חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת אחרי מות-קדושים – וכיפר בעדו ובעד ביתו

זכינו להתחיל לפני קצת יותר משבוע, במסגרת הדף היומי, את מסכת יומא. והמשנה הראשונה של המסכת מדברת על כך שהכהן הגדול שבא לעבוד בבית המקדש ביום הכיפורים צריך להית נשוי, ובעניין זה אומרת המשנה:

"…רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו שנאמר: 'וכפר בעדו ובעד ביתו',  ביתו זו אשתו, אמרו לו אם כן אין לדבר סוף".

כלומר כולם מודים שכהן הגדול ביום הכיפורים חייב להיות נשוי, אלא שלשיטת רבי יהודה יש לחשוש שאשתו תמות, ואילו לשיטת חכמים אין מקום לחוש לכך, שכן אם חוששים לכך, אז יש לחשוש שגם אשתו השניה תמות וכן הלאה.

ויש לשאול מדוע חשוב שהכהן הגדול יהיה נשוי? מדוע הוא לא יכול להיות רווק?

הרש"ר הירש כותב:

"ובעד ביתו: אין לתאר כהן גדול בלא בית – הווה אומר, בלא נישואין ובלא אשה. שהרי הוא מבטא במקדש את האידיאל המוסרי של האומה; ובחייו הוא עובר לפני העם כמופת. משום כך עליו להציג בחייו דמות חיי גבר – בשלמות התפקיד המוסרי: חובה עליו לשאת עול נישואין – שהוא הבסיס לכל התפתחות מוסרית, היסוד לישע המוסרי של העם. אכן האשה הרעיה היא חלק של ייצוג הכהן הגדול במקדש; ואפילו היה הכהן הגדול נשוי, אך אשתו מתה ביום הכיפורים לפני העבודה – אין הוא רשאי לעבוד כאלמן. הכהן הגדול ביום הכיפורים חייב להיות בעל לאשה – ולאשה אחת בלבד: "בעדו ובעד ביתו ולא בעד שני בתים"

הכהן הגדול הוא דמות המופת, האיש שמייצג את כולנו. כהן גדול שאיננו נשוי הוא חסרון אדיר. לא טוב היות האדם לבדו, ואדם שאיננו נשוי הוא אדם חסר, כדברי הגמרא ביבמות (סב,ב):

"אמר רבי תנחום א"ר חנילאי: כל אדם שאין לו אשה – שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה… במערבא אמרי: בלא תורה, בלא חומה… רבא בר עולא אמר: בלא שלום, דכתיב: וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא".

הרש"ר הירש מחדד ומסביר שהחתונה היא חובה מוסרית. צריך להיות שותפים לגידולה ופיתוחה של האומה, והקומה הנוספת היא שהאדם מזקק את מידותיו, את האגואיסטיות שלו, כאשר הוא מתחתן. לא לחינם כתב האר"י, שכפי שמזכיר זאת מו"ר הגר"א מלמד בכל חופה שהוא עורך, שמצוות ו'אהבת לרעך כמוך', עליה נלמד בפרשה, מתקיימת בשלימות רק בין בני הזוג.

כל מי שנשוי יודע כמה מתרוממת האישיות, וכמה נבנות המידות, בזכות הזוגיות.

ברובד עמוק יותר ניתן לומר שיום הכיפורים הוא יום האהבה הגדול, היום שבו הקב"ה מכניסנו לחדר הייחוד, לקודש הקודשים, שתוכו רצוף אהבה, שמכונה חדר המיטות, שבו רואים את הכרובים המעורים זה בזה כחיבת זכר ונקבה. מי שאיננו נשוי, לא יודע מהי אהבה, מהו קשר עמוק, והוא לא יוכל לפעול את המחילה, כי הוא לא מבין מאיזה עומק של חיבה ואהבה מגיעה המחילה.

לענ"ד המשל שהמשילו במקומות רבים בתנ"ך על כך שהקשר בין עם ישראל והקב"ה דומה לקשר בין איש ואשה, איננו רק משל, אלא טמונה בתוכו אמירה עמוקה. מי שלא בונה זוגיות עמוקה ומלאת אהבה, לא יוכל לחוש את עומק הקשר עם הקב"ה, שרק מתוך היפתחות הלב לאהבה זוגית, ניתן להתעלות לאהבת ה'.

יהי רצון שנזכה לבנות זוגיות אוהבת ועמוקה, שהולכת ומעמיקה עוד ועוד משנה לשנה, זוגיות שנבנית מתוך אחריות כלל ישראלית, כי טיב החינוך שנעניק לילדינו, תלוי הרבה מאד בטיב הזוגיות שנזכה לבנות. ומתוך כך, נתעלה להכיר ולחוש את עומק הקשר שבין הקב"ה לעם ישראל, בין הדוד לרעיה, ולהתמלא אהבת ה'.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן