פרשת שלח-לך ומצוות הציצית

בסוף פרשתנו מופיעה המצווה הגדולה שעליה אמר הכתוב "… וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם" – מצוות ציצית. וכה גדולה מצווה זו עד שאמרו עליה חז"ל שהיא שקולה כנגד כל המצוות.

ונפתח בכמה שאלות:

  1. מדוע ממוקמת מצוות ציצית כאן, לאחר חטא המרגלים?
  2. כיצד מזכירה מצוות ציצית את כל המצוות?
  3. מדוע מצווה זו כה חשובה עד שאמרו עליה חכמים שהיא שקולה ככל המצוות?

נתחיל בתשובה לשאלה הראשונה- הקשר בין מצוות ציצית לחטא המרגלים- ומתוך כך נעבור לשאלות האחרות. המרגלים חטאו בכך שתרו את הארץ, וכה חמורים היו מעשיהם עד שנחשבו לזנות. כפי שאומר הפסוק: "ובניכם יהיו רועים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם…". לעומת זאת במצוות ציצית כתוב: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". כלומר, המרגלים חטאו בכך שתרו וזנו, והתיקון לכך הוא על ידי ראיית הציצית ובזכות כך לא נתור ולא נזנה.

וננסה להבין כיצד בפועל הציצית מתקנת את חטא המרגלים. מה מיוחד בציצית שדווקא היא זו שיכולה לתקן חטא נורא זה.

האדם רואה מה שבליבו. הראיה אינה דבר אובייקטיבי אלא מתבצעת על פי הנחות היסוד של האדם. האדם מפרש את המציאות אותה הוא רואה. דבר זה גם מתבטא בפסוקים בפרשת ציצית: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם…". הלב קודם לעינים. העיניים רואות לפי מה שנמצא בלב.

המרגלים באו ללא הבנה של חשיבות הארץ, וללא אמונה מספיקה בעוצמת עם ישראל, ולכן הם ראו את המכשולים והקשיים: "ונהי בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם"; "…וגם ילידי הענק ראינו שם", "וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות…".

לעומת זאת במצוות ציצית, האדם מצווה ללבוש את המדים של עם ישראל, כפי שכותב הרב אליעזר מלמד ב"פניני הלכה": "הבגד הוא אחד מביטוייו של האדם. לפי צורת לבושו אפשר לדעת משהו על אודותיו. כך הוא בחר להיראות, ומסתבר שלא במקרה. לא רק לגבי כל יחיד ויחיד הדבר נכון, אלא גם לכל עם ישנו איזה בגד לאומי המייחדו משאר האומות, המכסיקנים למשל, התבלטו עם כובע הסומבררו שלהם, הערבים מתעטפים בכאפייה, להולנדים יש קבקבי עץ, וליפנים קימונו. הבגד הלאומי שלנו הוא הטלית בעלת ארבע הכנפות והציציות. שלא כבאומות אחרות שבחרו להן בעצמן את בגדיהן, הבגד שלנו נקבע על ידי הקב"ה".

כשאדם מתמלא בגאווה על שייכותו לעם ה', הוא לא מתבייש ולא מתפחד, ומוציא את הציציות החוצה- שזוהי מצוות הציצית. מתוך גאווה ושייכות זו הרי שכשהוא רואה את הציציות מיד הוא נזכר בכל המצוות (שהם המעשים המיוחדים המגלים את הקשר שבין עם ישראל לקב"ה).

לא כל אדם שיראה את הציצית יזכור את כל המצוות, אך מי שמתוך שייכות אל עם ה' יראה את הציציות, יזכר בכל המצוות האהובות שנותנות לנו כלים להביע את הקשר והשייכות לעם ה'.

יהי רצון שנזכה להיות שייכים לעם ה' בכל מעשינו ומחשבותינו, לראות את הציצית ולזכור בשמחה את כל המצוות.

 

דילוג לתוכן