פרשות מטות מסעי – הכישלון והלימוד

חודש אב- הרצון והטוב

אנו עומדים בר"ח אב, ולכאורה יש כאן דבר מפליא. דווקא החודש של החורבן והצער, של הכישלון והחטא, מכונה "אב". המשמעות של אב היא שזהו היסוד, השורש העמוק, וכפי שכותב הרב קוק ב'ראש מילין' שהמילה אב היא מהשורש א.ב.ה שעניינו הרצון. השורש להכל הוא ברצון. כל מעשה מתחיל מהרצון הפנימי של העושה. ואפילו דברים יותר עליונים כדיבור ומחשבה מתחילים מהרצון.

ומכאן יש לשאול- כיוון שהחודש הזה כה עליון ונשגב, מדוע דווקא בו ארעו הכישלונות והחורבנות הנוראיים ביותר בעם ישראל?

אך לפני שנענה על השאלה נוסיף עוד מספר דברים על עניינו של החודש מספר יצירה בו כתוב על חודש אב: "המליך אות טי"ת בשמיעה". כלומר, האות של חודש אב היא האות "ט".

פעמים רבות בעבר כתבנו שכאשר רוצים לברר את משמעותה של אות או מילה, צריך לברר את המקום הראשון בו מופיעה אותה האות או המילה בתורה. הפעם הראשונה שמופיעה האות "ט" בתורה היא במילה 'טוב': "וירא אלוקים את האור כי טוב". כלומר, עניינה של האות 'ט' הוא הופעת הטוב האלוקי בעולם.

וכמובן שהשאלה שלעיל מתעצמת עוד יותר- האם זה החודש של הטוב האלוקי?

כדי להתחיל לענות על השאלה, נביא את דברי רש"י על הפסוק הנ"ל: "ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא". מדברים אלו מתגלה לנו שהטוב הגדול הוא הטוב שאינו נראה אלא טוב גנוז, טוב נסתר. וכך גם אומר המדרש: "ראה הקב"ה שאינו כדאי לרשעים, וגנזו" ו'בספר הבהיר' הוסיף מילה על המדרש וכתב: "וגנזו באורייתא". כלומר, האור מסתתר בתוך התורה והאדם צריך לעיין ולהעמיק בתוך התורה, בתוך דבר ה', כדי לגלות את האור הגנוז.

זו אולי המשמעות של דברי ספר יצירה: "המליך אות טי"ת בשמיעה". השמיעה היא הדבר העמוק ביותר, הרבה יותר מראיה שמסתכלת על הצד החיצוני. השמיעה קשורה למילה משמעות, כי עניין השמיעה הוא להבין  ולשמוע את הקול הפנימי בכל דבר.

הלימוד מהכישלון

הלימודים הכי פנימיים והכי עמוקים שאנו יכולים ללמוד, נמצאים דווקא בכישלונות, בנפילות הכי גדולות, שכן שם גם נמצאות ההזדמנויות והלמידה העמוקה ביותר שיש. וכפי שאומרים חז"ל: "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם", ו"שבע יפול צדיק וקם". החידוש בפסוק זה אינו שלמרות שהצדיק נפל  הרי שבסופו של דבר הוא גם יקום, אלא בזכות שנפל מגיע הצדיק למעלה העליונה. דרכו של הצדיק עוברת דרך הנפילות.

וניתן דוגמא מעולם העסקים (קל לתת דוגמאות מעולם העסקים שכן שם הדברים מדידים יותר). נדיר מאוד לפגוש איש עסקים מצליח, מהאלפיון העליון של אנשי העסקים, ואשר בנה את הונו בעצמו, שלא נפל ונכשל בדרך. וכששואלים אותם על הכשלונות שלהם הם בדרך כלל אומרים שאלה היו השיעורים הטובים ביותר שהם קיבלו בדרך להצלחה.

הניסיונות להגיע לגבהים ולעלות כרוכים בלא מעט כישלונות, ודווקא כיוון שזה כה כואב, זה לימוד שחודר עמוק פנימה. זה מה שקרה בחודש אב, ומעניין לראות שזה גם מה שקרה לעם ישראל במדבר.

השבת אנו מסיימים את ספר במדבר, דבר שממנו יש את הלימודים הגדולים ביותר להנהגת האומה, לימודים שמגיעים דרך כישלונות ונפילות: דרך קורח, דרך זמרי, דרך המרגלים ודרך החוטאים בחטא העגל.

כל המציאות של ישראל במדבר היא תוצאה של כישלון. ישראל היו צריכים להגיע לארץ בתוך ימים אחדים, וכל המציאות של ארבעים שנה במדבר היא כתוצאה מחטא וכישלון. אבל כשמתבוננים בסוף אותם ארבעים שנה, ורואים את התהליכים שישראל עברו (וכפי שמופיעים בתמצית בפרשת מסעי), מגלים שעם ישראל עבר מ"ב מסעות ונבנה מהם.

כידוע המספר מ"ב רומז לאחד משמות ה' העליונים ביותר, שם של מ"ב אותיות. כלומר, מכל הכשלונות והנפילות של עם ישראל הם ממשיכים לנסוע ולהתקדם, ומגיעים לשם ה' העמוק והנשגב ביותר.

יהיה רצון שנלמד לרצות ולשאוף, וגם כשנתקל לפעמים בחוסר הצלחה, נדע ללמוד מהנפילה ולהמשיך הלאה ביתר שאת וביתר עוז.

 

הערה

הכוונה היא כמובן לכישלונות של אנשים ששואפים לקדושה וטהרה, לבניין וליישוב הארץ, וכיוון שהם רוצים דברים גדולים ומאתגרים, לא פשוטים ולא מובנים מאליהם, הרי שפעמים רבות הם לא מצליחים בהתחלה. דברנו אינם מכוונים לאנשים רשעים שחוטאים במזיד.

דילוג לתוכן