חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

האם טבליות של tums מותרות בפסח

שלום כבוד הרב, לאחרונה עלתה הבעיה ששינו את נוסחת התרופה נגד צרבת tums. הרבנים ולא יודעים להגיד האם התוספת שנותנת טעם לtums היא חמץ או לא. מצד אחד אומרים הבגלל שזה תערובת טעמים אז אין לדעת איזה טעם נותן מה ולכן זה מותר, מצד שני אומרים שבגלל שהתוספת נותנת טעם אין להשתמש. מצרפת תשובה באנגלית לגבי עניין זה. מה פוסק ברב במקרה הזה? Tums (Passover) Status: Why does the cRc Pesach Guide say that all Tums aren’t acceptable but others list certain types as acceptable? The reason for the difference in policy is a Rabbinic difference of opinion as to whether one must refrain from consuming products which contain flavors of unknown kosher and Pesach status. Some Rabbis take a lenient position due to the fact that most of the flavor-contributing chemicals are not chametz, no single chemical’s taste is perceived in the final product (i.e. zeh v’zeh gorem), and the flavor is used in tiny proportions. Other Rabbis argue based on halachic and factual grounds which are beyond the scope of this document. The cRc follows the latter, stricter approach to this question. We are unable to determine whether the flavorings used in Tums are acceptable for Pesach, and therefore cannot recommend them. Others who list certain Tums products as acceptable for Pesach are aware of this but accept the lenient approach outlined above, which rules that flavors of unknown status do not compromise the Pesach status of the Tums. It is noteworthy that there is corn starch in every variety of Tums which we looked at, which means that even according to the lenient approach the Tums should only be consumed by those who are Sephardic or ill and permitted to eat kitnios.

מותר

כך כתב הרב מלמד בעיתון רביבים של שבוע שעבר:

כתבתי (בפניני הלכה ח, סוף הערה 9) שבשעת הדחק, כאשר לא ניתן לברר אם התרופה הטעימה כשרה, גם שלא לצורך פיקוח נפש, מותר ליטול אותה בפסח, שהואיל וברוב רובן של התרופות אין חמץ, אפשר להקל על פי הרוב, כמבואר בשולחן ערוך (יורה דעה קי, ג).

אולם עתה שלח לי ידידי הדגול הרב שאול דוד בוצ'קו שליט"א תשובה שכתב, ובה בירר שגם בתרופות הטעימות אין חשש חמץ. ראשית, מפני שרק באחוז זעיר מהן מעורב עמילן או אלכוהול שהופק מחמשת מיני דגן. וגם באלה שיש בהן עמילן שהופק מדגן אין חשש חמץ, מפני שעמילן זה הופרד משאר מרכיבי החיטה, והוא לבדו אינו יכול להחמיץ, וכפי שבירר הרב שאר ישוב כהן זצ"ל בתשובתו לגבי חומצת לימון (ראו פניני הלכה פסח ח, ח). וגם אם עירבו בתרופה אלכוהול שהופק מחמשת מיני דגן, הוא שונה מאלכוהול לשתייה, הואיל והוא נועד לצורך רפואי שנועד להמסה. ריכוז האלכוהול שבו בין 95 ל־99 אחוזים, ונוזל כזה אינו ראוי לשתייה, ולכן גם אם הופק מחמשת מיני דגן נפסל מאכילת כלב לפני פסח, ולכן אין בו איסור חמץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-18 18:15:59

לחיצת יד לאישה

האם מותר ללחוץ יד לאישה משום נימוס?

לא. היא צריכה להיות מנומסת כלפיך ולכבד את התורה שאתה מאמין בה ולא ללחוץ את ידך. ואם היא לא יודעת, אז תסביר לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-18 06:33:18

מעשר כספים להורים

שלום רב, ההורים של אשתי בגיל פנסיה, סביב גיל 70 ואין להם קרן השתלמות ורק פנסיה מינימלית. חמי חולה והם אינם עובדים. ברשותם הדירה שהם חיים בה כך שאין להם שכר דירה לשלם. הם חיים בצמצום, אינם קונים לעצמם בגדים או תכשיטים. הם מסיימים כל חודש במינוס. גיסי עוזר להם כספית מידי פעם. האם ניתן לתת להם מכספי מעשר או שעדיף לתת לעמותה שמחלקת לעניים?

אביא לך את המובא בפניני הלכה ליקוטים ב' סוף פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

טו – צדקה להורים

שאלה: האם אפשר לתת את כספי המעשר להורים נזקקים? תשובה: אם יש לבן אפשרות לפרנס את הוריו הנזקקים הוא חייב לפרנסם. ואמרו חכמים שאם ייתן את כספי הצדקה שלו להורים, תבוא לו מארה (קללה), שאין ראוי שייתן אדם להוריו צדקה אלא ראוי שיסייע להם מכספו האישי. אבל אם מצבו הוא, שבלא כספי מעשר כספים לא יוכל לעזור להוריו, הרי ההורים קודמים לבנים ולכל שאר העניים, ולכן ייתן להם את כספי המעשר (שו"ע ורמ"א יו"ד רמ, ה).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-17 18:57:53

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת נשא – קרבנות הנשיאים וחג מתן תורה

השאלה הבולטת ביותר שעולה כאשר חושבים על פרשת נשא היא מדוע התורה חוזרת על קורבנות הנשיאים פעם אחר פעם, למרות שהשוני הוא רק בשם של הנשיא? 78 פסוקים מקדישה התורה לחזור ולחזור שוב ושוב, וכידוע התורה חסה על מילותיה. הלכות רבות הם 'הררים התלויים בשערה', וכאן אריכות עצומה, מדוע? מה באה התורה ללמדנו בחזרתיות הזו?

על שאלה זו עונה הרמב"ן כך: "והנכון בטעם הכתוב כי הקב"ה חולק כבוד ליראיו, וכמו שאמר הכתוב 'כי מכבדי אכבד', והנה הנשיאים כולם ביום אחד הביאו הקורבן הזה שהסכימו עליו יחד, ואי אפשר שלא יהא אחד קודם לחבירו… אבל רצה להזכירם בשמם ובפרט בקורבנותיהם ולהזכיר יומו של כל אחד ואחד, לא שיזכיר ויכבד הראשון 'זה קורבן נחשון בן עמינדב', ויאמר 'וכן הקריבו הנשיאים איש איש ביומו', כי זה יהיה קיצור בכבוד האחרים".
כלומר, אומר הרמב"ן בתשובתו הראשונה שהקב"ה רצה לכבד כל אחד ואחד ולכן הזכירם, ולא די בהזכרת שמו של כל אחד ואחד, אלא צריך לתת לכל אחד את הערכה על מעשיו, כל אחד הוא בן יחיד אצל הקב"ה. הלקח בזה כל כך חשוב ויסודי שהתורה רצתה לתת לו מקום גדול, והלימוד בכך כפול:

  • ללמדנו לכבד כל אחד, לתת לכל אחד את ההרגשה שהוא בן יחיד וייחודי. כשאתה מדבר עם מישהו רק הוא צריך מעניין אותך, אל תספר לו שגם לך הייתה אותה בעיה. בעיתו היא ייחודית. אל תאמר 'גם אני עשיתי כן ויותר…', תן לו את ההכרה בחשיבותו במקומו.
  • לקח נוסף שניתן ללמוד הוא שכל אחד חשוב, לכל אחד יש תפקיד ייחודי. אל תזלזל בעצמך, יש לך תפקיד, העולם חסר בלעדיך, הגאולה לא תהיה שלימה אם תחסר, וכפי שכותב מרן הרב קוק זצ"ל בספרו ערפילי טוהר: "יש באישיות הפרטית של כל יחיד עניין איכותי יותר נשגב ונעלה ממה שיש בכלל כולו… והצד העליון הזה האישי הוא המאיר ומחיה את הכלל כולו…". וכן הוסיף וכתב בסידורו: "לפני שנוצרתי כל אותו הזמן הבלתי מוגבל שמעולם עד שנוצרתי, וודאי לא היה בעולם דבר שהיה צריך לי… לעת כזאת שנבראתי מפני שהגיעה השעה שאני צריך למלא איזה דבר להשלמת המציאות, ואילו הייתי מייחד מעשי אל תכלית בריאתי הנני עכשיו כדאי…", כל אחד ואחד יש לו תפקיד אדיר, וכדאי היה לבוראו.

ו'חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם', כלומר לי יש תפקיד שכל אלפי השנים והתהפוכות שעבר העולם, הסבל והיסורים הכול היה כדאי שאבוא אני לעולם. וכפי שכותב ר' צדוק הכהן, בספרו צדקת הצדיק: "כשם שצריך האדם להאמין בהשם יתברך, כך צריך אחר כך להאמין בעצמו. רצה לומר שיש להשם יתברך עסק עימו ואיננו פועל בטל 'שבין לילה…", וכחייתו שדה שלאחר מיתתם נאבדו ואינם, רק צריך להאמין כי נפשו ממקור החיים יתברך שמו והשם יתברך מתענג ומשתעשע בה כשעושה רצונו…" – זו חובה להאמין בזה. זה חלק מהאמונה בקב"ה.

בשביל לימודים יסודיים אלו כדאי להאריך.

הרמב"ן שם ממשיך ועונה תשובה מופלאה נוספת: "ועוד בזה טעם אחר במדרשם, כי לכל אחד מהנשיאים עלה במחשבה להביא חנוכה למזבח ושתהיה בזה השיעור, אבל נחשון חשב בשיעור הזה טעם אחד וזולתו כל אחד מהנשיאים חשב טעם בפני עצמו…".

כלומר הנשיאים עשו את אותו המעשה אבל הכוונה השונה הופכת אותו להיות אחר, לכל אחד מחשבה שונה, כוונה שונה.

עומדים אנו יום לאחר חג מתן תורתנו, ועלול האדם לחשוב 'מה שווה לימודי? מה אוכל לחדש?'. והתשובה היא שאותם הדברים עם כוונה שונה הם דברים חדשים. כשם שאין טביעת אצבע שווה, כך ויותר אין הבנה שווה, אין נפש שווה, תחדש את התורה בך, וזה חידוש שלא היה כמותו ביום שנברא העולם כדברי מרן הרב באורות תורתו: "והנה כל הלומד תורה הוא מוציא מהכוח אל הפועל את מציאות חכמתה מצד נפשו, ובוודאי אינו דומה האור הנולד מצד חיבור התורה לנפש זו לאור הנולד מהתחברותה לנפש אחרת, ואם כן הוא מגדיל התורה ממש בלימודו, וכיוון שהקב"ה רוצה שיגדיל התורה, והדרך הישר הוא שילמד האדם מצד אהבתו את האור הגדול, שרוצה ה' בגילוי מציאותו, שיתגדל יותר ויותר…"

ה' רוצה את אורנו, את האור היחודי של כל אחד ואחד, מי ייתן וכל אחד ואחד מאיתנו יקבל ויחשוף את האות שלו בתורה ונזכור שכל אחד יחיד ומיוחד וכך נתייחס אל עצמינו ומתוך כך אל חברינו "ואהבת לרעך – כמוך (כמו האהבה שאתה צריך לאהוב את עצמך)".

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן