חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

ברוך אומר ועושה – לפרשת מקץ ושבת חנוכה

בפרשת השבוע אנו מוצאים את יוסף בגדולתו. יוסף מורץ מהבור ומיד, כמי שמוכן ומתוקן לכך שנים רבות, נוהג בגינוני מלכות מופלאים ופותר את חלומו של פרעה, כשאחד הדברים הבולטים שמייצגים מאוד את תכונתו של יוסף הוא היכולת לעבור מראיית העתיד להדרכות המעשיות הנגזרות ממנו.

חכמה יישומית

יש חכמים ונבונים שיודעים לשער ולהעריך מה צופן בחובו העתיד, אולם רובם הגדול של אלו היודעים לצפות את העתיד לא יודעים איך לפעול בכדי לשנותו ולעצבו. לדוגמא, רבים וטובים העריכו מה יהיו תוצאות הסכמי אוסלו האומללים, אולם כמעט אף אחד לא ידע מה לעשות כדי לעצור אותם.

וכך אנו מוצאים פעמים רבות שאנשים יודעים להתריע ולהזהיר מפני העתיד אין איך בהם את הכוח והחוכמה המעשית והיישומית כדי להשתמש בהם ולעצבם.

כוחו הגדול של יוסף הוא בחוכמתו המעשית. הוא יודע גם לראות ולהבין את העתיד, אך גם לעצבו כרצונו.

מלחמת החשמונאים

כוח זה אנו מוצאים גם אצל החשמונאים. סביר להניח שרבים מיראי ה' שבאותו הדור ראו את התקדמות היוונים ועוזריהם וידעו שחייבים לעשות משהו. הם התפללו וייחלו בכל ליבם שה' יושיעם מהצרה הנוראה שבאה עליהם. אך למעשה הם היו חסרי אונים נוכח הכוח היווני האדיר. הדבר היחיד שנעשה על ידם היה לברוח, להתחבא ולמסור את נפשם במסירות עצומה על דבר ה', התורה והמצוות.

רק החשמונאים בגבורה ותעוזה, בחוכמה ובאסטרטגיה מתאימה ידעו להחליט ולבצע דבר אחר. וכפי שכתוב בספר המקבים (ב, לט):

"ויאמרו איש אל רעהו אם נעשה כולנו כאשר עשו אחינו, ולא נלחם בגויים על נפשנו ועל תורתנו, עתה מהרה ימחו אותנו מעל פני הארץ, ויועצו ביום ההוא לאמור כל אדם אשר יבוא אלינו למלחמה ביום השבת נלחם בו ולא נמות".

לא ברור שהחשמונאים ידעו שיש סיכוי לנצח, אולם גם אם חס ושלום מגיעים למצב שאין ברירה אלא למסור את הנפש, אומר יהודה המכבי לחייליו: "כי טוב לנו למות במלחמה מראות ברעות עמנו ומקדשנו, וכאשר יהיה הרצון בשמים כן נעשה".

הגבורה המעשית המצטרפת עם החוכמה המעשית היא דבר נדיר ויקר. בעינינו ראינו כיצד בגירוש מגוש קטיף לא עמד שום מנהיג מעשי שיכול היה להנהיג בגבורה את המלחמה הראויה נגד הגירוש. חלק סברו שאסור להילחם כי אלו אחינו ולחלק לא היה את האומץ והגבורה לקום ולעשות מעשים השונים מן הנורמה המקובלת בציבור הדתי לאומי. כל מי שהעז לפעול שלא כמקובל ולנסות להיאבק באמת, מיד יצאה כנגדו מקהלה של גינויים וביקורות מפי אנשים שפחדו או שחשבו שאסור להילחם.

במידה מסוימת יש דמיון רב בין מלחמת החשמונאים והיוונים לבין המלחמה שבין נאמני התורה, אוהבי הארץ והעם לבין מתנגדיהם.

פנחס החשמונאי

כידוע התקוממות החשמונאים החלה מהריגת מתייוון (ולא הריגת יווני), כפי שכתוב בספר מקבים (ב, כג):

"וככלותו לדבר את הדברים האלה, קרב איש יהודי לעיני כולם לזבוח על הבמה במודיעים כמצוות המלך, וירא מתתיהו ויקנא וישתונן כליותיו וישלח חרונו כמשפט וירץ ויזבחהו על הבמה…ויקנא לתורה כאשר עשה פנחס לזמרי בן סלוא".

אנו רואים שאת תעצומות העוז לקח מתתיהו מפנחס המכונה בצוואתו 'פנחס אבינו' שהרי משפחת המכבים הינם מזרע הכוהנים. וגם מעשה קנאותו של פנחס היה כידוע נגד יהודי.

יש צורך בתעצומות נפש גדולים ובוודאות אמונית ואידיאולוגית ברורה כדי להילחם נגד אחים.

מאבקיה של מדינת ישראל

אבל האמת היא שברור לכולנו שההכרעה בכל המאבקים העצומים שעם ישראל נתון בהם, לא תבוא על ידי הכרעה מבחוץ, אלא על ידי הכרעה פנימית של עם ישראל. והקב"ה מראה לנו בשנים האחרונות את הדבר באופן ברור יותר ויותר.

למדינת ישראל, בסייעתא דשמיא אין אויבים חיצוניים המסכנים את קיומה. סוריה מתפוררת, מצרים מפולגת וגם אירן לא מהווה סיכון לקיומה של המדינה, וכן ה"פלסטינים" מעולם לא היוו סיכון אמיתי בהיותם מחוסרי צבא מינימאלית והנהגה מסודרת.

ממילא כל שנותר לנו הוא להכריע בתוך עצמנו איזו מדינה אנו רוצים. האם מדינה שהיא יסוד כיסא ה' בעולם, מדינה שמייצגת במעשיה ובחוקיה את דבר ה', או מדינה שמייצגת את החוקים הנלקחים מהגויים ופועלת על פי מוסר נוצרי-מערבי? האם אנו רוצים מדינה שבית המקדש הוא מרכזה או מדינה שבמרכזה ניצב בית המשפט העליון?

כמובן שאין צורך לפעול באלימות ובמלחמה פיזית, אבל בהחלט יש צורך בחוכמה מעשית, בגבורה ובתעוזה, במסירות נפש ובחריצות, כדי להשפיע על עם ישראל להכריע בצורה נכונה.

יהי רצון שמימי חנוכה אלו ניקח את ההבנה שלא די לרצות ולחלום אלא צריך לפעול ולעשות באור גדול, וה' יצליח דרכינו. אכי"ר.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן