חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת שמות – הטוב והחסד

מרן הרב זצ"ל מגדיר את מהות נשמתה של כנסת ישראל, את עניינו הפנימי של עם ישראל, כעשיית הטוב והחסד בעולם:

"עצמות החפץ של היות טוב לכל, בלא שום הגבלה בעולם כלל, בין בכמות הניטבים ובין באיכותו של הטוב, זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל. זאת היא ירושתה ונחלת אבותיה" (אורות ישראל, פסקה ד)

בעולם ישנו מאבק בין כוחות הרע, שעניינם לשעבד את כל המציאות להנאתם וטובתם, לבין כוחות הטוב והחסד שעניינם להיטיב ולהועיל לכל. דבר זה בא לידי ביטוי גם בפרשתנו, פרשת לידתו של עם ישראל. מחד גיסא, בני ישראל פועלים לפרות, לרבות ולהתעצם. אחת הפעולות הגדולות ביותר ליישובו של עולם ולפיתוחו הוא לפרות ולרבות. והתורה מתארת שעם ישראל עושה זאת במלוא העוצמה והכוח: "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד, ותמלא הארץ אותם". פעולה זו של פריה ורביה כה משמעותית וחשובה עד שחז"ל (משנה גיטין ד, ה) כותבים ש"לא נברא העולם אלא לפריה ורביה, שנאמר: 'לא תוהו בראה, לשבת יצרה".

מאידך גיסא במצרים קם מלך שהתיאור שלו הוא ככפוי טובה: "ויקום מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף". וכאשר הוא רואה את הפעולות הגדולות של ישראל הוא פועל לנסות להמעיט את הטוב ולכן גוזר לענות ולהעביד את ישראל בפרך. לכך ישראל מגיבים בהגברת הטוב – "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". בתגובה לכך פרעה מתעצמם בניסיונו לפגוע ולהחליש את הטוב וגוזר "בילדכן את העבריות וראיתן על האובניים אם בן הוא והמיתן אותו, ואם בת היא וחיה".

כנגד גזרה זו המיילדות שפרה ופועה (שע"פ חז"ל אלו הן יוכבד ומרים), משפרות את הוולד ומדברות עמו, ובכלל דואגות לוולד הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה הנפשית (כפי שאומרת הגמרא (סוטה יא, ב): "כדרך הנשים המפייסות תינוק הבוכה"). בפועל, שפרה ופועה לא מסתפקות בכך שהן מסייעות לאם ולוולד ברגעי הלידה, אלא ממשיכות לספק מים ומזון, כפי שמבארת שם הגמרא את הביטוי: "ותחיינה את הילדים".

פעולת החסד המופלאה של המיילדות, הנעשית מסירות נפש וסכנת חיים, בכך שהן פועלות נגד גזירתו של פרעה, גורמת להתעוררות החסד האלוקי עלינו: "וייטב אלוקים למיילדות ויירב העם ויעצמו מאוד. ושוב, כל התעוררות של כוחות הטוב והחסד בעולם מעוררת את ההתנגדות של הכוחות המצריים כנגד הטוב ובמטרה לפגוע בו: "וייצב פרעה לכל עמו לאמור כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו". אך עם ישראל לא מוותר וממשיך במאמציו: "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי ותהר האשה ותלד בן". בן זה, שנולד מתוך המאבקים הקשים של הטוב והרע, מייצג עולם חדש של טוב: "ותרא אותו כי טוב הוא".

הטוב הישראלי מתחיל לחלחל ומשפיע גם על המצרים, עד כדי כך שבת פרעה בעצמה מתעוררת לחסד ורחמים, וכאשר היא רואה את משה רבנו בתיבה היא חומלת עליו ומצילה אותו. פעולה זו של חסד, הנעשית מצד בת פרעה, היא הקובעת את שמו של המנהיג הגדול ביותר שעמד לישראל, שאין כמוהו בנבואה ושעל ידו יצאו ישראל ממצרים וניתנה להם התורה. דבר זה מלמד לעולם כולו שזהו עניינם של ישראל, וזוהי מטרתם, לעשות טוב וחסד.

ואכן, אנו רואים את פעולותיו הנמרצות של משה להגברת הטוב: "ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסיבלותם". הפעולה הראשונה של החסד היא להסתכל החוצה, לראות לא רק את עצמך אלא את הסובבים אותך, לזהות את כאבם ומצוקתם. אבל משה רבנו לא מסתפק בכך אלא פועל באופן מידי: "וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו, ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי". וכדי שיהיה ברור שאין כאן פעולה לאומנית, אלא פעולות של טוב ורדיפת צדק, מספרת לנו התורה שביום השני יוצא משה "והנה שני אנשים עברים ניצים, ויאמר לרשע למה תכה רעך".

כמובן שפרעה, מיד עם שמיעתו את הדבר, פועל להחליש את מנהיג הטוב: "וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרוג את משה". בשל כך, משה בורח למדיין. היינו מצפים מאדם שבורח מהאימפריה החזקה בעולם להנמיך פרופיל ולהתחבא. אך כאשר משה רואה עוול, חוסר צדק, הוא לא יכול להישאר אדיש, ולכן מיד כאשר הוא מגיע למדיין ורואה את שבע בנות יתרו, שנתקלות בקבוצה אלימה וחסרת צדק, הוא עוזר להן ומושיע אותן: "ויבואו הרועים ויגרשום, ויקם משה ויושיען וישק את צאנם".

יתרו, כפי שקרה לבת פרעה, רוצה מיד להידבק בטוב, ובאופן מידי הוא מזמין את משה לביתו, "קראן לו ויאכל לחם", ובתכוף לכך "ויתן את ציפורה ביתו למשה".

הגילויים הללו של הטוב והחסד, יחד עם התגברות הרשעה, מעוררים את החסד האלוקי ואת ברית האבות, "וישמע אלוקים את נאקתם ויזכור אלוקים את בריתו, את אברהם, את יצחק ואת יעקב, וירא אלוקים את בני ישראל וידע אלוקים". כפי שמשה "וירא בסיבלותם" כך הקב"ה "וירא אלוקים". ומתוך הראיה הזאת מגיע השלב הנוסף של "וידע אלוקים" (ומסביר רש"י: "נתן עליהם לב ולא העלים עיניו"- וכפי שראינו שמשה רבנו לא מעלים עיניו מכל גילוי עוולה ורשעה.

זו ההתחלה של מהלך גאולת ישראל, כפי שבחרה התורה לתארו.

יהי רצון שנזכה גם אנו לגלות את עוצמת הטוב והחסד ולפעול להגדלתו והרחבתו בעולם.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן