חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

ויגש – מה מכעיס אותך ומה מדליק אותך?

נר חנוכה וצד שמאל

אנו כותבים את הדברים אור ליום רביעי, נר שמיני של חנוכה. מולנו מאירים בעוז ובעוצמה כל שמונת נרות החנוכה, והמחשבות נתונות להלל וההודאה על הימים המופלאים הללו. כמה עוז ועוצמה, כמה גבורה ותעצומות נפש היו צריכים החשמונאים בכדי לצאת למלחמה.

מלחמת החשמונאים לא הייתה רק כנגד האויב היווני אלא גם מלחמה באויב מבית- המתיוונים- משתפי הפעולה, שפעם אחר פעם הביאו במו ידיהם את האויב לארץ ישראל וירושלים. איזו בערה פנימית אדירה צריכים בכדי לא להתייאש ולחזור ולהילחם שוב ושוב, במשך שנים רבות.

שני דברים בולטים מאוד בחנוכה: האש ורשות הרבים.

חז"ל מוסרים לנו שיש קשר פנימי בין נרות החנוכה, מצוות המזוזה ומצוות הציצית. כפי שמובא במסכת סופרים: "נר חנוכה, מצווה להניחו בפתח הסמוך לרשות הרבים משמאל, שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה בשמאל, ובעל הבית בטלית מצוייצת עובר ביניהם לקיים 'החוט המשולש לא במהרה ינתק".

וצריך להבין מה הקשר בין שלושת הדברים. וכן יש להבין כיצד ייתכן שנר חנוכה מוצג בשמאל, הרי המצוות כולן נעשות בימין (חוץ מתפילין של יד המכוונות נגד הלב המצוי בצד שמאל).

"מי לה' אליי"

נענה על האחרון ראשון, ונסביר אותו בשני אופנים:

האופן הראשון הוא שהחשמונאים, בכדי לצאת למאבקם ולהצליח בו, היו צריכים להשתמש במידת הדין ומידת הגבורה. מידות אלו מיוחסות לצד שמאל. "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת". וכפי שכתוב ב'פתח אליהו': "חסד דרועא ימינא. גבורה דרועא שמאלא". ולכן מתאים שנר חנוכה יהיה בצד שמאל.

יתר על כן, ראש חודש טבת חל תמיד בחנוכה. בספר יצירה מובא שמידתו של חודש טבת היא מידת הכעס. הכעס, כידוע, הינה אחת המידות הנפוצות והיא טומנת בחובה קלקולים ונזקים רבים. אולם בצורתו המתוקנת הכעס הינו האש הפנימית שמתעוררת באדם לעקור את הרשעה ולתקן את העולם.

קנאות ו"זעם קדוש" הינן תכונות שמתאימות לשבט לוי, ממנו באו החשמונאים. כך היה בנקמה על מעשה דינה, וכך היה כאשר חטא העגל קרא משה רבנו "מי לה' אליי" והתקבצו אליו בני לוי שנשלחו להרוג "איש באחיו". ואולי המקום הידוע והבולט ביותר הוא שלא נתכהן פנחס עד שקינא את הקינאה הגדולה והרג את זמרי בן סלוא.

האש שאנו מדליקים בחנוכה היא אש הקודש שהתעוררה בלבבות של הכהנים הקדושים (החשמונאים) ותומכיהם. וגם אנו צריכים להידלק באש קודש. כי ללא ספק זו בחינה גדולה לערכיו של האדם- מה מכעיס אותו, מה מדליק אותו.

שמאל שהוא ימין

האופן השני בו ניתן להסביר את הקושיה הינו, כפי שכותב ה'שפת אמת' על הש"ס, שבאמת נר חנוכה איננו בשמאל אלא בימין. שכיוון שנר חנוכה פונה החוצה, אל הרחוב, הרי הוא בימין היוצא מהבית.

וניתן לחבר את שתי התשובות ולומר שהאדם פנימה בוער באש קודש, אך כאשר הוא מוציא את הדברים החוצה, הדרך המרכזית לפעולה היא בימין.

ולאור דברנו אלו ניתן לבאר את הקשר בין נר חנוכה, המזוזה והציצית. ברובד הראשון יש כאן השלמה. עניינה של המזוזה הוא לקדש את הבית, והיא הקבועה. ומתוך הקדושה הקבועה והיציבה שהיא ביתו של האדם, מידי פעם מוציא האדם את קדושתו החוצה אל הרחוב.

ברובד השני יש כאן השלמה לבית פנימה, הבית צריך הרבה קדושה של חסד וטוב, וכהשלמה לכך יש גם צורך באש קודש, בגבורה, שבאים לידי ביטוי בנר חנוכה.

יש כאן יחסים כפולים- היחסים בין הפנימי לחיצוני ובין הימני לשמאלי.

גם בציצית אנו מוצאים את היחסים הכפולים הללו. החלק הגדול והמרכזי של הציצית הוא הטלית הפנימית העוטפת את האדם ומייצגת את קדושתו הפנימית, ועליה יש אזהרה של רבנו האר"י שלא להוציאה לחוץ. והחלק השני, הקטן, הוא הפתילים, המשתלשלות החוצה ומייצגות את ההשפעה של האדם על המציאות, החיים והציבור. בהם המצווה היא הפוכה- "וראיתם אותו".

וכן יש בציצית את היחסים שבין הימין לשמאל. הציציות מקיפות את האדם מכל עבריו וצדדיו ומייצגות את המידות השונות בהם צריך האדם להתגלות ולפעול.

כשהאדם נכנס ועומד בפתח הבית, מופיע 'איש וביתו' באופן השלם, וזהו "החוט המשולש לא במהרה ינתק".

נאום יהודה- הפנימי והחיצוני

גם בתחילת פרשתנו אנו מוצאים את הצד הפנימי והצד החיצוני. בצד החיצוני של הפסוקים אנו מוצאים את יהודה ניגש אל יוסף ומדבר אליו דברים רכים, דברי טוב וחסד, דברים המייצגים את הצד הימני. "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר־נא עבדך דבר באזני אדני ואל־יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה" וכן כל דבריו של יהודה עד סוף הפרק- דברים רכים ומכבדים.

מאידך המדרש, כפי שמביאו גם רש"י, רואה בדברים הללו של יהודה כעס וזעם נורא, איומים וגידופים, וז"ל המדרש:

"'ויגש אליו יהודה' –  שנגש בתוכחות בי אדוני אל תעבור עלינו מדת הדין, 'כי כמוך כפרעה' – כשם שפרעה רבך אוהב נשים ומחמדן כך אתה ראית לבנימן שהוא יפה תואר ואתה מחמדו להיות לך לעבד, דבר אחר: 'כי כמוך כפרעה' – כשם שאתה ופרעה גדולים במקומכם כך אנו גדולים במקומנו, 'אדוני שאל את עבדיו' – א"ל מתחילה בעלילה באת עלינו מכמה מדינות ירדו למצרים לשבור אוכל ולא שאלת אחד מהן, שמא בתך באנו ליקח או אחותינו אתה סבור לישא אעפ"כ לא כסינו ממך דבר. א"ל יוסף יהודה למה אתה דברן מכל אחיך ואני רואה בגביע שיש באחיך גדולים ממך ואתה פטיט (פטפטן). א"ל כל זאת שאתה רואה בשביל הערבות שערבתי אותו. א"ל מפני מה לא ערבת את אחיך כשמכרתם אותו לישמעאלים בעשרים כסף וצערת את אביך הזקן ואמרת לו טרף טורף יוסף והוא לא חטא לך, אבל זה שחטא וגנב הגביע אמור לאביך הלך החבל אחר הדלי, כיון ששמע יהודה כך צעק ובכה בקול גדול ובמר נפש אמר 'כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי' – א"ל יוסף בא ונתווכח שנינו אמור מילך וסדור דינך, מיד אמר יהודה לנפתלי לך וראה כמה שווקים יש במצרים, קפץ וחזר אמר ליה שנים עשר, אמר יהודה לאחיו אני אחריב מהן שלשה וטלו כל אחד אחד ולא נשאיר בהם איש, אמרו לו אחיו יהודה מצרים אינה כשכם אם אתה מחריב מצרים תחריב את העולם כולו…אמר ליה יהודה ליוסף תדע שמתחלה לא באת עלינו אלא בעלילות, בתחילה אמרת לנו מרגלים אתם, שניה, אמרת לראות את ערות הארץ באתם, שלישית, גביע גנבתם, אני נשבע בחיי אבי הצדיק ואתה נשבעת בחיי פרעה הרשע אם אני אוציא חרבי מנרתיקה אמלא כל מצרים הרוגים, א"ל יוסף אם תוציא חרב מנרתיקו אני כורכו על צוארך, אמר ליה יהודה אם אפתח את פי אבלע אותך, אמר ליה יוסף אם תפתח פיך אני סותמו באבן, אמר יהודה ליוסף מה נאמר לאבא, א"ל אמור לאביך הלך החבל אחר הדלי, א"ל יהודה דין שקר אתה דן אותנו, א"ל יוסף אין לך דין שקר כמכירת אחיכם, א"ל יהודה נורא דשכם דליק בלבי, א"ל יוסף נורא דתמר כלתך אנא מטפי, א"ל יהודה רתח אנא ולית דמהימן לי, א"ל יוסף רתחא דידך אנא מתבר, א"ל יהודה עכשיו אני אצא ואצבע כל שווקים שבמצרי' בדם, א"ל יוסף צבעי' הייתם מימיכם שצבעתם כתונת אחיכם בדם ואמרתם לאביכם טרף טרף…"

יש כאן שני צדדים ההופעה החיצונית המכובדת והנעימה, אבל בפנים אש בוערת!

יהי רצון, שמהימים הללו נצא בוערים באש קודש, נאיר את האומה, נאיר את העולם, ושלקראת הבחירות הבאות עלינו לטובה בס"ד, נהיה כולנו לפידים ונשפיע על העם ועל המדינה, נאיר את ביתנו ומתוך כך נצא ונאיר את הרחוב.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן