פרשת וארא – מאמרות, מכות ודיברות

השם המפורש

הפרשה פותחת: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל שדי, ושמי י-ה-ו-ה לא נודעתי להם", ובהמשך: "וידעו מצרים כי אני י-ה-ו-ה", "וידעו מצרים כי אני י-ה-ו-ה בנטותי את ידי על מצרים…'. סה"כ חוזר הביטוי "אני י-ה-ו-ה', שמונה פעמים בפרשה.

ויש להבין מה עניינו של השם העליון הזה, הקדוש ביותר בשמות ה'. חז"ל קוראים לשם זה: השם המפורש. כלומר, עניינו של שם זה הוא לפרש ולגלות, לחשוף את העניין האלוקי, ולגלות את דבר ה' בעולם.

בספר שמות, ישנו את הגילוי האלוקי העליון ביותר- הגילוי האלוקי במעמד הר סיני, שם דיבר ה' עם כל העם. מעמד הר סיני הוא המקור, הוא הגורם והמחולל לדבר המופלא של חיים על פי רצון ה', ליכולת שלנו לדעת "מה ה' אלוקיך רוצה מעמך". ולקראת הגילוי הזה, ישנם הכנות, שהולכות ומגלות, הולכות ומפרשות, הולכות ומאירות את הגילוי האלוקי בעולם.

הגילוי האלוקי מופיע בשלוש מדרגות עיקריות: עשרת המאמרות, עשרת המכות ועשרת הדיברות. כדבריו של השפת אמת בשם סבו הרי"מ: "שהיה צורך לעשר מכות, להסיר הקליפה והסתר מעשרה מאמרות, לעשותן עשרת הדיברות" (שפת אמת, בא, תרל'א), "אחר גאולת מצרים נעשה מעשרה מאמרות עשרת הדיברות באמצעות עשר מכות" (תרל'ב).

כלומר, יש כאן שלבים בגילוי האלוקי – מאמרות, מכות ודיברות- כאשר המכות הופכות את המאמר לדיבור. ויש לראות מה כוונת הדברים? היאך המכות מגלות את הדיברות? ומה ההבדל בין מאמר לדיבור?

ה'שפת אמת' מבאר שמאמר הוא נסתר. הקב"ה מתגלה בטבע, בחוכמה האינסופית, הנמצאת בכל- מביצי כינים עד קרני ראמים, מעומקי העומקים עד מרחבי הרקיע, שאיננו יודעים את סופם.

אבל כל החכמה האלוקית הזאת נסתרת. וכלשון הזהב של דוד המלך: "השמים מספרים כבוד אל, ומעשה ידיו מגיד הרקיע, יום ליום יביע אמר, ולילה ללילה יחוה דעת, אין אמר ואין דברים, בלי נשמע קולם, בכל הארץ יצא קום, ובקצה תבל מליהם…". יש כאן מאמר אדיר, ללא קול, יש כאן פלא, אך הוא טבעי.

מה זה אומר לנו? מה אנחנו צריכים לעשות? מה הקב"ה רוצה מאיתנו? מה חובת האדם בעולמו?

לעומת המאמרות, הדיבור האלוקי הוא הגלוי, המנהיג (דבר לדור), המכוון, הברור והבהיר המופיע בתורה, כפי שמופיע שם בהמשך אותו המזמור: "תורת ה' תמימה משיבת נפש, עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי לב, מצוות ה' ברה מאירת עיניים…'.

בין המאמרות לדיברות

מה בין השניים? – הטבע מספר ומגיד. התורה משיבת נפש, מחכימת פתי, משמחת לב, מאירת עיניים – מה שאין בכוחו של הטבע לעשות. הוא (השמיים, היום והלילה) רק מספר, מגיד, מביע, מחווה. אבל לא הכול שומעים, לא הכול רואים ומבינים וקולטים.

ובין שני אלה, בין המאמרות ובין הדיברות – באו עשר המכות, מעשי ה' במצרים, שהיו הכנה למעמד הר סיני ולהתגלות שבמתן תורה. בהן נתגלה כוחו להדביר את כוחות הטבע, המטעים את הבריות, על ידי שהפך ים ליבשה, מים לדם, עפר לכנים, אור לחושך – לגלות את שם הוי'ה.

עשרת המאמרות, מעשה בראשית, נפלאות ה' שבטבע – גם דיבורם אינו אלא דומם: 'אין אומר ואין דברים, בלי נשמע קולם', ואפילו בשעה ש'בכל הארץ יצא קום, ובקצה תבל מליהם'. מי שאינו יודע להטות אוזנו – אינו שומעם, ואינו רואה בהם פועל ה'- והוא עשוי לייחסם לעבודה זרה או לטבע העיוור.

ואילו עשרת הדיברות הם התגלות מפורשת: 'פנים בפנים דבר ה' עמכם' – במעמד הר סיני.

אך כדי להכשיר את העולם להתגלות זו נדרשה הכנה מוקדמת: הפגנת כוחו של ה' ונפלאותיו מעל לטבע, נפלאות שלא יוכל הרואה להתכחש להן ולכפור בהן ולהתעלם ממי שעשאן.

קולות אלוקים

אלו הדברים באופן כללי, אך שומה עלינו להקשיב מה אומרות המכות בפירוט, מה הן דוברות אלינו. לא נוכל במסגרת זו לפרט את כל המכות, אך ניתן דוגמא אחת:

המכה החותמת את פרשתנו היא מכת הברד. אם היו שואלים אותנו מה הדבר הקשה במכת הברד, היינו אומרים שזה שהברד משבר, מקלקל, הורס ופוגע ביבול ובתבואה, בבע"ח ובאדם שלא נס לביתו- אלו הדברים הקשים שבמכה זו. אלא שפרעו מדגיש דבר אחר: "העתירו אל ה' ורב מהיות קולות אלוקים וברד ואשלחה אתכם ולא תוסיפון לעמוד, ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרוש את כפי אל ה' הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי לה' הארץ". מה שמפריע לפרעה זה קולות האלוקים!

מכת ברד באה להשמיע קול אחר, קול עליון מאד, קולות אלוקים, את אותו הקול שלא נשמע, זה מה שבאה מכת ברד להשמיע, קול אלוקים נשמע בארץ, משנה את המציאות כולה, אי אפשר לא להשוות את הפסוקים כאן לפסוקי מעמד הר סיני: "ויט משה את מטהו על השמים וה' נתן קולות וברד ותהלך אש ארצה…", "ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר…והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן…".

רש"י מביא את דברי המדרש על המילים "על השמים" המחדדים את הדברים עוד יותר: "מדרש אגדה הגביהו הקב"ה למשה למעלה מן השמים", משה עולה למרום להביא קולות אלוקים…

כל מכה ומכה, משמיעה את הקול האלוקי בדרכה שלה. ופרעה לא יכול לסבול זאת.

יהי רצון שנזכה להקשיב ולשמוע, לקול האלוקי הגלוי, ומתוך כך לחשוף את הקולות האדירים הסמויים בכל המציאות.

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן