דבר תורה לפרשת בשלח – שבת שירה – טו בשבט

היסוד הבסיסי ביותר בבריאה הוא המים, ונראה שהתורה נותנת מקום מרכזי מאוד למים, שכבר בראשית הבריאה מוזכר ש"רוח אלוקים מרחפת על פני המים", ויומיים מתוך ששת ימי הבריאה מוקדשים למים, "ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע… יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד…". לאחר מכן אנו מוצאים שאחד הדברים המרכזיים המוזכרים בגן עדן הוא הנהר שיוצא מעדן להשקות את הגן ומתחלק לארבעה ראשים. ובהמשך מוצאים את המים ששוטפים את העולם כולו במבול ואת תיבתו של נוח הנישאת על פני המים. וניתן להמשיך ולהביא דוגמאות רבות על זיווג האבות שהיה על המים ועוד.

וגם ביציאת מצרים, בה אנו עסוקים בפרשיות האחרונות, מוצאים שאחת מגזירות פרעה היא "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", וכשמשה רבינו מושט בתיבה על פני היאור. והמכה הראשונה הינה שינוי המים לדם. ובפרשתנו שיא השיאים של מכות מצרים, כפי שמבואר בהגדה של פסח, שכל מצרים היו אצבע אחת ואילו קריית ים סוף הייתה יד שלמה. ועל נס זה נאמרה השירה, וכפי הנראה גם לא במקרה השירה הנוספת המוזכרת במדבר הייתה על באר המים של מרים, "עלי באר…".

ומיד לאחר קריאת ים סוף לא מוצאים בני ישראל מים, "וילונו העם על משה לאמר מה נשתה…" ולאחר מכן, באופן מפתיע, הם נתקלים בריבוי עצום של מים, "ויבואו אילימה ושם שתים עשרה עינות מים".

וגם לעתיד לבוא, בגאולה, מוטבחים אנו, "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה", וכן אומר הנביא זכריה על ביאת הגאולה: "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם, ונבקע הר הזיתים… והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים…".

וגם יום ט"ו בשבט, שיחול בשבת זו, עניינו המים. שהרי יום זה הינו ראש השנה לאילן, וכבר בבריאה מצאנו שביום השלישי, שעסק בסידור המים בעולם, בו ביום יצאו כל הצמחים והאילנות בראשם. וגם בפרשתנו, יחד עם שנים עשרה עינות המים מופיעים שבעים התמרים. ובאמת, יום ט"ו בשבט איננו חג הנטיעות (כפי שהתחדש לפני כמאה שנה בלבד), אלא הוא היום הקובע לגבי פירות האילן, והמבדיל בין שנה לשנה, ונפקא מינה לעניין שנות העורלה, נטע רבעי, המעשר, ויש אומרים שגם לעניין השמיטה.

ומדוע נקבע תאריך זה דווקא? הגמרא במסכת ראש השנה מבארת שזה הזמן בו יצאו רוב גשמי שנה, ומסביר שם רש"י שלדבר זה יש השפעה על האילנות, "ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה". בירושלמי, שלא מציין את הטעם החיצוני אלא את הטעם הפנימי יותר, מוזכר "עד כאן הן חיין ממיי השנה שעברה, מכאן ואילך הן חיין ממיי השנה הבאה", כלומר, הזמן הקובע לגבי האילנות תלוי במים, ותלוי בחיים ובצמיחה הנובעים מהמים.

וננסה לברר מה עניינם של המים. כמדומה שעניינם של המים הוא עצם החיים, ולכן עוד לפני סידור הבריאה הדבר היחידי שמופיע הוא חיים, שהם שפע אלוקי של עוצמה וכוחות שקיים מעצמותו של הקב"ה. ותפקיד הבריאה כולה הוא לעצב את אפיקי המים, להגביל גבולות למים, לחלק אותם לגילויים שונים ולהכין להם כלים ומקוואות. שהרי אם הבריאה לא תצליח לתת למים את מקומם, יבוא השפע האלוקי וישטוף את הכל ויאבד את העולם.

כלומר החיים עצמם הם המים, ותפקידנו ליצור להם כלים, לנווט את נתיבם, להפוך אותם למצמיחי אילנות היוצרים ומצמיחים מתוכם פירות, שאנו יכולים לעכל אותם ולהגדיל את עוצמת חיינו מהם ביתר שאת וביתר עוז, החיים אינם מוגבלים כי הם השפע האלוקי עצמו, ולכן מים וחיים הן מילים שמופיעות רק בלשון רבים.

קריעת ים סוף הייתה שיא השיאים כי התברר שהקב"ה הוא הנותן חייים, השולט בחיים, וכל מימיות שבעולם נקרעו לומר מיהו מקור החיים, שחיי עולם נטע בתוכינו, את תחילת התורה קיבלנו במרה שם הצלחנו להמתיק את המים ולהביאם למצב שנוכל לשתות מהם, שזוהי מגמתה של תורה לתת לנו כלים לחיים, כלים לקליטת השפע האלוקי, ומתוך כך להופעתו המוגברת דרכינו, וכן התורה היא תורת חיים, שכל העוסק בה הופך להיות כמעיין שלא פוסק!

השירה היא היכולת שלנו לא רק לקלוט ולהבין את דבר ה' אלא ליחות אותו, לרקוד אותו.
המיוחד בארץ ישראל הוא ש'עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה עד אחרית שנה', והביטוי המובהק לכך הוא 'למטר השמיים תשתה מים', שהחיים בהה מתגלים בקשר ישר אל הקב"ה על עם ישר-אל, ששרים שיר-אל, ולכן המדד לשמיעת דבר ה' – 'והיה אם שמוע תשמעו… ונתתי מטר ארצכם…"

הדברים הם מחיים וזורמים והמים עמוקים, ויהי רצון שנזכה למטר לרוב, ונכין כלים גדולים לקולטו ע"י לימוד התורה, וארץ ישראל תתמלא בפירות המטר, ונאמר לפניו שירה חדשה, הללויה!

רעיון של דוד: המים מבטאים את הקשר של ישראל לריבונו של עולם, שהרי ארץ ישראל למטר השמים תשתה, "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה", והסימן לקשר הוא ירידת הגשמים. וכשישראל עושים רצונו של מקום אז יורד שפע אלוקי לעולם, יורדים המים, "ונתתי מטר ארציכם בעיתו יורה ומלקוש", אך כשישראל מתרחקים מממנו יתברך, הרי שהם מתנתקים ממקור החיים והשפע, וממילא השפע שהיה צריך לרדת לעולם, דרך ישראל, חסום מלהתגלות במלואו, דבר שמקבל ביטוי גשמי גם בירידת המים לארץ.

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן