דבר תורה לפרשת ויצא

הפרשת מתחילה ביציאתו של יעקב לחרן, כשבדרכו הוא זוכה למראה נבואה שע"פ הרמב"ן "הינו כברית בין הבתרים". וננסה להבין מעט מה מלמדנו מראה זה לדורות, ונביא תחילה את לשון הכתוב שם: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו והנה ה' ניצב עליו ויאמר אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק, הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך והיה זרעך כעפר הארץ… והנה אנוכי עימך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האמה הזאת…"

כשיעקב קם ממראה הנבואה הוא אומר את עיקר החידוש שהתחדש לו במראה, "ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי". וננסה להבין מה התגלה ליעקב שכל כך הפליא אותו.

המדרש הגדול מבאר "ידע שכל מה שבעליונים ושבתחתונים הוא בגופו של אדם והוא עולם בפני עצמו, לכך נאמר 'ואנוכי לא ידעתי'". כלומר, מה שהתגלה ליעקב הוא עד כמה האדם משפיע על כל העולמות, שהרי האדם כלול מכל העולמות, וכל מה שבעליונים ובתחתונים מושפע ממעשיו. וכך בעצם ראה יעקב בחלומו, שהוא שוכב וממנו יוצא סולם, וכל מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו, כלומר, בסולם שיוצא ממנו, וכפי שביאר זאת ר' חיים מוולוז'ין, "והנה לפי מה שכתבנו האדם דומה לסולם המוצב ארצה ומגיע השמימה ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו, רוצה לומר, מקבלים ממנו עליה וירידה". וכן מבאר גם את הפסוק "ויהי האדם לנפש חיה"- שהאדם הפך להיות לנפש של כל העולמות. ועל כך ממשיך "'והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו'- כמו שכתבתי לעיל באורך, שהיא הנפש חיה של העולמות והכוחות ומלאכי עליון, שכל עליתם וירידתם וכל סדרי הנהגתם כל רגע תלוי רק כפי נטיית מעשיה, דיבורה ומחשבתה (של נשמת האדם) בגוף האדם כל רגע".

וזו המשמעות העמוקה בדברי חז"ל שהאדם הוא עולם קטן, לומר, שהאדם הוא דגם מוקטן של העולם, והוא מעין המוח של העולם, הכנסת של העולם, שכל הכוחות מיוצגים בו ועל פי קביעתו יתנהגו כל העולמות. אלא שיש עוד להרחיב מה נוגע הדבר לנו. לענ"ד ניתן ללמוד מכאן שני לקחים מרכזיים:

א. כמה גדולים, חשובים ומשמעותיים מעשי האדם. כמה על האדם לדקדק במעשיו וכמה גדול כוחו לבנות את העולם כולו.

ב. ההסתכלות על האדם כעולם שלם מחייבת אותנו להתייחס באופן אחר לכל אדם שאנו פוגשים. כיוון שלפנינו לא עומד אדם חסר כוחות, נטול השפעה וללא ערך, אלא כל אדם שעומד לפנינו הינו עולם מלא, שבו כל הכוחות, כל היכולות, וביכולתו להשפיע על העולם כולו. עוד יש לומר שכפי שהעולם חלקו מואר באור השמש וחלקו חשוך, כך האדם שלפנינו, יש לו חלק שאנו רואים ופוגשים ויש לו חלק נסתר. אבל צריך לדעת שהכל בו.

יהי רצון שנזכה להתייחס אל עצמינו כעולם מלא, ומתוך כך להתייחס לכל אחד ואחד כעולם מלא, ומתוך הכבוד שנכבד את עצמינו ואת אחרים נוכל להתייחס בכובד ראש ובחשיבות הראויה לכל מעשינו.

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן