חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

אלוקים עובד אצלך?! לפרשת שופטים

"האדם יכול להתמקד בהדלקת נרות לצדיקים, בנתינת 'ח"י-רוטל' או בנתינת כספים למי שיתפלל עליו 40 יום בכותל, ומנגד האדם יכול להשקיע בלימוד התורה וההתקשרות לדברי ה', בעבודת המידות הבאה לידי ביטוי בעשיית חסד, בזוגיות מתוקנת ובחינוך ילדים מעולה, בבניין העולם ויישובו – שאלו הם הדברים המרכזיים והמשמעותיים בעבודת ה'."

במרכזה של הפרשה מופיעה האזהרה שלא ללמוד מהגויים את הבדיקה והחקירה אחר העתידות. וכך כותבת התורה "כי אתה בא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך לא תלמד לעשות כתועבות הגויים ההם. לא ימצא בך מעביר בנו וביתו באשף קוסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים. כי תועבת ה' כל עושה אלה ובגלל התועבות האלה ה' אלוקיך מוריש אותם מפניך. תמים תהיה עם ה' אלוקיך".

התורה מייחסת חומרה רבה לניסיונות לקסום קסמים, לחזות את העתיד ולשנות את המציאות הטבעית הפשוטה באמצעים מיסטיים רוחניים. כנגד זה מצווים היהודים "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"- ועל פסוק זה מפרש רש"י "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו".

כלומר, על פי רש"י, אדם המנסה לחקור אחר העתידות עושה זאת מחוסר אמון ואמונה בקב"ה, הוא לא סומך על הקב"ה שיביא אל האדם מה שטוב וראוי לו, ולכן הוא מנסה לראות מה יקרה בעתיד – ואם הדבר אינו מוצא חן בעיניו הוא מנסה לשנותו ולנווטו כפי רצונו. רק אדם שמוכן להמתין, באמונה, למה שהקב"ה יגזור עליו, ולקבל גם מה שנראה בעיניו כרע, באהבה ובאמונה, הוא האדם שמשייך עצמו באופן עמוק אל הקב"ה ואל הנהגתו בעולם.

הרמב"ן מוסיף ואומר כי

"וטעם 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך' שנייחד לבבנו אליו לבדו ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמיתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות מנביאיו או מאנשי חסידיו… ולא נדרוש מהוברי שמים… ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים, אבל אם נשמע דבר מהם נאמר 'הכל בידי שמים', כי הוא אלוקי האלוקים עליון על הכל היכול בכל… ונאמין שכל הבאות תהיינה כפי התקרב האדם לעבודתו…".

מדברי הרמב"ן אפשר להבין שיש מקום שהאדם יחקור אחר העתיד, שכן ידיעת העתידות יכולה להועיל לאדם ולעזור לו לכוון את דרכיו ולכלכל את מעשיו. אולם, את העתידות יש לדרוש רק מהקב"ה ומשלוחיו, שכן העתיד איננו דבר טבעי שאינו תלוי במעשה האדם. העתיד הינו דבר דינאמי שיכול להשתנות על ידי מעשי האדם, וכאשר האדם דורש את העתיד ממיני הקוסמים הוא עלול לטעות ולחשוב כי העתיד הוא דבר טבעי שאינו תלוי במעשיו ובבחירתו, וממילא גם ינסה לשנות את העתיד על ידי דברים חיצוניים – טבעיים, שלא קשורים לתיקון עמוק ויסודי של הנהגתו, מידותיו ומעשיו.

אולם, לאמיתו של דבר הכל תלוי בו יתברך ובקרבתנו אליו, ועל ידי ההליכה לנביא או אל חסידי ה' יקבל האדם הדרכה כיצד לפעול לשינוי העתיד על ידי עבודה עצמית ועמל, על ידי התקדשות והתעלות, וממילא ידיעת העתיד תועיל ותזרז את האדם לעשות טוב ולהתקרב לקב"ה.

הרמב"ן ממשיך ומביא ש"וזה דעת אונקלוס: 'שלום תהא בדחלתא דה' אלהך', שלא תהיה חסר ביראתו, כי תמים הוא השלם בדבר". הדבר היחיד שהאדם צריך להתיירא מפניו הוא הקב"ה- וזה נקרא שלמות ביראת ה'.

הדרכה זו של "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" מכוונת את האדם להתמקד בדברים האמיתיים ולנסות להשקיע ולהשפיע בדברים המשמעותיים בחיים.

האדם יכול להתמקד בהדלקת נרות לצדיקים, בנתינת 'ח"י-רוטל' או בנתינת כספים למי שיתפלל עליו 40 יום בכותל, ומנגד האדם יכול להשקיע בלימוד התורה וההתקשרות לדברי ה', בעבודת המידות הבאה לידי ביטוי בעשיית חסד, בזוגיות מתוקנת ובחינוך ילדים מעולה, בבניין העולם ויישובו – שאלו הם הדברים המרכזיים והמשמעותיים בעבודת ה'.

הנטייה לחפש קיצורי דרך ולזכות לברכה, הצלחה וישועה ללא עמל ויגיעה וללא עבודה קבועה ומסודרת היא היא הנטייה לפנות לקוסמים למיניהם, והיא המובילה את האדם להיות חסר בעבודת ה', שכן במקום להיות תמים ושלם בעבודת ה' הוא מנסה קיצורי דרך כדי להיטיב את מצבו העכשווי בעולם הזה.

וכפי שכותב הרש"ר הירש:

"התמים מבטל את עצמו לה' בגורלו ובמעשיו ודעתו נתונה רק לתפקיד המוטל עליו בכל הווה, ואשר להצלחתו ולכל עתידו – הוא משליך את יהבו על ה'. במילוי חובתו הוא כבר השיג את המטרה העליונה של מעשיו ומחדליו. הוא שילם לה' את מס החובה שנתמלאה בנאמנות ועל עניין שהוא מעבר לחובתו איננו משבית את מנוחתו. ה'תמים' הוא שליו ודאגה איננה חודרת אל ליבו".

התמים מתמקד בדרך, ולא בתוצאה, הוא מתעניין במה עליו לעשות כדי לקדם את העולם, ולא בשכר או בטובת ההנאה שתגיע אליו.

הרש"ר הירש חוזר ומדגיש זאת גם כאשר הוא מבאר את תפקידו של הנביא:

"ה' התקרב אליך והתקשר איתך כמנהיג גורלך וכמדריך מעשיך, ולצורך עיצוב חיי הפרט והכלל כבר נתן לך את תורתו בכתב ובעל-פה, ובכך כבר העניק לך את כל הדרוש לך כדי למלא בהצלחה את תפקיד חייך… כדי להכיר ולמלא את התפקיד הזה אין צורך בהבנה על טבעית, על אנושית, לשם כך אין אתה זקוק לראות את העולם שלמעלה מן החושים, המכוסה מעין האדם, כי התורה נמסרה לשכל הבריא, הצלול, המכיר בבהירות, המסיק מסקנות והדן בתבונה, בכל דרישותיה היא פונה רק אל השכל. עליה נאמר 'לא בשמים היא".

תפקיד הנביא הוא לא להחליף את המעוננים והקוסמים, שהרי כבר נאמר "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". תפקיד הנביא שונה בתכלית, כפי שכותב הרש"ר הירש:

"הנביא לא נשלח כדי שנשאל ממנו עצה על מעשינו או כדי שנבקש ממנו גילוי נסתרות. הוא לא בא לספק את רצון האדם להשיג ידיעה שנמנעה ממנו. ה' לא שלח את נביאו כדי שנשמע מפיו מה שאנחנו רוצים לדעת, אלא הנביא נשלח כדי לומר לנו את מה שה' רוצה שנדענו. הנביא איננו שלוחנו אלא הוא שליח ה'. ולא נאמר בפסוק שלנו 'אותו תשאלון' אלא 'אליו תשמעון".

השאלה העמוקה שמסתתרת ביסוד דבריו של הרש"ר הירש הינה האם ה' עובד אצלנו או שאנחנו עובדים אותו ואצלו? הנביא ודברי התורה ככלל לא נועדו לספק את צרכינו החומריים והגופניים, אלא כדי שנזכה לעבוד את ה', לכבדו, לאהבה וליראה אותו.

לכן סוגיה זו איננה שולית או צדדית אלא זו סוגיית יסוד בכל היחס שלנו לקב"ה ולתורה.

אותם האנשים המחפשים טובות הנאה, רוגע נפשי, מישהו או משהו להישען עליו, ולכן פונים אל צדיק זה או אחר או אל הדת בכלל, נבדלים בתכלית ההבדלה מאותם האנשים שעושים מעשיהם לשם שמים ועמלים לכבוד ה' יתברך. וכפי שהדברים מפורשים במשנה באבות "על תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם". והדברים חוזרים שוב לדברי האונקלוס, שבכך תלויה יראת השמים האמיתית.

יהי רצון שנזכה בכל עבודתנו ותפילתנו, בימים הנוראים הבאים עלינו לטובה ולברכה, לכוון לא כדי לקבל בניי, חיי ומזוני, אלא כדי שתגלה מלכותו על העולם כולו. ונתפלל ונייחל לקב"ה "ותן בנו יצר טוב לעובדך באמת, ביראה ובאהבה".

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן