"במשך שנים תמהתי מה בא להביע נתינת הברכה והקללה על גבי ההרים? מדוע לעשות את המשחק הזה, שחלק עומדים על הר גריזים וחלק על הר עיבל? האם לא יכול היה משה לבוא ולומר באופן פשוט את הברכה והקללה?"
בפרשת השבוע שלנו ישנם שלושה דברים שראויים לדגש מיוחד:
השמחה
א – זוהי הפרשה שמופיע בה הכי הרבה פעמים עניין השמחה:
"ואכלתם שם לפני ה' אלקיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך ה' אלקיך", "ושמחתם לפני ה' אלקיכם אתם ובניכם ובנותיכם ועבדיכם ואמהותיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם", "כי אם לפני ה' אלקיך תאכלנו במקום אשר יבחר ה' אלקיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני ה' אלקיך בכל משלח ידך", "ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני ה' אלקיך ושמחת אתה וביתך", "ושמחת לפני ה' אלקיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם", "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך", "שבעת ימים תחג לה' אלקיך במקום אשר יבחר ה' כי יברכך ה' אלקיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח".
המקום אשר יבחר ה'
ב – זוהי הפרשה מוזכר בה הכי הרבה פעמיים המקום שה' בוחר לשום את שמו ולשכון בו:
"כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה", "והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשרותיכם ותרומת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו לה'", " כי אם במקום אשר יבחר ה' באחד שבטיך שם תעלה עולתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך", "כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן ה' לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך", "רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום אשר יבחר ה'", "ואכלת לפני ה' אלקיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את ה' אלוקיך כל הימים", "וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשום שמו שם כי יברכך ה' אלוקיך", "ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך בו", "לפני ה' אלקיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר ה' אתה וביתך", "וזבחת פסח לה' אלקיך צאן ובקר במקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם", "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים", "ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה' אלקיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך", "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את פני ה' ריקם" (לא העתקתי פסוקים שהוזכרו יחד עם פסוקי השמחה).
הברכה
ג – זוהי גם הפרשה שבה מוזכר הכי הרבה פעמיים שהקב"ה יברך את עם ישראל:
"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה", "את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה'…", והיה כי יביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרישתה ונתתה את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל", "רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת ה' אלוקיך אשר נתן לך", "ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עימך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידך אשר תעשה", "אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך ה' בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לרישתה", "כי ה' אלוקיך ברכך כאשר דיבר לך..", "נתון תיתן לו ולא ירע לבבך בתיתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשך ובכל משלח ידך", "העניק תעניק לו מצאנך ומגורנך ויקבך אשר ברכך ה' אלוקיך תיתן לו", "לא יקשה בעינך בשלחך אותו חופשי מעימך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה", "ועשית חג שבעות לה' אלוקיך מיסת נדבת ידך אשר תיתן כאשר יברכך ה' אלוקיך", "איש כמתנת ידו כברכת ה' אלוקיך אשר נתן לך". (גם כאן לא העתקתי פסוקים שכבר הוזכרו לעיל).
ונראה להסביר שיש שתי דרכים לפעול בעולם:
הדרך האחת, שהאדם פועל על פי רצונו האישי, מחשבותיו, שאיפותיו ותקוותיו. כל ההולך בדרך זו חש את קושי גדול, שכן האדם אינו יודע בוודאות האם הוא נמצא במקום הנכון, בתפקיד הנכון וכו'. שהרי מאוד קשה לאדם להיות מודע לכל כשרונותיו, צרכיו ונטיותיו.
כאשר אדם איננו נמצא בדיוק במקום הנכון הוא יזכה להרבה פחות ברכה, שהרי הברכה הינה שפע אלוקי המגיע לאדם שעשוה את המעשים הנכונים ומדויקים. משל לעץ שבכדי להוציא את היבול הטוב והמרובה ביותר צריך להיות נטוע בקרקע המתאימה, עם האקלים הנכון, ולקבל מים, שמש ודישון במינון ובזמן המתאימים ביותר, ואז יזכה העץ להיות העץ המבורך ביותר.
עוד יש לומר כי אדם שאיננו במקומו המדויק, לא יזכה לשמחה שלמה וקבועה, שהרי יש בו חלקים שאינם מקבלים את הנצרך להם.
הדרך השניה בה יכול לפעול האדם בעולם הינה על ידי שכל הזמן יכוון עצמו למקום אשר ה' בוחר בו. כאשר אדם מכוון את חייו ומעשיו במקום שה' בוחר, למקום שבוראו ויוצרו- שיודע את כל נבכי נפשו, רוחו ונשמתו- הרי שמובטח לו שכל חלקיו ורבדיו זוכים להיות ממוקמים במקום המתאים להם. ואז ודאי שיזכה לשפע ברכה ושמחה גדולה וקבועה.
ולכן פותחת הפרשה "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם…". והדברים פשוטים. אם רצונכם בברכה הרי שעליכם לשמוע אל מצוות ה'. בהמשך הפרשה אומרת התורה "והיה כי יביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרישתה ונתתה את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל".
במשך שנים תמהתי מה בא להביע נתינת הברכה והקללה על גבי ההרים? מדוע לעשות את המשחק הזה, שחלק עומדים על הר גריזים וחלק על הר עיבל? האם לא יכול היה משה לבוא ולומר באופן פשוט את הברכה והקללה?
אבל על פי הרעיון שאמרנו הדברים מובנים. הקב"ה רוצה להראות לעם ישראל שבכדי לזכות לברכה צריך לדעת לבחור את המקום הנכון, הוא המקום אשר ה' בוחר לשכן את שמו שם ולברכו.
עוד חשוב לציין, שברכה ושמחה אמיתית, היא לתת ולהעניק, לצאת מהפרטיות ולהיות צינור של שפע לכל הסובבים אותך, כלשון הרמב"ם הידועה והאהובה:"וכשהוא אוכל ושותה (בשמחת יו"ט) חייב להאכיל: "לגר ליתום ולאלמנה" עם שאר העניים האמללים, אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו…".
ונסיים בדבריו המאירים של הרב אליעזר קשתיאל:
"המקום אשר יבחר ה'" חוזר לאורך כל הפרשה, אותו מקום אחד ויחיד שכולם מתכנסים סביבו. כי מטרת התורה, היא לא רק לאפשר ליחיד להביע את רגשותיו ולא רק לאפשר לכל אחד להתפלל במקום שבו הוא נמצא. אלא להתרומם למקום אחר, לא להתמקם במקום שאתה אלא להגיע למקום, המקום ב-ה הידיעה. מטרת האמונה היא ליצור מתח של תביעה אישית, מוסרית. האם אני מצליח לצאת מה- ד אמות הפרטיות שלי למקום רחב יותר, גדול יותר וכולל יותר. מקום שכולל יותר אנשים, כולל יותר השקפות, בחינות. "המקום אשר יבחר ה'" זה לא המקום שאתה תבחר, והעבודה היא עבודה לפני המקום והתפילה תהיה תפילה ותחנונים לפני המקום, המקום, הערך המוחלט. החשיבות של ההתמקמות של כל יחיד מקדשת גם את חיי הגוף שלו, את חיי האכילה והשתייה, את חיי המשפחה והחברה. "ראה אנוכי נותן לפניכם היום", שתי דרכים לפנינו דרך אחת התמקמות במיקום הפרטי, האישי – הנוכחי. ודרך אחת, המאמץ שלנו לעלות מעלה ממקום למקום עוד ועוד עד המקום- "המקום אשר יבחר ה'".
יהי רצון שנזכה לכוון את מקומנו למקום אשר יבחר ה', וממילא נזכה לשפע ברכה ושמחה.
