חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם טבליות של tums מותרות בפסח

שלום כבוד הרב, לאחרונה עלתה הבעיה ששינו את נוסחת התרופה נגד צרבת tums. הרבנים ולא יודעים להגיד האם התוספת שנותנת טעם לtums היא חמץ או לא. מצד אחד אומרים הבגלל שזה תערובת טעמים אז אין לדעת איזה טעם נותן מה ולכן זה מותר, מצד שני אומרים שבגלל שהתוספת נותנת טעם אין להשתמש. מצרפת תשובה באנגלית לגבי עניין זה. מה פוסק ברב במקרה הזה? Tums (Passover) Status: Why does the cRc Pesach Guide say that all Tums aren’t acceptable but others list certain types as acceptable? The reason for the difference in policy is a Rabbinic difference of opinion as to whether one must refrain from consuming products which contain flavors of unknown kosher and Pesach status. Some Rabbis take a lenient position due to the fact that most of the flavor-contributing chemicals are not chametz, no single chemical’s taste is perceived in the final product (i.e. zeh v’zeh gorem), and the flavor is used in tiny proportions. Other Rabbis argue based on halachic and factual grounds which are beyond the scope of this document. The cRc follows the latter, stricter approach to this question. We are unable to determine whether the flavorings used in Tums are acceptable for Pesach, and therefore cannot recommend them. Others who list certain Tums products as acceptable for Pesach are aware of this but accept the lenient approach outlined above, which rules that flavors of unknown status do not compromise the Pesach status of the Tums. It is noteworthy that there is corn starch in every variety of Tums which we looked at, which means that even according to the lenient approach the Tums should only be consumed by those who are Sephardic or ill and permitted to eat kitnios.

מותר

כך כתב הרב מלמד בעיתון רביבים של שבוע שעבר:

כתבתי (בפניני הלכה ח, סוף הערה 9) שבשעת הדחק, כאשר לא ניתן לברר אם התרופה הטעימה כשרה, גם שלא לצורך פיקוח נפש, מותר ליטול אותה בפסח, שהואיל וברוב רובן של התרופות אין חמץ, אפשר להקל על פי הרוב, כמבואר בשולחן ערוך (יורה דעה קי, ג).

אולם עתה שלח לי ידידי הדגול הרב שאול דוד בוצ'קו שליט"א תשובה שכתב, ובה בירר שגם בתרופות הטעימות אין חשש חמץ. ראשית, מפני שרק באחוז זעיר מהן מעורב עמילן או אלכוהול שהופק מחמשת מיני דגן. וגם באלה שיש בהן עמילן שהופק מדגן אין חשש חמץ, מפני שעמילן זה הופרד משאר מרכיבי החיטה, והוא לבדו אינו יכול להחמיץ, וכפי שבירר הרב שאר ישוב כהן זצ"ל בתשובתו לגבי חומצת לימון (ראו פניני הלכה פסח ח, ח). וגם אם עירבו בתרופה אלכוהול שהופק מחמשת מיני דגן, הוא שונה מאלכוהול לשתייה, הואיל והוא נועד לצורך רפואי שנועד להמסה. ריכוז האלכוהול שבו בין 95 ל־99 אחוזים, ונוזל כזה אינו ראוי לשתייה, ולכן גם אם הופק מחמשת מיני דגן נפסל מאכילת כלב לפני פסח, ולכן אין בו איסור חמץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-18 18:15:59

לחיצת יד לאישה

האם מותר ללחוץ יד לאישה משום נימוס?

לא. היא צריכה להיות מנומסת כלפיך ולכבד את התורה שאתה מאמין בה ולא ללחוץ את ידך. ואם היא לא יודעת, אז תסביר לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-18 06:33:18

מעשר כספים להורים

שלום רב, ההורים של אשתי בגיל פנסיה, סביב גיל 70 ואין להם קרן השתלמות ורק פנסיה מינימלית. חמי חולה והם אינם עובדים. ברשותם הדירה שהם חיים בה כך שאין להם שכר דירה לשלם. הם חיים בצמצום, אינם קונים לעצמם בגדים או תכשיטים. הם מסיימים כל חודש במינוס. גיסי עוזר להם כספית מידי פעם. האם ניתן לתת להם מכספי מעשר או שעדיף לתת לעמותה שמחלקת לעניים?

אביא לך את המובא בפניני הלכה ליקוטים ב' סוף פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

טו – צדקה להורים

שאלה: האם אפשר לתת את כספי המעשר להורים נזקקים? תשובה: אם יש לבן אפשרות לפרנס את הוריו הנזקקים הוא חייב לפרנסם. ואמרו חכמים שאם ייתן את כספי הצדקה שלו להורים, תבוא לו מארה (קללה), שאין ראוי שייתן אדם להוריו צדקה אלא ראוי שיסייע להם מכספו האישי. אבל אם מצבו הוא, שבלא כספי מעשר כספים לא יוכל לעזור להוריו, הרי ההורים קודמים לבנים ולכל שאר העניים, ולכן ייתן להם את כספי המעשר (שו"ע ורמ"א יו"ד רמ, ה).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-17 18:57:53

קטניות

שלום וברכה, שבבי שקדים מולבנים שכתוב עליהם "לאוכלי קטניות" אך ברכיבים כתוב "שקדים מקולפים 100%", האם מותר לאכול אותם למי שלא אוכל קטניות? לא יודע אם זה קשור, אבל אציין שאנו נוהגים לאכול לפתית.

מותר. ובכלל, כל דבר שברכיבים לא ברור למה כתוב לאוכלי קטניות, או שהסיבה שכתבו כך היא משום שיש במאכל שמן קנולה או שמן סויה – מותר.

אביא לך כאן מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה':

שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-17 18:33:29

יש לך שאלה?

השבת והמשכן – הפכים משלימים – פרשת ויקהל

הרב גור גלון

התכנסות וצווי תמוהים

פרשת השבוע פותחת בהתכנסות של עם ישראל. בהתכנסות זו חוזר משה שוב על החיוב לשבות ממלאכה בשבת, ומדגיש באופן ייחודי את האיסור לבער אש: "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל,  ויאמר אליהם, אלה הדברים אשר צווה ה' לעשת אותם, ששת ימים תעשה מלאכה, וביום השביעי יהיה לכם קודש, שבת שבתון לה', כל העושה בו מלאכה יומת, לא תבערו אש בכל מושבתיכם ביום השבת".

מספר שאלות עולות מפרשיה זו:

  1. ישראל כבר נצטוו בעבר על השבת: במרה ובעשרת הדיברות. אם כן מדוע יש לחזור על הציווי כאן פעם נוספת?
  2. מדוע לצוות על השבת באמצע פרשיות המשכן?
  3. מה מיוחד באיסור על הבערת אש שהתורה מדגישה דווקא אותו?
  4. מדוע הציווי על השבת דורש התקהלות מיוחדת?
  5. מדוע מקדימה התורה את המילים 'ששת ימים תעשה מלאכה…', לצווי קדושת השבת והחובה לשבות בה?
  6. מדוע המלאכה בפרשייתנו מתוארת כפאסיבית, נעשית מאליה- 'ששת ימים תֵּעָשֶׂה מלאכה'- ולא כאקטיבית כפי שתוארה בעשרת הדיברות- 'שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ'?

תיקון לחטא העגל

התשובה לשאלות אלו טמונה בתיקון לחטא העגל. התורה נותנת לישראל שתי מצוות בעקבות החטא: המשכן והשבת- כשכל אחת מהן אחראית לתקן צד שונה במציאות.

חז"ל מדגישים נקודה זו בשני מימרות:

"לפי שהוא אומר 'וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם' (שמות כה ח) – שומע אני בין בחול בין בשבת…תלמוד לומר "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה… שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה" – בחול ולא בשבת" (מכילתא ריש ויקהל).

"אבות מלאכות ארבעים חסר אחת (המלאכות האסורות בשבת) כנגד מי? אמר להו ר' חנינא בר חמא כנגד עבודות המשכן", וכותב רש"י: "היו צריכין למשכן ופרשת שבת נסמכה לפרשת מלאכת המשכן ללמוד הימנה" (שבת מב.).

שבת ומשכן לא הולכים יחדו, מה שמצווה במשכן- הוא האסור בשבת.

וננסה לבאר בקצרה מה התיקון המיוחד בשבת ומהו התיקון המיוחד במשכן, מדוע הם ניגודיים אך משלימים זה את זה, וכיצד הם באו לתקן את חטא העגל.

המנוחה והעשייה

עניינו של המשכן הוא לקשר את כל המציאות אל הקב"ה על ידי עיבוד החומר ועשייה אנושית. דבר זה מודגש בפרשתנו. בני ישראל עושים ופועלים, מרקעים וטווים, בונים ומקימים –  עשייה אנושית הלוקחת את המציאות ומשנה אותה. במרכז עבודת המקדש נצבת האש, על המזבח החיצון-העולה, על המזבח הפנימי-הקטורת, במנורה, על השולחן – לחם הפנים שחום האש מורגש בו ולא מפסיק לחממו. אין דבר שביכולתו לשנות ולעבד כאש, היא שיא השינוי וההתערבות האנושית.

עניינה של המלאכה האנושית הוא לקחת את החומר האילם ולתת לו משמעות, להכניס בו תוכן, לקדש את החומר. אלא שמלאכה זו נאסרה בשבת. התורה אסרה בשבת 'מלאכת מחשבת', מלאכה שנובעת מרצון האדם ומחשבתו.

עניינה של השבת הוא לראות שכל מעשנו נועדו רק לחשוף ולגלות את מה שכבר קיים. האדם לא עושה כלום. הקב"ה הוא הפועל והעושה, המקדם והמוביל, הוא מעלה ומרומם את כל המציאות אל תיקונה ואל גאולתה. השבת היא מעיין עולם הבא, מציאות בה אדם רואה את כל מלאכתו כאילו היא כבר עשויה, כל הקודש כבר נמצא.

כתיקון לחטא העגל אנו נדרשים לשני דברים: האחד, לא להתייאש, לדעת שיש קדושה במציאות בכלל ובעם הקדוש בפרט. דבר זה מושג על ידי השבת המחדדת את  ההבנה שהקדושה נמצאת, ומעשינו לא נוגעים או פוגעים בקדושה הפנימית של העם. ישנה פגיעה בפרטים, אך הכלל נשאר בקדושתו. על כן אנו נקהלים כדי לגלות את הנקודה הפנימית-הכללית-המאחדת, ועל כן אנו מצווים על השבת באופן החריף ביותר, כי כל עשייתנו, היא עשייתו של הקב"ה.

והדבר השני הוא לפעול במלוא הכוח לתיקון, בכל ל"ט המלאכות, בכל החומרים, באש קודש אדירה, לעשות ופעול. ששת ימים תעבוד.

הדברים אינם סותרים אלא משלימים, זוהי עשייה מתוך אמונה, פעולה מתוך קדושה, בניין מתוך אמון, השתדלות ובטחון. מאמינים וזורעים.

יהי רצון שנתמלא במרץ, אומץ וכוח לפעול מתוך האמונה בקדושה הנמצאת בנו, בעם המופלא הזה, בארץ הקדושה הזאת, בעולם הזה שהוא באמת טוב מאד!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן