חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת בשלח – שבת שירה – טו בשבט

היסוד הבסיסי ביותר בבריאה הוא המים, ונראה שהתורה נותנת מקום מרכזי מאוד למים, שכבר בראשית הבריאה מוזכר ש"רוח אלוקים מרחפת על פני המים", ויומיים מתוך ששת ימי הבריאה מוקדשים למים, "ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע… יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד…". לאחר מכן אנו מוצאים שאחד הדברים המרכזיים המוזכרים בגן עדן הוא הנהר שיוצא מעדן להשקות את הגן ומתחלק לארבעה ראשים. ובהמשך מוצאים את המים ששוטפים את העולם כולו במבול ואת תיבתו של נוח הנישאת על פני המים. וניתן להמשיך ולהביא דוגמאות רבות על זיווג האבות שהיה על המים ועוד.

וגם ביציאת מצרים, בה אנו עסוקים בפרשיות האחרונות, מוצאים שאחת מגזירות פרעה היא "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", וכשמשה רבינו מושט בתיבה על פני היאור. והמכה הראשונה הינה שינוי המים לדם. ובפרשתנו שיא השיאים של מכות מצרים, כפי שמבואר בהגדה של פסח, שכל מצרים היו אצבע אחת ואילו קריית ים סוף הייתה יד שלמה. ועל נס זה נאמרה השירה, וכפי הנראה גם לא במקרה השירה הנוספת המוזכרת במדבר הייתה על באר המים של מרים, "עלי באר…".

ומיד לאחר קריאת ים סוף לא מוצאים בני ישראל מים, "וילונו העם על משה לאמר מה נשתה…" ולאחר מכן, באופן מפתיע, הם נתקלים בריבוי עצום של מים, "ויבואו אילימה ושם שתים עשרה עינות מים".

וגם לעתיד לבוא, בגאולה, מוטבחים אנו, "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה", וכן אומר הנביא זכריה על ביאת הגאולה: "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם, ונבקע הר הזיתים… והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים…".

וגם יום ט"ו בשבט, שיחול בשבת זו, עניינו המים. שהרי יום זה הינו ראש השנה לאילן, וכבר בבריאה מצאנו שביום השלישי, שעסק בסידור המים בעולם, בו ביום יצאו כל הצמחים והאילנות בראשם. וגם בפרשתנו, יחד עם שנים עשרה עינות המים מופיעים שבעים התמרים. ובאמת, יום ט"ו בשבט איננו חג הנטיעות (כפי שהתחדש לפני כמאה שנה בלבד), אלא הוא היום הקובע לגבי פירות האילן, והמבדיל בין שנה לשנה, ונפקא מינה לעניין שנות העורלה, נטע רבעי, המעשר, ויש אומרים שגם לעניין השמיטה.

ומדוע נקבע תאריך זה דווקא? הגמרא במסכת ראש השנה מבארת שזה הזמן בו יצאו רוב גשמי שנה, ומסביר שם רש"י שלדבר זה יש השפעה על האילנות, "ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה". בירושלמי, שלא מציין את הטעם החיצוני אלא את הטעם הפנימי יותר, מוזכר "עד כאן הן חיין ממיי השנה שעברה, מכאן ואילך הן חיין ממיי השנה הבאה", כלומר, הזמן הקובע לגבי האילנות תלוי במים, ותלוי בחיים ובצמיחה הנובעים מהמים.

וננסה לברר מה עניינם של המים. כמדומה שעניינם של המים הוא עצם החיים, ולכן עוד לפני סידור הבריאה הדבר היחידי שמופיע הוא חיים, שהם שפע אלוקי של עוצמה וכוחות שקיים מעצמותו של הקב"ה. ותפקיד הבריאה כולה הוא לעצב את אפיקי המים, להגביל גבולות למים, לחלק אותם לגילויים שונים ולהכין להם כלים ומקוואות. שהרי אם הבריאה לא תצליח לתת למים את מקומם, יבוא השפע האלוקי וישטוף את הכל ויאבד את העולם.

כלומר החיים עצמם הם המים, ותפקידנו ליצור להם כלים, לנווט את נתיבם, להפוך אותם למצמיחי אילנות היוצרים ומצמיחים מתוכם פירות, שאנו יכולים לעכל אותם ולהגדיל את עוצמת חיינו מהם ביתר שאת וביתר עוז, החיים אינם מוגבלים כי הם השפע האלוקי עצמו, ולכן מים וחיים הן מילים שמופיעות רק בלשון רבים.

קריעת ים סוף הייתה שיא השיאים כי התברר שהקב"ה הוא הנותן חייים, השולט בחיים, וכל מימיות שבעולם נקרעו לומר מיהו מקור החיים, שחיי עולם נטע בתוכינו, את תחילת התורה קיבלנו במרה שם הצלחנו להמתיק את המים ולהביאם למצב שנוכל לשתות מהם, שזוהי מגמתה של תורה לתת לנו כלים לחיים, כלים לקליטת השפע האלוקי, ומתוך כך להופעתו המוגברת דרכינו, וכן התורה היא תורת חיים, שכל העוסק בה הופך להיות כמעיין שלא פוסק!

השירה היא היכולת שלנו לא רק לקלוט ולהבין את דבר ה' אלא ליחות אותו, לרקוד אותו.
המיוחד בארץ ישראל הוא ש'עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה עד אחרית שנה', והביטוי המובהק לכך הוא 'למטר השמיים תשתה מים', שהחיים בהה מתגלים בקשר ישר אל הקב"ה על עם ישר-אל, ששרים שיר-אל, ולכן המדד לשמיעת דבר ה' – 'והיה אם שמוע תשמעו… ונתתי מטר ארצכם…"

הדברים הם מחיים וזורמים והמים עמוקים, ויהי רצון שנזכה למטר לרוב, ונכין כלים גדולים לקולטו ע"י לימוד התורה, וארץ ישראל תתמלא בפירות המטר, ונאמר לפניו שירה חדשה, הללויה!

רעיון של דוד: המים מבטאים את הקשר של ישראל לריבונו של עולם, שהרי ארץ ישראל למטר השמים תשתה, "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה", והסימן לקשר הוא ירידת הגשמים. וכשישראל עושים רצונו של מקום אז יורד שפע אלוקי לעולם, יורדים המים, "ונתתי מטר ארציכם בעיתו יורה ומלקוש", אך כשישראל מתרחקים מממנו יתברך, הרי שהם מתנתקים ממקור החיים והשפע, וממילא השפע שהיה צריך לרדת לעולם, דרך ישראל, חסום מלהתגלות במלואו, דבר שמקבל ביטוי גשמי גם בירידת המים לארץ.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן