חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

לחיצת יד לאישה

האם מותר ללחוץ יד לאישה משום נימוס?

לא. היא צריכה להיות מנומסת כלפיך ולכבד את התורה שאתה מאמין בה ולא ללחוץ את ידך. ואם היא לא יודעת, אז תסביר לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-18 06:33:18

מעשר כספים להורים

שלום רב, ההורים של אשתי בגיל פנסיה, סביב גיל 70 ואין להם קרן השתלמות ורק פנסיה מינימלית. חמי חולה והם אינם עובדים. ברשותם הדירה שהם חיים בה כך שאין להם שכר דירה לשלם. הם חיים בצמצום, אינם קונים לעצמם בגדים או תכשיטים. הם מסיימים כל חודש במינוס. גיסי עוזר להם כספית מידי פעם. האם ניתן לתת להם מכספי מעשר או שעדיף לתת לעמותה שמחלקת לעניים?

אביא לך את המובא בפניני הלכה ליקוטים ב' סוף פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

טו – צדקה להורים

שאלה: האם אפשר לתת את כספי המעשר להורים נזקקים? תשובה: אם יש לבן אפשרות לפרנס את הוריו הנזקקים הוא חייב לפרנסם. ואמרו חכמים שאם ייתן את כספי הצדקה שלו להורים, תבוא לו מארה (קללה), שאין ראוי שייתן אדם להוריו צדקה אלא ראוי שיסייע להם מכספו האישי. אבל אם מצבו הוא, שבלא כספי מעשר כספים לא יוכל לעזור להוריו, הרי ההורים קודמים לבנים ולכל שאר העניים, ולכן ייתן להם את כספי המעשר (שו"ע ורמ"א יו"ד רמ, ה).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-17 18:57:53

קטניות

שלום וברכה, שבבי שקדים מולבנים שכתוב עליהם "לאוכלי קטניות" אך ברכיבים כתוב "שקדים מקולפים 100%", האם מותר לאכול אותם למי שלא אוכל קטניות? לא יודע אם זה קשור, אבל אציין שאנו נוהגים לאכול לפתית.

מותר. ובכלל, כל דבר שברכיבים לא ברור למה כתוב לאוכלי קטניות, או שהסיבה שכתבו כך היא משום שיש במאכל שמן קנולה או שמן סויה – מותר.

אביא לך כאן מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה':

שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-17 18:33:29

תרופות בפסח

שלום וברכה, הרב כתב כי בשעה"ד ניתן להשתמש בתרופות עם טעם בפסח, למרות שהן לא כלולות במאגר התרופות הכשרות לפסח. השאלה שלי, אם אני כולל במכירת החמץ גם את התרופות האלה, במידה ואני נקלע למצב של שעת הדחק בפסח, האם עדיין אפשר לקחת את התרופה למרות שהיא כביכול כלולה במכירה?

אין צורך לשים תרופות טעימות במקום המכירה, שכן כיום תרופות אלו מותרות גם שלא בשעת הדחק, כפי שכתב הרב ברביבים של השבת האחרונה.

לעצם השאלה האם בשעת הדחק מותר לקחת דבר ממקום המכירה, כגון שהניח שם מאכל שגילה במהלך החג שלא היה צריך למוכרו, וכעת הוא זקוק לו מאוד – במקרה כזה הרב מלמד סובר שניתן להקל על סמך כך שאם הגוי ירצה את הדבר – ישלם לו עליו. ואין זה מראה שהמכירה אינה רצינית, שכן מכיוון שהגוי יודע שהמכירה היא אינטרס של היהודי, לא חושש לרמאות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-17 14:25:33

יש לך שאלה?

הכלל והפרט, הנתינה והחסד

רבות ניתן ללמוד מסדר פרשיות השבוע לחיינו. השבת, אחרי שלוש פרשיות כלליות, אנו מגיעים לפרשת ראה שעוסקת בפרטי חיים. וכך צריכים להיות בנויים חיינו: אידאלים כלליים, שמובעים בהמון פרטי חיים, בהמון גוונים וצבעים, בהמון מצבים וסטואציות – בכל דרכיך דעהו!

כשאנו מתבוננים בפרטי החיים שבפרשתנו, אנו מוצאים שאחד העניינים שחוזר פעמים רבות הינו עניין הנתינה והחסד:

  • כשהתורה מתארת מה עושים ב'מקום אשר יבחר ה", במקום המרכזי, אליו מתקבצים כל ישראל היא כותבת: "…והבאתם שמה את עולותיכם וזבחיכם ואת מעשרותיכם ואת תרומת ידכם, ונדריכם ונידבותכם ובכורות בקרכם וצאנכם…שמה תביאו את כל אשר אנוכי מצווה אתכם…ושמחתם לפני ה' אלוקיכם אתם ובניכם ובנותיכם ועבדיכם ואמהותיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה איתכם". כלומר הדבר המרכזי שנעשה במקום אשר יבחר ה', הוא להעניק ולתת, לשמוח ושמח.
  • התורה חוזרת ומזהירה: "הישמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך!". כלומר, היזהר לא להפסיק לתת והעניק, ללוי.
  • "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה".
  • התורה מצווה על מעשר שני ומעשר עני – שבהם מודגש: "והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך…ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידך אשר תעשה".
  • התורה מצווה על שמיטת כספים: "…ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך, אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך ה' בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה…כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' נותן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון, כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו, השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא, נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך, כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך…".
  • התורה מצווה גם על הענקת העבד:"כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך, וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלוקיך תתן לו".

הכלל הגדול העולה ממכלול הדברים הוא החשיבות העליונה לתת ולהעניק מהשפע האלוקי. התורה מבטיחה 'לא יחדל אביון מקרב הארץ', שכן חברה ללא אביונים, חברה ללא נזקקים ועניים, היא חברה ללא איכפתיות וללא לב, ללא רחמים וללא חמלה, היא חברה קרה ואטומה. בכל חברה שבה השוו את המעמד הכלכלי צמח דור ערל לב, דור אטום, דור ללא אמפטיה ואיכפתיות.

זוהי ברכה גדולה לחברה שאפשר לתת ולהעניק, לעזור ולסייע. ובגלל האכפתיות והנתינה, הלבביות והענקה זוכים לברכה גדולה, כפי שמבואר בפסוקים.

צריך ללמוד לתת מכל הלב, לראות את הכאב והמחסור, את הצער והצורך – ולתת: לתת כסף ובגדים, מזון ומגורים, ולא פחות מכך לתת חיוך ויחס.

זמן החופש הגדול הוא הזמן המתאים לחנך לנתינה והענקה,לאיכפתיות ואמפטיה, בכל המעגלים: "…אתם ובניכם ובנותיכם ועבדיכם ואמהותיכם והלוי…".

שבת שלום!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן