, וכל השנה היא הכנה לפורים. מה שבכל השנה נמצא בבחינת אתכסיא – בפורים היא באתגליא. והדברים הולכים ומתעלים, הפנימיות של הנפש נעשית בפורים לחיצוניות של הגוף, ופנימיות חדשה וגדולה יותר נספגת בנפש. כך מתעלים הדברים משנה לשנה, מפנימיות לחיצוניות, ומפנימי-פנימיות לפנימיות. אשרי מי שזוכה ליישר דרכיו ולדעת את אשר לפניו ולהלוך ולעלות מעלה מעלה, מדרגה לדרגה, עד אין קץ ותכלית הלוך וגדול, הלוך וגדול" (הרב חרל"פ, מי מרום פורים, עמ' קלו).

בדברים אלה הרב חרל"פ שם את האצבע על הנקודה הפנימית של פורים. עניינו של פורים הוא חשיפת הפנימיות, גילוי הרצון הפנימי. בעקבות גזירת המן הרשע, עם ישראל חשפו את רצונם העמוק והפנימי. בכך גדולה הסרת הטבעת יותר מ-מ"ח נביאים ונביאות שנתנבאו לישראל, וזאת כיוון שכל הנביאים והנביאות אמרו דברים עליונים ואלוקיים, אך הדברים לא חדרו לליבם של ישראל. לעומת זאת הסרת הטבעת, המשבר והפחד הנורא, הלחץ והטלטלה, הצליחו לפתוח את ליבם של ישראל באמת, מה שהוביל לקבלת התורה מחדש ("הדור קיבלוה בימי אחשוורוש"), והפעם לא כקבלת התורה בהר סיני שהייתה בכפיה ("כפה עליהם הר כגיגית") אלא מתוך רצון פנימי אמיתי ושלם.

לכן כותב הרב חרל"פ את המשפט החריף כל-כך, שכל השנה כולה היא הכנה לפורים. הביאור לכך הוא שכל השנה אנו לומדים ופועלים ועושים הרבה דברים טובים, ומכלול המעשים שלנו בונה את פנימיות הנפש. ובפורים דבר זה נחשף ומתגלה. בכך מהווה פורים קטיפת הפרי של כל השנה כולה.

העבודה שלנו איננה ליצור דברים חדשים אלא לחשוף את הנשמה העליונה שבתוכנו. הבנה זו חשובה ומשמעותית, והיא משנה את כיוון העמל והעבודה שלנו, שאינם מופנים החוצה, להשיג דברים, אלא פנימה לגלות, לתת מקום, לתת מילים, להופיע את ההרגשות, התחושות והמחשבות מתוכנו.

פורים זה הזמן לגלות את פנימיות הלב, להסיר את המסכות, את המחיצות, להכניס יין בשביל לגלות ולהוציא את הסוד, את הסודות שבתוכנו.

"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" – ברובד הפשוט השמחה היא תחושת החיבור הפנימי, ההרמוניה הפנימית. כשאדם מרגיש שהוא מביע את הרצון הפנימי שלו, את התחושות והרגשות שלו, זוהי השמחה הגדולה ביותר.

ברובד הדרש דרשו חז"ל: "'ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר' –  אמר רב יהודה: 'אורה' –  זו תורה…'שמחה' –  זה יום טוב…'ששון' –  זו מילה…ו'יקר' אלו תפילין…".

לפי דברינו אפשר לפרש כי 'אורה' – זו התורה, המגלה והחושפת את האורה הפנימית שלנו. התורה היא חושפת את חיי העולם שנטע בתוכנו. 'שמחה' זה היום-טוב, שזהו הזמן שיוחד להתוועדות, לחיבור פנימי. זהו מועד התוועדות, המועד החושף את קדושתנו המיוחדת "מקדש ישראל והזמנים". 'ששון' זו המילה, שהיא בדיוק הפעולה הפיזית, שמייצגת את כל העבודה שלנו, הורדת הערלה המכסה את הטוב והקדוש שבנו. 'יקר' אלו התפילין שקשורים אל גופנו, והם העדות לקדושה הנמצאת בגוף. כפי שדורשים החסידים "והיה לאות על ידך" – זוהי ראייה, אות, הוכחה, שמגלה את קדושת ידיך, את קדושת המעשים – "לאות על ידך".

כשדיברתי על משפטו של הרב חרל"פ, שכל השנה היא הכנה לפורים, עם חברי שלומי ורמשטיין, הוא האיר את הדברים מצד אחר. אנו מגיעים לפורים ורוצים לתת מתנות לאביונים אלא שאז רבים נתקלים בבעיה שהם אינם מכירים אביונים. יש לבעיה זו פתרונות טכניים שונים (עמותות, גבאי צדקה וכו'), אבל כולנו מבינים שיש הבדל גדול בין לתת לאביונים הנזקקים בעצמם לבין לתת לגבאי הצדקה.

לתת לגבאי הצדקה זו נתינה מעצמך, אך לתת לנזקק זה הרבה מעבר לממון, זה לתת גם הארת פנים ויחס ואהבה. הנתינה יכולה לבוא ככסף או כמשלוח מנות איכותי שיוכלו להנות ממנו ימים רבים. הנתינה היא כמובן גם בעצם היחס, וכמו שאמרו חז"ל ש"טוב המלבין שינים לחברו יותר ממשקהו חלב".

בפורים אפשר לבדוק האם האדם מכיר אביונים, האם יש לו קשר עם אביונים- אביונים בכסף, אביונים ביחס, אביונים באהבה, אביונים בחברים וכדו'.

בפורים אנו עושים 'משתה ושמחה'. סעודת פורים תמיד נעשית יחד עם חברים וידידים, עם משפחה וקרובים. לפעמים אדם חש שאין לו עם מי לעשות את סעודת הפורים, אין מישהו שהוא באמת שמח להיות ולחגוג איתו. זה חשבון נפש לכל השנה. "כל מי שאהוב למטה בידוע שהוא אהוב למעלה" (ברטנורא אבות ג, י) ולכן עלינו לשאול האם בנינו קשרים טובים עם חברינו, עם שכנינו, קרובינו ומשפחתנו? האם יש אנשים שאנחנו שמחים לשלוח אליהם משלוח-מנות? האם יש אנשים ששמחים לשלוח לנו משלוח-מנות?

כל השנה כולה היא הכנה לפורים, גם במובן הזה.

בואו נרשה לעצמנו יום אחד להקשיב פנימה, לבטא רק מה שאנו חשים באמת, להסיר את הזיופים, להוריד את המחיצות, ולשמוח באמת בטוב הגדול שהקב"ה נטע בנו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן