חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

אסטרטגיית האומץ – לפרשת פנחס

בסוף הפרשה הקודמת התורה סיפרה לנו על מעשהו של פנחס:

"והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית, לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל, והמה בוכים פתח אהל מועד, וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, וייקם מתוך העדה, וייקח רומח בידו, ויבא אחר איש ישראל אל הקבה, ויידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה, ותעצר המגפה מעל בני ישראל"

ובפרשתנו, התורה כותבת את הערכה האלוקית למעשיו:

"וידבר ה' אל משה לאמר, פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל, בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי, לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום, והייתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קנא לאלוקיו ויכפר על בני ישראל"

פנחס עושה מעשה מופלא, מעשה שמציל את עם ישראל. אך מה גורם לכך שכולם, כולל משה רבינו, יהושע בן נון ושבעים הזקנים, לא יפעלו, ושהיחיד שפועל הוא פנחס? האם פנחס יותר אוהב-ה' מאחרים? האם פנחס יותר אידיאליסט מהשאר? האם פנחס יותר אכפתי לקידוש-ה'?

לענ"ד התשובה לכל השאלות הללו היא קצרה: לא. פנחס הוא אוהב ה', מלא בערכים ואידאלים אלוקים, מלא באהבת ה' וישראל, אבל יש עוד אנשים סביבו שהם לא פחות מכך. אז מה גורם לפנחס לפעול, ולהם לא לפעול?

לדעתי התשובה טמונה באומץ והגבורה של פנחס. אומץ הוא לא רק תכונה, אלא גם אסטרטגיה של חיים, ואסטרטגיה זו מוצגת לנו כאן בצורה מופלאה.

מה עוצר אותנו מלהיות אמיצים, מלפעול כפי שאנו באמת רוצים? – מה שעוצר אותנו הוא אחד הדברים הכי חשובים בחיינו – השכל שלנו, המחשבות שלנו (מה יגידו אחרים?), הלבטים שלנו (האם זו הדרך?), הספקות שלנו (האם כך נכון וראוי לנהוג?)., כל זה עוצר אותנו מלעשות את הדבר שאנו יודעים בליבנו שהוא הנכון.

לדעת מתי צריך לעצור ולחשוב ומתי פשוט לפעול בכל העוצמה והכוח, זו אומנות של חיים,  והמיומנות הזאת נקראת אומץ!

אם נשים לב לפסוקים, האווירה בהם היא של פעולה זריזה ונמרצת: "וירא…ויקם…וייקח… ויבא…ויידקר…".

אסטרטגיית האומץ, מלמדת פשוט לקום ולעשות עכשיו ומיד! המוכנות הזאת, דרך החיים הזאת, היא המובילה, אנשים רגילים להפוך להיות לא רגילים, כי הם מוכנים לקום ולפעול בכל הכוח והעוצמה.

התובנה הזאת התחדדה לי שקראתי את הספר 'חוק 5 השניות' של מל רובינס. מל הגיעה לשוקת שבורה בכל תחומי חייה, בקריירה שלה ובמשפחה, אך ערב אחד קרה משהו ששינה את חייה לנצח. ממש לפני שכיבתה את הטלוויזיה ופנתה ללכת לישון, עלתה על המסך פרסומת ובה נראה שיגור של טיל לחלל. בשיגור הייתה ספירה לאחור 1-2-3-4-5 ושיגור, ואז זה הכה בה. "זהו זה!" משחזרת רובינס את הארתה: "זה בדיוק מה שאעשה! מחר בבוקר אני אשגר את עצמי החוצה מהמיטה כל כך מהר – שלא אספיק לחשוב, ואנצח את המוח שלי! וכך אכן קרה. בבוקר שלמחרת כאשר השעון המעורר צלצל, ספרתי בקול אחורנית מ-5 ל-1 ופשוט נעמדתי. לעולם לא אשכח איך עמדתי שם בחדרי. היה קר, היה חשוך, היה זה חורף בבוסטון. אך למרות זאת, לראשונה מזה שלושה חודשים, שברתי את ההרגל שלי ללחוץ על כפתור הנודניק".

היה זה הצעד הראשון בשיקום חייה. למרות שלא ידעה מה היה במעשה ה"דבילי הזה" (לדבריה) שהצליח לגרום לשינוי, היא התמידה בו. משימה אחר משימה, היא החלה לזהות את רגעי ההססנות הקצרים והרבים במהלך היום שמונעים ממנה להתקדם, ספרה לאחור מ-5 ופשוט החלה לפעול. כך השתלטה בחזרה על עבודות הבית, מצאה משרה חדשה, הצילה את נישואיה וחייה חזרו למסלולם.

שש שנים מאוחר יותר, בהרצאה הראשונה שלה בנושא מוטיבציה, שיתפה לסיום, כבדרך אגב, את אותו הטריק הקטן שגילתה. היא כינתה אותו לעצמה 'כלל 5 השניות'. למרבה ההפתעה, ההרצאה הפכה לאחת הנצפות ביותר בכל הזמנים של TEDx עם יותר מ-20 מיליון צפיות. בעקבותיה קיבלה פניות מיותר מ-90 אלף איש מרחבי העולם שהעידו על שינוי מדהים בחייהם הודות ל'כלל 5 השניות' שלה. היא החליטה להתעמק בטריק הקטן שגילתה במקרה, ולברר מול מומחי התנהגות מה הופך אותו ליעיל כל-כך.

המוח שלנו מתוכנן להגן עלינו מלעשות דברים מפחידים או חדשים או שמלווים בחוסר ודאות – או במילים אחרות – שינויים. הוא מונע מאיתנו לעשות אותם על-ידי יצירת הססנות וחשיבת יתר. ברגע שבו עולה בנו רצון לשינוי, לכל אחד מאיתנו יש חלון של 5 שניות או פחות – אם התחלנו להסס המוח שלנו יעצור אותנו מלפעול. כלל 5 השניות הוא כלי שמסיט אותנו מהמחשבות ועוזר לנו לנקוט בפעולה, לפני שלמערכת שבראשנו יש הזדמנות לעצור אותנו.

התורה במעשה פנחס מלמדת אותנו את אסטרטגיית האומץ, היכולת לפעול מיידית לפני שהמוח שלנו יעכב אותנו.

ההלכה היא שהבועל ארמית 'קנאים פוגעים בו'. כלומר, מי שפועל מהלב, יכול לפעול ולעשות, וטוב שיעשה. היכולת לסמוך על הלב ולעשות, היא יכולת מאד חשובה ביכולת הפעולה שלנו.

יש החלטות שדורשות מחשבה ושיקול דעת. ויש מעשים שדורשים פעולה נמרצת ומהירה, והמחשבה בהם מעכבת את העשייה. וכמו שאומרת מל רובינס: "כשהשתמשתי בחוק השניות, המרתי את הנטייה שלי לחשוב יותר מדי על כל צעד קטן בהעדפה לנקוט פעולה", "השתמשתי בחוק כדי להשתלט על הניטור העצמי שלי וכדי להיות יותר נוכחת ויותר פרודוקטיבית", "החוק לימד אותי להפסיק לפקפק ולהתחיל להאמין בעצמי, ברעיונות שלי וביכולות שלי", "מצאתי את האומץ לעשות דברים ששנים חשבתי עליהם ומצאתי תירוצים לא לעשות אותם. רק באמצעות הפעולה שחררתי את העוצמה שהייתה טמונה בי ונהפכתי לאדם שתמיד רציתי להיות".

יהי רצון שנלמד את האיזון העדין שבין חשיבותה העצומה של המחשבה ובין תועלתה העצומה של הפעולה, ומתוך כך נפעל יותר טוב בעולם!

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן