מאמר הדורות
⬅️ מהו החידוש הגדול של הרב קוק במאמר הדור?
⬅️ האם גם על הדור שלנו נכתב מאמר הדור?
⬅️ 4 גישות שונות ביחס לאופי הדור שלנו והדרך לקרבו ליהדות
⬅️ מה היה החידוש בדור עליו דיבר הרב קוק? כיצד זה משמעותי היום?
חיבת הארץ ושקידת התורה של הרב משולם ראטה זצ"ל
⬅️ על קשרי ידידותו המיוחדים עם רבו
⬅️ כיצד סוכלה התנגדות חרדית להצהרת בלפור?
⬅️ מה עמד ביסוד קשריו עם אדמורי בית רוז'ין?
⬅️ סיפור עלייתו ארצה
⬅️ כוח שקידתו והנהגתו הייחודית בלימוד תורה
גדול הדור הרב משולם ראטה זצ"ל
⬅️ שקדנות, התבוננות והקשבה – ילדותו של הרב משולם זצ"ל
⬅️ רבותיו של הרב משולם
⬅️ אתגרי כהונתו בעיירה חורוסטקוב
⬅️ בקיאותו העצומה של הרב משולם
⬅️ צדיקותו ותמיכתו בציונות
אחר מיטתו של הרב אליעזר נחום רבינוביץ' זצ"ל
⬅️ מדוע ראוי היה הרב רבינוביץ זצ"ל לשבת בסנהדרין?
⬅️ עמקותו ורוחב ראייתו של הרב רבינוביץ זצ"ל
⬅️ מאבקו ומסירותו של הרב רבינוביץ להקמת בית ספר יהודי בצ'רלסטון
⬅️ יחסו של הרב רבינוביץ זצ"ל לרעייתו הרבנית רחל מלכה זצ"ל
החובה לעלות לארץ
⬅ האם ישנה חובה על כל יהודי העולם לעלות לארץ ישראל?
⬅ מה נכלל במצוות יישוב הארץ הציבורית ומה במצווה הפרטית?
⬅ האם מצוות אחרות גוברות על מצוות יישוב הארץ?
⬅ הטור לעילוי נשמת הרב נחום רבינוביץ זצ"ל, כמה מילים לזכרו.
סוד גדלותו של הרב קוק
רבים בדורו של הרב קוק, כולל תלמידי חכמים, תהו כיצד הוא מצליח לשלוט בסוגיות רבות ושונות בהלכה ובאגדה – וכל זאת תוך כדי עיסוק בצורכי הציבור ללא הרף • ההסבר הוא שאצל הרב קוק הכול היה תורה, וכל תחום שעמו נפגש התקשר אצלו לסוגיות שלמות • עוד על גדלותו של מרן הרב קוק זצ"ל: מדוע דלק אצלו האור עד שעה מאוחרת, מה העיד עליו עגנון אחרי שלמד אצלו תשע שעות ברציפות, ומה היה קורה אילו היו מתרגמים את אורות התשובה לאנגלית
תורת הסוד ומשמעותה
⬅ האם בכל דבר יש סוד? כיצד משפיעה תורת הסוד על חיינו? ⬅ האם יש קשר בין בחירות כושלות לסודות הנסתרים? ⬅ מה היחס הנכון לפשרות בחיים? ⬅ מדוע המוני בית ישראל מעריצים את רשב"י? ⬅ מה עדיף – אוצר בית דין או היתר מכירה?
כיצד הציבור קובע מנהגים?
חכמים קובעים את התקנות והסייגים למען עם ישראל, וכל תקנה תלויה בקבלת העם • עם זאת, אין לחשוש שמא העם יחפש רק הקלות; עובדה שמנהגים רבים התקבלו בישראל לאורך הדורות, למרות הקושי שבהם • חבישת כיפה על הראש, פסוקי דזמרה וצום מלא בתעניות החורבן – אלו רק חלק מהמנהגים שעם ישראל קיבל על עצמו, עד שהפכו לחובה • קבלה של מנהג, לקולא או לחומרא, נחשבת רק אם יש לה בסיס הלכתי • מנהגם של שומרי התורה והמצוות הוא הקובע מה יתקבל "מנהגם של אנשים שמנוכרים לתורה ומצוות ואינם שומרים מצוות – אינו בעל תוקף של מנהג. רק מנהג של דתיים שרואים עצמם מחויבים לתורה ולמצוות – נחשב כמנהג שיש להתחשב בו לקולא או לחומרא. נראה שגם למנהג של מסורתיים יש משקל מסוים"
רבנות צריכה לייצג את העם
סמכות הפסיקה נמצאת בידי החכמים המייצגים את כל העם ומקובלים על הציבור • בעבר הסנהדרין ייצגה את כל שבטי ישראל, והכריעה מתוך דיון משותף • מאז שבטלה הסנהדרין – ממלא מקומה הוא עם ישראל לדורותיו: ההלכה נפסקת בידי רוב החכמים, אבל גזירה שלא התקבלה בציבור מתבטלת • העם בימינו אינו נופל במדרגתו מדור התנאים, רווי הצדוקים והאפיקורסים, וגם לו יש סמכות • חזון הרבנות הראשית הוא לחזור לימי בית הדין הגדול, לכן עליה לשאוף לכלול את כל החוגים, מתוך כבוד והקשבה הדדית "הרעיון שעמד בבסיס הקמת הרבנות הראשית הוא להתקדם לקראת בית הדין הגדול, שבו יתרכזו החכמים מכל החוגים והעדות וממנו תצא הוראה לישראל. הופעה כזו של תורה תרומם את מעמד התורה והמצוות בקרב כל ישראל. התנאי הבסיסי הוא המאמץ לכלול את החכמים מכל החוגים"
פניו האמיתיות של הרצי"ה
מאז פטירת הרצי"ה קוק נעשים מאמצים להשחיר את פניו ולהציג אותו כקנאי חשוך • רצח האופי הזה נעשה במכוון בידי השמאל החילוני, שהרצי"ה סיכל את חלומו לשלוט על המדינה והחברה • הרצי"ה אכן השפיע על גבולות המדינה ועל עיצוב דמותה של הציונות הדתית, אך כל זאת מתוך בירור אמוני ואהבת ישראל • יש בציבור הדתי כאלה שמאמינים לתדמית המעוותת, ומאמצים תפיסה חשוכה וצרה בטענה שזו דרך הרצי"ה • אולם העדויות על מפגשיו עם אנטי-דתיים, רפורמים ואפילו כמרים מוכיחות את פתיחותו ורוחב אופקיו "שנים לאחר פטירתו, התיאור השקרי אודותיו כאדם צר אופקים וקיצוני החל להשפיע על חלק מהציבור הדתי, שסובר שהאמת התורנית נמצאת בתפיסה החרדית צרת האופקים, שצריך להוסיף עליה על פי תפיסתו רק את מצוות יישוב הארץ במשמעותה המצומצמת. היום הם נוטים לנהל בשמו מלחמות דת"
הרב שאר ישוב זצ"ל
גדולתו ושאיפותיו הנשגבות של אבי הרב שאר ישוב – הרב הנזיר • הרב שאר ישוב גדל כנזיר מבטן, הלך בדרכי הקודש של אביו והתחבב על גדולי ירושלים • בגיל שש עשרה ביקש להתיר את נזירותו כדי להצטרף למחתרת • רומם את חיפה ואת הרבנות הראשית • במכתב סיפר על היוזמה הראשונה לשילוב תורה וצבא בימי המחתרות • בתש"ח פעל נגד המוחים על שירות בני ישיבות • את החוברת שהודפסה בזכותו בעניין, ראה רק אחרי שובו מהשבי • תמך במפעל 'פניני הלכה' ציטוט: "בהשתדלותנו סוכם על הקמת 'ישיבה לוחמת' על הגנת העיר העתיקה והועמדו לרשותנו בית כנסת ופנימייה, וכן סוכם עם פיקוד הרובע על סדר יום: שמונה שעות לחימה בעמדה, שמונה שעות תפילה ולימוד תורה, ושמונה שעות לאכילה מנוחה ושינה וכל צורכי האדם"
בצדק תשפוט את הרב
השמצות נגד הרב ריסקין על סמך סרטון יוטיוב בשפה האנגלית • הרב ריסקין לקח על עצמו שליחות קדושה לקרב את הגויים לאמונת ישראל • כשמדברים עם בני דתות אחרות, אי אפשר להתבטא בזלזול כלפי דתם • דברי הרב קוק שאיננו שואפים להרוס את הדתות האחרות אלא לרומם אותן • מעשה בר' ישראל מסלנט שממחיש כיצד התבוננות מן הצד במסר שהותאם לקהל שומעים מיוחד עלולה להטעות • איסור קבלת לשון הרע והחובה לדון לכף זכות • היחס הנכון לנוצרים אוהבי ישראל ציטוט: "תארו לכם שהיו מגיעים לבית הכנסת בממל אנשים טיפשים, שהיו הולכים אחר כך אל רבנים שונים ובתום לב מספרים להם שבמו אוזניהם שמעו איך רבי ישראל מסלנט מתיר חילול שבת גמור ופומבי, שהרי כך אמר: "לטפל במטעני הנמל בשבת – מוכרחים, אך הכתיבה אינה הכרחית""