חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

ויצא – יעקב ולבן – האמת והשקר

יעקב לעומת לבן

במרכז פרשתנו עומד המאבק העקרוני בין יעקב ללבן, עליו מלמדים אותנו חז"ל בהגדה של פסח שלבן ביקש לעקור את הכול. ועולה השאלה, מה נורא כל כך בלבן?

ניתן לומר שהמאבק המופיע בפרשתנו הוא המאבק בין האמת לשקר. יעקב אבינו מייצג את האמת 'תתן אמת ליעקב', לעומתו לבן מייצג את השקר והרמאות 'לבן הארמי' – אותיות רמאי.

עובדה מאד מעניינת היא ששמותיהם מעידים לכאורה על ההיפך יעקב – מלשון עקב – הוא דבר עקום, כפי שאנו מוצאים בפסוקים: "והיה העקוב למישור…", "עקוב הלב מכל…", "כל אח עקוב יעקוב…". מאידך שמו של לבן מעיד על יושר וטוהר "בכל עת יהיו בגדיך לבנים…", "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו".

השקרים והרמאות המסוכנים ביותר הינם השקרים והרמאויות המתהדרים כלפי חוץ בלובן בוהק. כמה מנסה לבן להשמע טוב, כמה הוא עמל בניסוחים נפלאים להיות צודק וישר: "ויאמר לו לבן, אך עצמי ובשרי אתה", איזו אחווה, איזו אהבה.

כשלבן מרמה ומחליף את רחל בלאה, הוא אומר: "ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו, לתת הצעירה לפני הבכירה". זה מנהג , ככה מכובד לעשות. זה לא אני, זה הנימוס המחייב, זה מנהג המקום. וכאשר יעקב עובד ועמל ולא מקבל שכר, והוא פונה אל לבן בנושא, עונה לו לבן ה'צדיק': "ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני ה' בגללך, ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה!".

גם כשיעקב בורח מלבן באישון ליל, לבן רודף אחריו ואומר לו, במילים לבנות וצחות כשלג: "ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי, ותנהג את בנותי כשבויות חרב, למה נחבאת לברוח ותגנוב אותי, ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשירים, בתוף ובכינור" – איזו אהבה, איזו חיבה…

דווקא האמת, שצריכה להתגלות כאן בעולם הזה, העולם שבו רב ההעלם, צריכה לפעמיים להתפתל כדי להופיע. דווקא האמת היא יותר מורכבת, קשה ומסובכת, ולכן היא צריכה דרך ארוכה ומפותלת כדי להופיע.

מקל לבנה

אותיות ה'שקר' – צמודות זו לזו- ש-ק-ר. השקר, מופיע מיד, 'שלום עכשיו', משיח עכשיו…הוא נתפס, יש לו רייטינג. הרב קוק בשמונה קבצים כותב על השקר: "ואמרו דורשי רשומות שהשי"ן של השקר הוא מאתוון קדישין (מהאותיות הקדושות), שיסודם התוכן האמיתי, והקו"ף והרי"ש הם מאתוון דסטרא אחרא, העושה ריקות וקרירות, וסוף כל סוף שיבורר זיוף השקר, ומבחן האמת ומילואה…יגלה ויראה לעין כל".

השקר – מתחיל בשי"ן, אות מלאה אנרגיות ועוצמות, אות של אש – כביכול עולות ממנה שלהבות. אך היא מסתיימת בקור וריקנות.

לעומת זאת האמת היא מבוססת, מתחילה ועד סוף. מתחילה באות אל"ף, עוברת דרך ה-מ"ם באמצע ומסיימת ב-תי"ו. לאמת דרך קשה ומורכבת להופעתה, אך כשהיא מופיעה היא מבוססת על כל כ"ב האותיות, תחילה, אמצע וסוף.

לפני שיעקב עוזב את לבן, הוא עושה פעולה מעניינת מאד להרבות את הצאן הנקודים, העקודים והטלואים – "ויקח לו יעקב מקל לבנה לח, ולוז וערמון, ויפצל בהם פצלות לבנות מחשוף הלבן אשר על המקלות". יעקב חושף את הלבן שמסתתר, הלבן החיצוני איננו אמיתי יש לבן פנימי, שצריך ליצור פיצולים ופיתולים כדי להגיע אליו.

יעקב שהוא הוא ישר-אל, מסביר לנו את האמת העמוקה, לא מי שלבן בחוץ לבן בפנים, ולא מה שחום בחוץ הוא גם חום בפנים.

בימים אלו של צביעות נוראה, שמי שאומר את האמת, על האוייבים שבתוכנו נצבע בשחור, ומי שמחניף, מעוות ומחזק את האוייב שבתוכנו הוא לבן, נלמד להבחין בין לובן מזוייף וצבוע, של חנפים ורשעים, לבין לובן אמיתי, שלעיתים צורם באוזניים ובעיניים – אך סופו להביא לטוב, חסד ויושר.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן