חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת כי תצא – ריבוי המצוות ריבוי האהבה

פרשת כי תצא היא כידוע הפרשה שבה יש הריבוי הגדול ביותר של המצוות, לפי ספר החינוך יש בפרשה ע"ד מצוות.

המצוות בפרשה מקיפות את כל רבדי החיים, החל מהנהגות במלחמה (יפת תואר), דיני עונשין (חובת התלייה ואיסור הלנת התלוי), דינים שבין אדם לחבירו אחרי המוות (קבורה), ובחיים (השבת אבידה, הקמת המשא, הונאה במידות) , דינים ביחס לבע"ח (הקמת בהמה הרובצת, שילוח הקן, איסור חסימת הבהמה), מניעת סכנות (מעקה, איסור מכשול בדרך), מצוות לשמור על סדרי העולם (לבישה בגד איש לאשה ולהיפך, כלאיים, שעטנז, כלאי בהמה), מצוות שבין איש לאשה (קידושין, יבום, מוציא שם רע, אונס, לשמח את אשתו בשנה הראשונה) ועוד ועוד.

וננסה בדברינו להתייחס לריבוי הגדול והמבורך של המצוות.

המדרש כותב (דברים רבה ו, ג):

"זה שאמר הכתוב (משלי א', ח) "כי לווית חן הם לראשך" – מהו "כי לווית חן"? אמר ר' פנחס בן חמא: לכל מקום שתלך – המצוות מלוות אותך (דברים כ"ה, ח) : "כי תבנה בית חדש – ועשית מעקה לגגך". אם עשית לך דלת – המצוות מלוות אותך, שנאמר (דברים ו): "וכתבתם על מזוזת ביתך". אם לבשת כלים חדשים – המצוות מלוות אותך, שנאמר (שם כ"ב, י"א): "לא תלבש שעטנז". אם הלכת לגלח – המצוות מלוות אותך, שנאמר (ויקרא כ"ב, י): "לא תחרש בשור ובחמר יחדו", ואם זרעת אותה – המצוות מלוות אותך, שנאמר (דברים כ"ד, י"ט): "כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה, לא תשוב לקחתו, לגר ליתום ולאלמה יהיה…" אמר הקב"ה: אפילו לא היית עוסק בדבר אלא מהלך בדרך – המצוות מלוות אותך, מניין? שנאמר (שם כ"ב, ח): כי יקרא קן צפור לפניך…לא תקח האם על הבנים".

המצוות על פי המדרש הם מלוות את האדם, לכל מקום, לכל עניין ולכל דבר, הם מרוממות ומעלות כל צעד וצעד בחייו של האדם, לווית חן הם – הם הנותנות חן, יופי וערך לכל מעשה ומעשה של האדם, הם המזכירות לאדם את החלק העליון שבו, לווית חן הם לראשך, הם התכשיט שמזכיר את הראש, את החלק העליון, כדי שלא ימשך האדם לחלקים הנמוכים והחומריים שעלולים למשוך אותו ולהשכיח ממנו את יעודו האמיתי, את נפשו ונשמתו, את האידאלים והערכים, בשביל זה המצוות מלוות אותך בכל מקום.

המימרא שמלווה אותנו בכל סיום של לימוד תורה ברבים היא: "רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר (ישעיה מב, כא) ייה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" – רצה הקב"ה לזכות ולזכך את ישראל, רצה הקב"ה שעמו ישראל יהיו מחוברים לנשמתם וייעודם, לכן הרבה להם תורה ומצוות בכל פינה ופינה מחייהם.

וכפי שמדרש נוסף מוסיף ומתאר (במדבר רבה, שלח יז) מוסיף ומתאר:

"אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה" – זרע הקב"ה את התורה ואת המצוות להנחילם לישראל לחיי העולם הבא, ולא הניח דבר העולם שלא נתן בו מצווה לישראל.
יצא לחרוש (כ"ב, י) "לא תחרש בשור ובחמור יחדו"; לזרוע (כ"ב, ט):" לא תזרע כרמך כלאים"; לקצור (כ"ד, י"ט): "כי תקצר קצירך בשדה ושכחת עמר בשדה, לא תשוב לקחתו…"; (במדבר ט"ו, כ') "ראשית עריסותיכם חלה"; נקרה קן צפור לפניו (דברים כ"ה, ז) "שלח תשלח את האם"; נטע (ויקרא י"ט) "וערלתם ערלתו את פריו"; קבר מת (דברים י"ד) "לא תתגודדו"; בנה בית (דברים כ"ב, ח) "ועשית מעקה לגגך"; (דברים ו, ט) "וכתבתם על מזוזת ביתך"; נתכסה בטלית (במדבר ט"ו) "ועשו להם ציצית".

משל לאחד מושלך לתוך המים, הושיט לו הקברניט את החבל, אמר לו: "תפוס חבל זה בידך ואל תניחהו, שאם תניחהו אין לך חיים!" אף כך אמר הקב"ה לישראל: כל זמן שאתם מדובקים במצוות (דברים ד, ד) "ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום". וכן הוא אומר (משלי ד, י"ג): "החזק במוסר אל תרף, נצרה כי היא חייך"

חבלי הצלה רבים שולח לנו הקב"ה שלא נטבע, רוצה הקב"ה לחבר אותנו לעולם הבא, כאן בחיינו, רוצה הקב"ה לרומם אותנו, כפי שאנו מדגישים בתפילות המועדים:

"אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁונות וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְותֶיךָ וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְשִׁמְךָ הַגָּדול וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ".

הקב"ה מאהבתו אותנו בחר בנו, ונתן לנו במצוותיו, כדי לקדשנו ולרוממנו.

המהר"ל בתפארת ישראל אומר שריבוי המצוות מלמד על עוצמת החיים הטמונה בישראל. כשאנחנו רואים אל מול עינינו שכל כך הרבה מצוות מופנות אלינו, כל כך הרבה אתגרים, כל כך הרבה נושאים בתחומים שונים אנחנו מסוגלים לבטא ולהוציא אל הפועל, זה מלמד על מעלתנו הגדולה. איזה עוצמה נשמתית, איזה גודל נפשי טמון בכוח הלאומי והאישי של כל אחד ואחד מישראל. זכות גדולה היא לישראל לעמוד מול כל כך הרבה מצוות. זו זכות גדולה לאדם כשמצפים ממנו לעמוד בהמון משימות ואתגרים, זו מחמאה, זאת הבעת אמון אדירה.

כשאנחנו עומדים מול כל כך הרבה מצוות אנחנו נזכרים בעצם באהבה שהקב"ה אוהב אותנו. הוא מאד מאד אוהב אותנו, אוהב כלומר מאמין בנו, נותן לנו המון כוחות חיים. אהבה רבה אהבתנו, ריבוי אהבה מוליד ריבוי מצוות, ריבוי של אתגרים.

אנו כבר בתוך חודש אלול, חודש שממנהגם של ישראל, יוחד לתשובה, יוחד להיזכר בצדדים העליונים והנשגבים שבתוכנו, להיזכר כמה אנו אוהבים את המצוות, כמה אנו רוצים להיות קשורים ומחוברים לכל המצוות, נעמוד ביוה"כ, ועשר פעמיים נזכיר את הצער שלנו על שלא היינו קשורים כראוי לכל המצוות.

אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו שזכינו בכל כך הרבה מצוות, יהי רצון שנזכה להתקדש בכל המצוות, ולזכור תמיד שהן התכשיטים שהקב"ה נתן לנו.

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן