חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

יום הכיפורים – יג מידות הרחמים

לקראת יום הכיפורים הקרב ובא נעסוק ב-יג מידות רחמים שהם התפילה החשובה, היסודית והעתיקה ביותר הנאמרת על ידינו, שכן זו התפילה היחידה שהנוסח שלה נמסר לנו ישירות מהקב"ה (מתוך נקודת הנחה כי קריאת שמע לא נחשבת לתפילה). ואת התפילה הזו אנו אומרים 26 פעמים, כמניין 'י'-'ה'-'ו'-'ה', במהלך יום הכיפורים.

הגמרא (ראש השנה יז.) מביאה על הפסוק "ויעבור ה' על פניו ויקרא" את הדרשה הבאה: "אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין, יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם… אמר רב יהודה: ברית כרותה לי"ג מידות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר 'הנה אנכי כרת ברית".

אחרי חטא העגל ואחרי חזרתו של הקב"ה ממחשבתו להשמיד את ישראל מגיע הדו-שיח הבא בין הקב"ה למשה רבנו: "ויאמר משה אל ה' ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני. ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה".

אומר משה לקב"ה: אתה אומר לי שאני יעלה את העם, אבל מי ילך איתי? (הרי אם מישהו פועל בעולם ומנהיג את עם ישראל, אז הוא לא מנהיג אותו לבד אלא יש לו סיוע אלוקי- ועל כן משה שואל מי ילך איתו?) וכיוון שהבטחת לי סיוע אלוקי, הרי שאני לא מוכן להסתפק בסיעתא דשמיא שאני לא מבין את הגדרתה, אלא אני רוצה לדעת באילו דרכים אתה, הקב"ה, מנהיג את ישראל, ובאילו דרכים תעזור לי להנהיג אותם? (ובמילים אחרות, ישראל הם של הקב"ה ולכן, אם משה צריך להנהיג אותם אז הוא רוצה לדעת איך הקב"ה רוצה שהוא ינהיג אותם).

"ויאמר פני ילכו והנחתי לך. ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה, ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה".

אומר משה רבנו לקב"ה: הרי ההבדל בין ישראל לעמים הוא בעובדה שאתה, הקב"ה, נמצא איתנו, "כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו…", ולכן אין אופציה אחרת מלבד האפשרות שאתה תוליך ותנחה את ישראל.

"ויאמר ה' אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם. ויאמר הראני נא את כבדך. ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם. ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי. ויאמר ה' הנה מקום אתי ונצבת על הצור והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו".

הקב"ה מציע למשה שהוא ישלח לפני ישראל מלאך, אלא שמשה רבנו מגיב על כך ואומר שאם כך המצב אזי "אל תעלנו מזה", ואז משה מבקש שה' ישרה בישראל וכן הוא מבקש הפליה בין ישראל לבין אומות העולם, ואת שני אלה הקב"ה ממלא- כששני אלה מקבלים ביטוי ב-יג מידות הרחמים, כלומר מידות הרחמים, בהתגלותן הם שם ה' הנגלה עלינו ובתוכנו!!!, כפי שראינו בדברי רב יהודה בראשית דברינו יג מידות הם הם הברית שנכרתה עימנו 'הנה אנכי כורת ברית'.

"וירד ה' בענן ויתיצב עימו שם ויקרא בשם ה', ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה"

משה רבנו מבקש את ההתגלות העליונה ביותר שיכולה להיות, ואז הקב"ה מראה לו את כבודו ומתגלה אליו ב-יג מידות רחמים. הוא מגלה למשה את הנהגת ה' את העולם בכלל ואת הנהגתם של ישראל בפרט, וכל זה קורה ביום הכיפורים- ולכן זהו היום של הסליחה והמחילה. זה היום בו התגלו יג מידות הרחמים ואיתם הסליחה והמחילה לעם ישראל, וממילא זה גם היום בו בכל שנה אנו זוכים לסליחה ומחילה מהקב"ה.

בסוף הגמרא שהבאנו לעיל מופיעה המימרא המדהימה הבאה: "אמר רב יהודה: ברית כרותה לי"ג מידות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר 'הנה אנכי כרת ברית"- והברית היא יג מידות הרחמים.

ועולות מכאן שתי קושיות: 1. לכאורה יג מידות הרחמים אינם תפילה אלא גילוי אלוקי שבא לאחר בקשת 'הראני נא את כבודך'- גילוי. 2. האם אמירת יג המידות הם קסם או כישוף, שמלמולי מילים גורמים למחילת עוונות??

וכדי לקבל תשובה על שתי שאלות אלו צריכים להבין מהם באמת יג המידות.

יג המידות מבטאים הנהגת ה' בעולם. כשאנו אומרים את יג מידות בפה ובמחשבה אנחנו בעצם אומרים לקב"ה שאנחנו הולכים לממש את יג המידות.

מתוך יג המידות נגזרת הדרכה מעשית, ולכן כשאנו אומרים את יג המידות אנו הופכים להיות נושאי שם ה' בעולם. זו לא תפילה במובן הרגיל, אלא כשאומרים את יג מידות אז השראת השכינה חלה על ישראל, אנו הופכים להיות מגלי המידות האלוקיות בעולם, מרכבה לשכינה ממש!

הקב"ה ברא את כל העולם כדי להשרות את שכינתו בעולם ולכן כל מגמתנו היא להיות מרכבה לשכינה. כל מטרתנו היא 'לדבקה בו'. ועל כך דרשו חז"ל "מה הוא רחום אף אתה היה רחום, מה הוא חנון אף אתה היה חנון…"- חז"ל אומרים לנו שאם אנו רוצים להשרות שיכנה בתחתונים, אם רוצים שפני הקב"ה ילכו איתנו אז צריך לדעת, להגיד, לחשוב ולבצע את יג המידות- שהרי כך הקב"ה אמר שהוא רוצה להנהיג את העולם.

ורק ישראל, שהינם ביישנים רחמנים וגומלי חסדים, נוצרו עם התכונות המתאימות לגילוי שמו יתברך בעולם ולכן הם היחידים עם היכולות לכך. ואזי כשאנו אומרים, מבינים ורוצים את יג המידות אנו הופכים בכך להיות מרכבה לשכינה, וממילא גם נמחלים כל העוונות, שהרי באמירת יג מידות הרחמים אנחנו מעידים על עצמנו שאנחנו לא רק לעצמנו אלא שאנחנו כאן כדי לגלות שם ה' בעולם.

וכך מביא הרב עזרא ביק בספרו הנפלא 'יג מידות הרחמים' "בתפילה רגילה, אני עומד בצד אחד, מול הקב"ה, שנמצא מאחרי הפרגוד. בסליחות, אנו לא עומדים מול פני השכינה אלא בתוכה, מוקפים בה ומביאים להתגלותה. בראש קהל המרכבה חייב להימצא ה' יתברך בעצמו. הוא איננו מקשיב לסדר תפילה זה אלא נמצא ונוכח בתוכו. אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו… בתפילה המתפלל מתבטל – הוא עלוב וחלש, שבור ורצוץ – תפילה לעני כי יעטוף. קורא י"ג המידות כולו נכון לשרת בתפקיד מרכבה לשכינה, להיות כסא המלכות של מלך מלכי המלכים. מצד אחד תפקיד זה מבטא את גדלות האדם, והמעמד הוא אדיר, מעמד של המלכה. מצד שני, האדם אינו לעצמו, אלא כל כולו מיועד לשרת, להיות נושא ה' בעולם"

וכך, כדברי הגמרא, הקב"ה נמצא בתוכנו ומתעטף כשליח ציבור ואנו מתעלים לתפילה הגדולה ביותר, יג מידות רחמים, ובתפילה זו הופכים להיות מרכבה לשכינה.

והדבר הזה מלמד אותנו בכלל על התפילה כולה. התפילה מורכבת משלושה חלקים: שבח, בקשה והודאה.

בדרך כלל הנטייה לחשוב שהעיקר זו הבקשה אבל האמת היא שעיקר התפילה הוא השבח, וכך למשל השיא של כל ברכה בתפילת שמונה עשרה הוא בסיומה, בשבח "ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה", וכן גם יג המידות.

כשאנו אומרים את השבח ואת המידות ורוצים לגלות אותם בעולם אז אנו הופכים להיות מרכבה לשכינה וממילא גם בקשותנו מתמלאות שהרי אנו כאן לא בשביל עצמנו אלא כדי להופיע את שם ה' בתחתונים.

בנוסף לגילוי שמו של ה' בעולם על ידי יג המידות, מבטאות יג המידות גם את האיחוד השלם. ב-יג המידות יש 13 מידות. ו-יג בגימטריא זה 'אחד'. עניינם של יג המידות הוא להפוך ולאחד את האדם ואת הקב"ה. כידוע, אצל הנוצרים המספר 13 הוא מספר מקולל- וזאת מפני שזה המספר שגורם להפליה, "ונפלינו אני ועמך…", שכן זה המספר שגורם לקב"ה ולישראל להיות מאוחדים.

וכך למשל הבר מצווה, בגיל 13, הינה האיחוד של האדם עם הקב"ה. זו ההתחלה, שאז האדם הופך להיות מצווה – מלשון צוותא. וכן יג מידות שהתורה נדרשת בהם- שהם המאחדים את התורה שבכתב עם התורה שבע"פ. וכן יג בריתות שנאמרו בברית המילה מבטאים את האיחוד שבין הנשמה לגוף, שבברית מורידים את הערלה, שהיא מחסום בין הנשמה לגוף. וכן בתורה נזכרים 'משה ואהרון' ביחד 13 פעמים, וכך בעוד נושאים רבים וחשובים (הרמז בזה כותב המהר"ל שהעולם הוא כחדר, שבו י"ב צלעות, והי"ג הוא המאחד בין כל הצדדים).

יהי רצון שנזכה ביום הכיפורים להיות מרכבה לשכינה, לגלות בחיינו את יג מידות הרחמים, וע"י כן ימחלו כל עוונותינו כמובטח לנו!!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן