ראש השנה- יום האורה הכללית

כשזוכים להתקרב לראש השנה קשה מאוד להגדיר ולבאר את עניינו של היום הגדול והקדוש הזה, היום שהוא ראשית הבריאה, היום שהוא התחדשות הבריאה בכל שנה ושנה, היום שבו נקבע גורלם של העולם והאדם, ועם זאת ננסה לבאר מאמר חז"ל שנותן הגדרה מצד מסוים לראש השנה.

נהגו כל ישראל להגיד מראש חודש אלול ועד שמיני עצרת פעמיים בכל יום את מזמור כ"ז בתהילים, "לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא ה' מעוז חיי ממי אפחד…". ווודאי שאם נהגו לומר מזמור זה הרי שמרומז בו כל הגודל, הרוחב והעומק שמופיעים בימים הללו.

ודרשו חז"ל "אורי' זה ראש השנה, 'וישעי' זה יום הכיפורים, אלמלי אורי לא היה ישעי". יום ראש השנה הוא 'אורי', כלומר, ביום ראש השנה זוכים לראות את אור ה' המתגלה בעולם. כיוון שהבריאה מתחדשת ומקבלת כוחות ועוצמות, אזי מי שפותח את ליבו ושיכלו זוכה לראות באופן בהיר את מטרת הבריאה וממילא גם את תפקידו האישי המיוחד בתוך המהלך הכללי, שכיוון שביום הזה מתחדשת הבריאה כולה ומקבלים כוחות לכל השנה, אזי יכול האדם לראות את הדברים באופן כולל ומרוכז ומתוך כך גם לראות את מגמת העולם באמת ולכוון את מבטו ומגמתו בהתאם.

כל הסבל והכישלונות, המבוכות ומצוקות שאנו נתקלים בהם במהלך השנה יסודם בהסתר הפנים, מאי ראיית האור האלוקי (כפי שאנו מוצאים בקללה שבתוכה "יככה ה' בעיוורון… והיית ממשש בצהריים כאשר ימשש העיוור באפילה"), ולו היינו זוכים לאור ה' לא היו ישראל נכשלים בשום דבר. "בית יעקב לכו ונלכה באורה'". וכל המתנות הטובות שזכו ישראל, לא זכו אלא בזכות גילוי האורה האלוקית, וכפי שאנו אומרים "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום".

וכך כותב הרב חרל"פ "על כן הוקבע זה ביום ראש השנה, הוא היום שבו מאיר ה' פניו לכל אחד מישראל, והוא היום שאין בו שום הסתר פנים ואין בו שום חשכות". ועבודתנו המרכזית ביום הזה היא לפתוח את החלונות, כדברי הרב חרל"פ "וכל מי אשר פותח חלונותיו האורה נחדרת בקרבו, וכפי ערך חדירתה ביום ראש השנה כן מאירה בכל השנה כולה".

וכפי שממשיך דוד המלך באותו המזמור "לך אמר ליבי בקשו פני את פניך ה' אבקש", דהיינו, בשליחות אלוקית אומר הלב לאדם "בקשו פני" (כפירוש רש"י שם "'לך'- בשליחותך"). ולכאורה יש להקשות שאם ליבי מדבר אליי בשליחות אלוקית אז היה צריך לכתוב בלשון יחיד 'בקש פני' ולא 'בקשו'?

הרב חרל"פ מבאר שהקב"ה פונה לכל יחיד ויחיד ומבקש ממנו שיצטרף לכלל ישראל ושיהיה בכלל הכלל המבקשים פני ה', שהרי כלל ישראל דבוקים ואחוזים בקב"ה וכל החטאים וההפרדות הינם רק מהצד הפרטי של כל אחד ואחד. כיוון שביום ראש השנה מתגלה האור הכללי שמחייה את העולם ממילא גם יכול האדם לחזור לכלל ולבקש פני ה'. ואם היינו יודעים ומרגישים אפילו נקודה אחת מאהבתו העליונה של הקב"ה אל כל יחיד מישראל, לא הייתה שום אפשרות לחטא, "כי לאהבת ה' אפילו לאחד מישראל אין לנו שום שיג כלל". ומאהבה עצומה זו של הרוצה בתשובה יוצאת הבקשה העליונה אל כל אחד ואחד מישראל "בקשו פניה".

יהי רצון שנזכה לקבל פני מלך, להתמלא באורה האלוקית המופיעה בראש השנה, ומתוך כך להאיר את העולם כולו בתורה ובמעשים טובים.

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן