חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

יום כיפור – הרצון הטוב הוא הכל

יום הכיפורים הוא יום ממוקד מאוד שמכיל הרבה. חז"ל דורשים על הפסוק "ימים יוצרו ולו אחד בהם" שמכל הימים בשנה רק יום אחד הוא לו יתברך- יום שכולו שלו, יום שאין בו שליטת יצר הרע, אין בו קטרוג- והוא יום הכיפורים.

המסכת שעוסקת בעניינו של היום הזה נקראת 'יומא'. וכשמה כן היא- עוסקת ב-היום. ודווקא כיוון שיש כאן דבר כה גדול בזמן כה קצר, נדרש מאיתנו מיקוד וריכוז גדול- לא להתפזר, לא להתבלבל, לא לעסוק בדברים מסביב אלא לגעת מיד בעיקר. ומהו העיקר? כפי שהוכרע במסכת אבות- העיקר הוא הלב הטוב, הלב הטוב שכולל הכל.

ומהו הלב? הרמב"ם בפירוש המשניות על מסכת אבות מפרש שהלב הוא הרצון. העיקר שעליו הכל עומד הוא הרצון. ותפקידנו ביום הכיפורים הוא לעבוד עבודה גדולה, ממוקדת ומרוכזת על הרצון הטוב שלנו- לחזק את הרצון, לאמץ אותו, להגדילו ולהגביהו.

כתוב בספרים שכפי שלאדם יש איברים כך גם לזמן יש איברים. ראש השנה הוא הראש, ויום הכיפורים הוא הלב. לכן עשר פעמים החל מערב יום הכיפורים, וכלה בתפילת נעילה, אנו מכים שוב ושוב על הלב (באמירת הוידוי)- לעוררו וליישרו.

חז"ל מגלים לנו שהלב הוא העיקר ואומרים לנו שרחמנא ליבא בעי, כלומר רצון ה' הוא בליבנו, כפי שכתוב במשלי "תנה בני ליבך לי". ומסביר שם הרלב"ג "שלא תהיה כוונתך ורצונך כי אם לקניין השלמות". כלומר, ליבך הוא הכוונה והרצון. כשכוח הרצון הוא שמפעיל את הכל.

מרן הרב קוק זצ"ל כותב על כך פעמים רבות מספור, ובין היתר ש"התשובה השרויה בלב תמיד, מוודאת לאדם את הערך הגדול של החיים הרוחניים והיסוד הגדול שהרצון הטוב הוא הכל וכל הכשרונות שבעולם אינם אלא מילואיו… והוא בא להכיר את הטוב האמיתי של ההצלחה הגמורה שאינם תלויה כי אם באדם עצמו, ולא שום תנאי חיצוני, והוא רק הרצון הטוב. והצלחה זו היא האושר הגדול מכל אוצרות וסגולות, ורק היא מאשרת את כל העולם ואת כל המציאות. כי הרצון הטוב השורה בנשמה תדיר, מהפך הוא את כל החיים והמציאות לטובה" (אורות התשובה ט,א).

עבודתנו ביום הכיפורים היא לעבוד על הרצון שהוא יסוד כל החיים הרוחניים והגשמיים, יסוד כל המציאות.

בכדי לאמץ את כוח הרצון דרושה ודאות. וביום זה, כיוון שמוסרים הערפילים ואור האמת האלוקית זורח, יום החתימה- יום שחותמו של הקב"ה, שהוא האמת, מתגלה בו. ביום זה יש לנו את היכולת להגיע לוודאות. זוהי גם עניינה של חתימה- שדבר חתום הוא דבר בהיר וודאי.

עניינם של הווידויים הרבים שאנו אומרים ביום הזה הוא לוודא מהי האמת, וזאת על ידי שלילת כל הדברים שאינם נכונים לחיים ולעולם. אחרי שמסירים את כל הפספוסים ואת כל ההחטאות, ממילא מצליחים להגיע לאמת המכוונת. ומתוך הוודאות הגדולה מתחזק הרצון הטוב, ומתוך כך מקבלים עוצמה פנימית לכל השנה כולה.

יהי רצון שנזכה להגיע לאותה הוודאות בטוב ובישר, בנכון ובצודק, ומתוך הוודאות נבנה את כח הרצון בעוצמות אדירות, וכאשר הרצון יתגלה ממילא יתגלו היכולות וכל המעשים המופיעים מתוך הרצון יתגלו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן